הבנתי, אתה מסוג האנשים האלה, שלא נחים, פשוט לא רואה צורך בזה... אבל עם העבודה- יש תוצאות! אחלה של דו"ח, עם כל המרכיבים שבונים דו"ח טוב- סיפור רקע, חברים טובים, ותפיסות מדהימות! תודה על השיתוף.
משהו נשאר פתוח בדו"ח שלך, למה הרפאלה הוא ז"ל???
תודה
למה ז"ל?
כי הקרקעית זללה אותה
ברשותך שאלות על הציוד שאתה עובד איתו כמו מה הסטסט של החוט ואם בכלל חוט בד או מונו
האם אתה משתמש עם לידר ואם כן באיזה טסט
ואם אפשר רק דבר אחרון מה הטווחים בציוד שהיית ממליץ לעבוד איתם שמחפשים מפלצות כאלה
השיחרור של הדגים והגישה שלך בכללי מעוררת כבוד
החוט הוא חוט בד של פאוור פרו 15 ליברות. הקלאסי הישן והטוב בצבע MOSS GREEN.
אני לא עובד עם לידר וקושר ישירות לסיכה קטנה אבל חזקה.
לגבי הלידר, שכול אחד יעשה מה שבא לו אבל לגבי הסיכה אני ממליץ בחום לרדת ככול שניתן בגודל, ללא סוויבל!
הדמויים לירדן ואפילו אלו שאני עובד איתם שנחשבים לגדולים בעיני רבים, מושפעים מאד מסיכות גדולות ו/או סוויבלים ובשילוב עם הזרמים ולכלוך במים, זה כבר יותר מדי והתפקוד נפגע...
טווח הציוד המומלץ בעיני לטירגוט של דגים כאלו תמיד התקבל בפליאה אצל רבים.
אני אוהב אולטרה, מכבד אולטרה ודג גם עם אולטרה אבל כאן זה אחרת.
ירדן זה לא כנרת ודג עצבני לוקח חוט במהירות לאיזה כיוון שרק ירצה!
יש תקלות, מגבלות, עיקולים בנהר, צמחיה על הגדה ועוד...
הפייט מול בינית של 3-4 קילו עם אולטרה זה תענוג לא נורמלי ואני אומר את זה מניסיון אבל יש שני היבטים שאני לא יכול להתעלם מהם:
1. הסיכוי לאבד את הדג, גדול. ומסכנה הבינית שתסתובב עם דמוי בתוך הפה ואולי גם עם עוד כמה מטר חוט...
2. פייט עם אולטרה דורש סבלנות וזמן וזה עלול בהחלט לעלות לבינית בחייה כי היא מגיעה אליך מותשת לחלוטין והסיכוי להתאוששות, נמוך.
אני מעדיף טסט גבוה יותר שיאפשר ברקס כשצריך ופימפום כשאפשר
למי שחשוב נורא לשמור על הקשר עם האולטרה, יכול לעבוד עם מקל מתאים.
זו גם חוויה.
למחזיק בחכה וגם למי שמסתכל מהצד
לגבי הגישה, תודה
בשישי האחרון ראיתי חבר שולף חתיכה של 3 קילו בזמן פציעות ואם בעבר היה לוקח, היום הוא לא חושב פעמיים.
צילום ושחרור
גיאצ'וק, שמח בשבילך על שבירת השיא לאחר יציאת ההכנה עם הביניות הגדולות 
