תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
10/9/2011 | צפון: חוף כרמל- עתלית | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
כל היום | גיג בינוני - קלמארי ראש אדום, ראש אדום ועוד | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 5 | 14 ק"ג עלו לסירה |
בוקר | גיג בינוני - | נצרן ים-תיכוני (חזיר ים) | 3 | 6 קילו |
8 | ניקל קטן - קסט מאסטר 14 גר | דוראדו / פוטה (רעמתן כחלחל) | 1 | 400 גר' |
1600 | דמוי דג קטן - נוצה עבודת יד | גומבר (גומבר טורפני) | 1 | 750 גר' |
הדו"ח:
שבועיים מנסה לתכנן יציאת ג'יגינג אבל מתבטלת בגלל כל מיני סיבות, אחת מהם שאין מספיק אנשים.
חלק מהעניין הוא שבעכו אין הרבה תפיסות בג'יגינג, חלק נוסף שאנשים מסרבים לצאת עם חסקה כי זה פחות נוח וחלק מסיבות נוספות.
שבועיים, אני על אש ולא מצליח להגיע לים והרצון לשבור עוד שיא ולעבור את הדג של ה13 קילו ובתקווה לאחד של 20+ לא עוברת לי מהראש. הפחד שהגוף שלי יירדם והשרירים כבר לא מורגלים לג'יגינג רודפים אותי. קודם יצאתי בקצב פעמיים בשבוע ורק ככה הייתי חוזר בלי כאבי שרירים אבל עכשיו אחרי שבועיים?!

אתמול בשבת היה לי אחד הימים הכי יפים השנה ושאזכור כנראה להרבה זמן...
מצליחים להתארגן רק שלושה אנשים: עודד, רשאד ואני, מהמעגן של נחשולים עם הסקיפר אבו אל אנאס. התקווה לאנטיאסים באזור זה דווקא גדולה.
אני מכניס לאוטו סט ג'יגינג, סט להורדה על חיי, וסט ג'רג'ור מיוחד לנוצה בשביל לנסות אחרצהריים מהחוף לתפוס את הבייבי אנטיאס-דבר שמזמן לא עשיתי. בכלל, מזמן לא ג'רג'רתי מהחוף בגלל רצף היציאות מסירה אבל גם אנטיאס של 10 קילו מסירה לא יחליף את הכיף בלתפוס אחד של קילו עם נוצה מהחוף ועם כל האלמנטים של החוף שלא קיימים בלב ים...אמרתי אם יהיה לי כוח ויסתדר לי אנסה לדוג אחרי בוקר הג'יגינג גם אחרצהריים עם נוצה...
מגיעים למעגן בנחשולים, אומר לעצמי "אם כבר יש לי סט ג'רג'ור באוטו אני אקח אותו לסירה שאם יהיה לנו רתיחות של פלמידות אוכל לתפוס אחת קטנה ואנסה אותה על חי לאנטיאסים".
יוצאים עם החסקה ומקבל את פנינו ים רגוע, בלי רוח, בלי זרם של ממש, מעונן ונוח-ממש ים יפה.
בתכנון ללכת על שתי נקדות: אחת עם אנטיאסים קטנים יחסית אבל שם יש ריבוי של תפיסות ועם נוכחות של לוקוסים לבנים ונקדה שנייה עם אנטיאסים יותר גדולים (שם תפסתי אחד של 13 קילו ומאמון אחד של 9 קילו וזה רק בתחילת אוגוסט-כרגע הצפייה ליותר גדולים אפילו). ההחלטה התקבלה להתחיל עם האנטיאסים הקטנים ונו שם כמה דקות אחרי אור ראשון.
מגיעים לנקדה, אני מארגן ציוד (אני עם ידני, עודד עם ציוד ידני ומקצועי ורשאד עם חשמלי) ועודד כבר מוריד, מספר ג'יגוגים ויש נעילה אצל עודד ויוצא לו אנטיאס קטן של 2.5 קילו. שמחה גדולה שיש אנטיאסים וממשיכים..
עוד מספר זריקות ועודד ננעל שוב על אחד ויוצא עוד קטן של 2.5 קילו....
עוד זריקה אחת או שתיים ואצלי יש נעילה אבל אחד שנראה גדול יותר ובסוף יוצא לו אנטיאס של 4 קילו!
רשאד ננעל על אנטיאס אבל משתחרר לו באמצע הדרך! היה לנו חשש שהלהקה תברח בגלל זה ולא תחזור...אחרי זה לרשאד יש עוד נעילה אבל גם הפעם משתחרר ואם חשבתם שזה מזל רע אז מה הייתם אומרים אם אגיד לכם שמאז המכונה שלו התקלקה ולא עבדה יותר למשך כל היום? לפחות בידני אין את כל הצרות האלו

אצלי עוד שתי נעילות עם השתחררות מהירה ואז עודד ננעל ומוציא חזיר של 2 קילו. הבנו שכנראה יש חזירים שדופקים על הדמוי אבל לא ננעלים טוב. הסקיפר מוריד פתיון לא להרבה זמן (על פי בקשתי כי אני מאמין שג'יגינג עם שיטה אחרת כנראה מפחידה את הלהקה-נושא לדיון) ותופס שני חזירים.
פתאום רואים רתיחה של דגים לידנו, חשבנו שזה פלמידות קטנות. אמרתי, זהו, אני אתפוס לי אחד. מהר מאוד לוקח את סט הג'רג'ור עם ניקל 70 גר שיש לו קרס גדולה יחסית וזה הטעות שלי. זורק לכיוון ורואה דג שרודף בצורה לא אופינית לפלמידה-המרדף היה לאורך מספר מטרים מעל פני המים ואז חטיפה של הדמוי והשתחררות מהירה מהדמוי. זריקה שנייה, נעילה, מביא את הדג חצי דרך והשתחררות, עוד 2 זריקות יותר לאט ושוב בלי נעילה ומבין שהקרס גדולה יחסית. מזל, התכוננתךי ויש לי ניקלים קטנים יותר, מרכיב ניקל של קאסט מאסטר 14 גר' ובזריקה ראשונה יש נעילה ודג שמתחיל לקפוץ במים, מרים למעלה ופתאום אני רואה מולי דוראדו ולא פלמידה. בכלל, דוראדו ראשון של 400 גר'.
אני יודע שהדוראדו היה גדול מדיי לאנטיאסים הקטנים שיש לנו באותה נקדה אבל עדיין יש תקווה שיבוא אחד גדול יותר וינגוס. משפד אותו על הג'יג ומוריד לקרקעית. עובר זמן מה, עודד מוציא עוד אנטיאס גם של 2.5 קילו ואצלי בלי נגיעה. מעלה את הדוראדו מת, בשיחה עם מאמון אמר לי שהדוראדו צריך לשפד בפה ולא בגב כי הוא מת מהר.
בזמן הזה עודד ננעל על האנטיאס הרביעי שלו והחזיר החמישי.
אחרי זמן הפסיקו האכילות של האנטיאסים ורוצים לעבור נקדה, רואים שעל התקלה השנייה (זאת עם האנטיאסים הגדולים) יש טרול שמפטרל לידה מאוד קרוב (כמובן זה ראינו ממרחק אבל הסקיפר שנולד בים ידע בוודאות שהטרול זה ליד הנקדה שלנו).
מה עושים, הולכים על החזירים ומורידים מדאי עם קלמארי לחזיקים. אני ננעל על חתיכה יפה (לדעתי מעל 3 קילו) ומתחיל להעלות אותה. ממש באמצע הדרך משתחררת


חוץ מזה היה קצת אכילות אבל לא עלה שום חזיר אחר
הטרול ממשיך בדרכו ומתרחק מהנקדה השנייה אליה רצינו ללכת, ומחליטים לעבור אליה למרות שהיינו מבואסים כי יכול להיות שהטרול הבריח את כל הלהקה משם.
מגיעים לנקדה, באותה נקדה יש גם הרבה ברזל ולהזכיר היה דגים גדולים יחסית בפעמים קודמות אבל לא תמיד מצאנו דגים, לפעמים רואים סימנים של דגים אבל לא היו אכילות.
מגיעים לנקדה, לא רואים סימני דגים אבל מתחילים לג'גג ולג'גג ולג'גג בלי שום תקיפה ומזה פחדנו....
פה, יש קטע אצלי לפחות ובטח אצל אחרים שמורידים את הג'יג לקרקעית ומצפים לניעלה בגלגולים הראשונים, ובאותם גלגולים יש את הריכוז הכי גדול של המג'גג ואז אחרי כמה גלגולים מתחילים לדבר ולפטפט (אני לפחות)
באחד מהג'גוגים אני מעלה את הג'יג ואומר לחברה " בד"כ אם יש פה דגים אז רואים סימנים במסך, הפעם אין סימנים"לא השלמתי את המשפט וכבר כ20-30 מטר מהקרקעית אני מקבל נעילה יפה מאוד
הוקסט בריא, מרגיש את כוח הדג אבל בשניות הראשונות לא יכול להעריך איזה גודל דג זה. מיד, הדג מתחיל לקחת חוט למרות הקלאץ שסגור טוב מאוד וזה לקיחת חוט מתמשכת שנעצרת למספר שניות אבל שממשיכה שוב- דבר שמראה שיש דג בריא למטה. שם את המקל בחגורה אבל בקושי כי הדג לוקח חוט כל הזמן וכנראה ירד את אותם 20-30 מטר איפה שדפק על הדמוי. מלחמה ארוכה והמחשבה של הדג של ה20+ לא רחוקה ממני. לא היה ברור אם הדג היה באמת 20+ אבל בהחלט מעל 10 קילו והיה חזק יותר מהדג של ה 13 קילו שהיה לי השנה.
ממשיכה המלחמה והדג לוקח חוט ונותן לי לאסוף קצת חוט. כך היה כל הדרך אבל בשלב מסוים אני מביא את הדג בערך עד שני שליש מהדרך ואני כבר מחכה שהניצוץ שלו במים יופיע ונראה איזה גודל דג זה.
פתאום, תוך כדי איסוף חוט אני מרגיש שחרור ומבין שהדג השתחרר עם הדמוי. מעלה את החוט ורואה שהשוק לידר התפוצץ. צעקות שלי שמעו באשקלון......אבל, יש מה לעשות? הלך דג החלום אבל קורה גם לדייגים הכי מנוסים...
השוק לידר לא היה ברור אם נקרע בקש או מעליו. קצה החוט היה ישר ולא מפותל, כך שלא בטוח שזה היה בקשר. מה שכן החוט היה מכרסם\שבור לאורך מספר סנטימטרים מעל הקריעה ואולי הוא השתפשף בברזל כשהדג ירד לקרקעית בהתחלה.
חוזרים אחרי זה לאותה נקדה ראשונה, דגים לא מוצאים שוב. עושים דריפט באזור של סלעים אבל גם ללא תוצאות. מתקפלים הביתה אחרי בוקר נפלא ומלא חוויות מגוונות, משמחות, כואבות ועצובות אבל כל זה ביחד עושה את זה חוויתי ביותר.....
אם חשבתם שנגמר היום, לפחות בשבילי אז טעיתם. תהנו מהתמונות של חלק ראשון ותעברו לשלב ב' מהדוח של אחרצהריים