| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 22/3/2014 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 40 - 50 מטר | דיג מקיאק כללי (דוחות ישנים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| - | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | 7.5 | |
הדו"ח:
שבת בבוקר יום יפה, שותה עוד כוס ועוד קפה...
מגיע לחוף בממשה של פוצקר ומוצא את החבר'ה כבר על החוף עסוקים בהתארגנות
שעת כניסה נקבעה לשש בבוקר, בחמש וחצי כשכולם כבר כמעט מוכנים ויריב מגיע עם האיילנד החדש שלו בכמעט איחור אופנתי אבל בגלל שהוא זריז ובגלל שהוא חדש ואין לו כמעט ציוד הוא מוכן בזמן. יחסית.
תחזית הרוחות מבטיחה צפוניות ולכן התכנית להפליג דרומה לעכו מתבטלת ויוצאים צפונה לבור.
אני עם המקל הקבוע שלי - BLACK HOLE MAGIC EYE והאברול, אבל מנסה סט נוסף חדש - BLACK HOLE PIONEER SLOW JIGGING - מקל באורך כ 2 מ' מבלנק קרבון נאנו - אחד מספינות הדגל של החברה. קליל חזק ועם BACK BONE עיקש שידע לתת פייט חזרה לכל דג. לסט משודכת DAIWA LEXA 400 PG וחוט YGK PE2.5 עם טסט 45 ליב.
עד שעה 11 מנסים בכל מיני עומקים - משלושים מטר ועד מעל מאה אולם יריב זוכה ליהיות הראשון שמספתח עם טונית חביבה וזוכה לאבד את בתוליו על הקיאק כשהוא מדלג בין הקיאקים עם דמוי במים.
בסביבות אחת עשרה כבר עייפים. כבר השלמתי עם העובדה שהפעם אני חוזר ריק אולם זה לא נגמר עד שהשמנה לא אומרת שנגמר והדבה - לשמחתי - עדיין לא שרה היום.
בשעה האחרונה אני עם הסט החדש - הרוח שעולה והעובדה שארני קשור אלי (אני מעוגן עם עוגן צף) מחייב אותי לעבור לג'יג כבד יותר ואני עם 120 גר' והעומק 90 מ'.
ארני פורש חזרה לכיוון הבית, מסביב מוטי ואלכס וגם יריב. באופק ארני עם הספיניקר מפליג חזרה במהירות לא חוקית.
כאמור בסביבות אחת עשרה מוריד ג'יג ורוד לומו חמוש בקרס תחתונה גמקטסו 510 בודדת לחוצה ישירות על הג'יג. מוריד ומתחיל לעבוד... הדריפט מהיר יחסית ומד העומק מראה 90.. 85...80 ואני מוצא עצמי באיזור חיוג אבונפחא עם הקידומת 50.. ואז 45 ואז, עצירה המקל ירד ולא עולה. חיוך. המקל הזה חדש לי - מצד אחד גמיש ומצד שני הוא פשוט שם זין על הדג, מוציא לו לשון וטופח על החזה, מתריס ואומר לו - זהו? זה מה יש לך להראות?
בוא, תן!!! והדג מתעצבן, למה הוא גדול ושמן וחזק והמקל דקיק וכולה יש לו כל מיני נאנו קטנים כאלה בבלאנק והטבעות קטנות והוא בכלל נראה כזה כמו כבש אבל כמו שהדג מגלה באיחור - בעורקים זורם לו דם של זאב.
הדג לא פרייר, לשמחתי הוא גם לא מרגיש כמו אבונפחא, אבל למרות שאני ממש קשוב, השמנה עדיין לא שרה, אבל אני מרגיש אותה כבר עושה תרגילי חימום למיתרי הקול.
הדג מושך - והמקל נותן לו לקחת באהבה, אני בתגובה מטה את הקצה עוד קצת למטה ומכוון את הקלאצ' שיהיה מדוייק. והדג מבין שהפעם זה - זה. הפעם זה הוא או אני - הוא מושך ולוקח חוט ואני מבין אותו הדבר - זה השמנה שתשיר או שתחזור לשולחן להוריד עוד פיצה משפחתית עד ההזדמנות הבאה שתבוא. נותן לו להתעייף קצת ומתחיל להרים וחוטא במחשבה שאולי זה באמת לוקוס לבן שם למטה. אבל השמנה, כאמור - שותקת.
הוא מושך ומוציא חוט ומוציא חוט ואני מתחיל לחשוב שאולי זה לא לבן? אולי זו רכבת שחורה ששועטת לכיוון המערה שלה שם תעצור ותחנה למנוחת לילה... מחליט להדק מעט קלאץ' ואני מרגיש שזה הכיוון הנכון. מתחיל להרים והוא להוריד. במשך כמה דקות הוא ואני רוקדים צעד קדימה וצעד אחורה אבל לאט לאט הוא עולה ומתעייף אבל ריספקט - הוא נלחם על כל סנטימטר ועל כל שינוי צבע בחוט.
אחרי כמה דקות אני רואה את הצבע הכחול בחוט ויודע שזהו - זה תכף נגמר, השמנה כבר על הבמה ואנשי התפאורה בלחץ שמא הבמה לא תחזיק אותה... אתם יודעים, אכלה כבר כמה פיצות היום.
אני מבין שגם הוא יודע את זה ולכן זה השלב הכי עדין וכשהוא כמה מטרים בודדים מתחתי אני רואה אותו ככתם לבן גדול ומשחרר שוב מעט קלאצ'. וכשהוא על פני המים אני מרים אותו בכבוד ובעדינות עם הגאנצ' ונועל אותו עם השחילר. כמה החדרות סכין לראש לא מחסלות אותו וגם נסיונות לבתק את העורק הראשי לא צולחות. אבל הוא פה ומאובטח והשמנה שרה החולשרמוטה שרה שעד צור וצידון שמעו אותה (או שזה היה הצרחות אושר שלי).
מתחילים לחזור לחוף, הרוח בגב ותוך פחות מחצי שעה אנחנו מחפים חזרה בממשה של פוצקר - תמונות, שקילה וקיפול.
מעלה דוח בווטסאפ ובערב מתיישב להעלות דוח גם פה.
