איך להתרגל לתנודות הסירה, לצמצם ולנטרל את תחושות הבחילה?שמעתי על כל הרעיונות של "להסתכל לאופק" וכו'- ממה שראיתי לא ממש עוזר לאנשים...
שמעתי גם על מדבקות לאזניים- לא מבין בזה...
על הטרבמין כבר דיברנו...
אגב ולמי שטרם מודע לזה, אז רשימת טיפים קצרה:
*הבחילות בלילה הן הרבה יותר חזקות מאשר ביום.... -
לא כל חבר שלקחתם ו"שרד" ביום- יחזיק באופן דומה גם בלילה...
*ריח של אדי דלק מדרבן את הגעת הבחילות- לא לשלוח מישהו "רגיש" להיכן שמצוי מיכל ה"ספייר"...
*לידכם מישהו "רגיש"? שלא יסתכל למטה, לכיוון הרצפה, זה מעודד הגעת הבחילות...
ולעניננו...
את תחילת דרכי בדיג מסירה, עשיתי בספינה שהיתה ידועה בשם "נסיכת עכו",
היתה שייכת לאדוארד, אדם נהדר וחבר יקר שמוציא בספינה אנשים וקבוצות לשייט סביב חומות עכו,
בזמנו בספינה שהזכרתי וכיום בספינה גדולה יותר ובסירה,
איש ים ודייג חובב בכל רמ"ח אבריו...
יציאה אחרי יציאה מצאתי עצמי מקיא שוב ושוב, עד שאדוארד ש"אימץ" אותי אז,
הסביר לי ולימד אותי את הסוד- יישמתי וזה עבד מצוין, גם עובד מצוין...
אז ההסבר- כפי שקיבלתי בתוספת של התובנות שצברתי משך הזמן...
למיותר לציין כי בזמן ההפלגה תחושת הבחילה הרבה פחות ממשית מאשר בזמן שהסירה "עומדת"-
שאז הטלטולים מורגשים פי כמה וכמה...
להבנתי ובפשטות,
הבחילות נגרמות בגלל הפער בין התנודות של הסירה לבין הרצון הטבעי שלנו ושל הגוף "להתנגד" לטלטול הבלתי מוכר.
לא רואה צורך להרחיב בהסברים מדעיים שקראתי, לא בשלב הזה...
הפתרון: הגוף צריך להתאים עצמו לסירה ולתנודות, והדרך היא להתמזג עם הסירה וטלטוליה.
השיטה: כמו בכל דבר, אימון, אימון, אימונים!!!!
שיטת האימון: בזמן ההפלגה וגם בזמן עצירה,
לעמוד כך כשהידיים אינן מחזיקות במשהו וגם הרגליים אינן "נתמכות" כלומר אינן "נוגעות" במשהו ואין להן "תמיכה",
כך כמובן שיש להיות בכוננות לאחוז /להתמך עם הידיים חיש מהר כשלפתע "עפים"- הרעיון איננו להפגע, אם עומדים ליפול-
אז מחזיקים לרגע, וחוזרים לאימון...
עמידה בפיסוק קל, לא פיסוק רחב ולא רגליים צמודות, כפות רגליים יציבות על רצפת הסירה/הספינה,
הכי חשוב- מפרקי הברך חופשיים:
מפרקי הברך והאגן אמורים "להזרים" ולהתאים את הגוף באופן תואם לתנודות הסירה/הספינה -
וגם לשמש "בלם" כשהטלטול "מאיים" להפיל... (כפי שציינתי- בקרוב סרטון), נהסיעה רציפה וגלים קצרים-
זה יכול להראות כאילו זה חצי למבדה/סלסה...
מרגע שהמתאמן מצליח בים קצת קשה ומטלטל- ולאורך זמן,
לעמוד בלי ליפול- וללא כל אחיזה ותמיכה של הידיים והרגליים בסירה או בחפצים,
סימן שהגוף שלו די התרגל "לזרום טבעי עם תנודות הסירה"

כל הרעיון הוא להגיע למצב בו הגוף שלנו, באופן טבעי ומבלי לחשוב על זה, זורם ומתמזג עם תנודות הסירה... -
וכשזה קורה ומגיע אז קרוב לוודאי שאין בחילות!!!
בהצלחה למי שטרם התרגל, ולמי שצריך להרגיל את חבריו ובני משפחתו...
***ומה עושים כשהבחילות וההקאות כבר הגיעו?***
אנחנו לא לבד, לידינו סובלים וברצוננו להקל על הסובלים....
חוצמזה, אם עולים לסירה אחרי כמה דרינקים או לפני/אחרי וירוס, בכל זאת- מקיאים גם ביבשה...
רשימת הטיפים שלי לטיפול בבחילות שתקפו- שעבדה די בהצלחה:
*לאחר ההקאה (לא יזיק גם לפני ובשלב הבחילה): שטיפת פנים במים,
לגרגר מים כך שירטיבו את הגרון (ללא בליעה או בליעת "שלוק" בלבד)- ולירוק...
כך פעמיים-שלש...
*לאחר ההקאה ואם מצליחים, אז לאחר כמה דקות להכניס משהו לפה, ביס-שניים, חצי מלפפפון וכו'... + לשתות קצת...
בהמשך להשתדל לשתות ככל שהגוף מקבל- איבוד נוזלים מצדיק החזרת נוזלים...
*אם יש בחילה קשה וחשק להקיא: לא להתאפק אלא לשחרר ואפילו "לדחוף אצבע" לגרון...- הקאה מקלה על תחושת הבחילה.
*לשכב לנוח בעיניים עצומות, רצוי באוויר הפתוח...
אם יש עוד טיפים ועצות,
לטובת מי שבתחילת דרכם בסירה וטרם התרגלו,
ולטובת מי שכולנו לוקחים איתנו פה ושם בסירה- ואיננו רוצים שיסבלו...
