הדו"ח: "זהו, אני עם הלברקים סיימתי". זה מה שאמרתי לעצמי בדיוק ביום חמישי בערב. טוב... זה לא ששקעתי בחיפוש לברקים כל כך במהלך "החורף".. עבודה ולימודים ועניינים אחרים העסיקו אותי וגזלו ממני הרבה שעות דייג. אז בחודשיים האחרונים ניסיתי כמה פעמים, אבל עם חוסר ההצלחה וחילופי העונות – החלטתי שזהו – הם יחכו לזמן אחר.
לקחתי את האולטרה ויצאתי לים עם השותף משה. עבדנו בחוף חולי, פה ושם קצת סלעים מבצבצים מהחוף. הים לא היה שקט לחלוטין (ואפילו פינק אותי בשפריצים), והיה ניתן לראות בבירור את הזרמים החוזרים. למען האמת זה פחות עניין אותי כי מלכתחילה לא חיפשתי לברקים. והנה, באחת הזריקות כנראה שהוא כבר עשה את המעקב, כי איך לא, הלברק, תקף ממש מטר מהרגליים שלי. לברק נקוד שלפי האורך וההרגשה ביד הערכתי במשקל של 500 גרם אולי טיפה יותר ("מנה לצלחת"). צילום זריז והלברק חזר למים. לפחות החכה התכופפה...
אז כמו שאמר אריק איינשטיין בשיר.. "דווקא כשאני אינני (כלומר ויתרתי עליו), הוא בא לבקר".
כמה הערות נוספות שלדעתי כדאי לציין (אבל לא חייב לקרוא/למלא): 1. על פי התקנות באנגליה, לברק שהגיע לאורך של 45 ס"מ (והמחמירים 47 ס"מ) הוא לברק שעבר לפחות מחזור רבייה אחד ולכן אפשר לקחת אותו הביתה. לברק "תקין" אינו מותנה במשקל אלא באורך. לברק במשקל של קילו הוא בן 4 שנים בערך, ולברק במשקל 4 קילו הוא בהערכה בן 15 שנים(!). בארץ אין תקנות כאלה אבל לי הן נראות הגיוניות לחלוטין ואני מקווה שיותר ויותר אנשים יתחילו לאמץ תקנות אלה (כפי שאנחנו מאמצים את תקנת הלוקוס במשקל קילו ומעלה, ללא חוק יבש)
2. אין בהערה מס' 1 רצון לפתח דיון בנושא שחרורים. שכל אחד יעשה מה שהוא מוצא לנכון.
3. להבנתי, ככל שדגים מתבגרים הם צוברים ניסיון חיים, גם למול הדייגים שמנסים לתפוס אותם. אני אמנם עמדתי ליד הזרם החוזר אבל ישנם עוד פעולות (כמו הסוואה ושמירה על שקט) שלא קיימתי. אם אני שואל את עצמי מדוע תקף הלברק כל כך קרוב הייתי מייחס זאת לחוסר הניסיון שלו ולגילו הצעיר. אם מישהו אוהב לדון בסוגיות כאלה הייתי שמח לשמוע תובנות נוספות.
טוב לדעת מה החוק הבריטי והלואי שהיו מיישמים לגמרי את חוק הלוקוסים אבל המגמה היא שהשמירה הזאת בקרב כלל הדייגם הספורטיבים עולה וזה מעולה. רק צריך שמישהו מלמעלה יראה את בנתונים בדוחות כמו שלך. לעניין אחר: לברק של 4 קג = 15 שנים ?? אנחנו ממש רוצחים ואפשר להבין את חוסר הדגה בארצנו הקטנה
Sent from my iPhone using Tapatalk
-------------------------------
"לפעמים אתה מוצא את עצמך באמצע שום מקום ולפעמים באמצע שום מקום אתה מוצא את עצמך."
טוב לדעת מה החוק הבריטי והלואי שהיו מיישמים לגמרי את חוק הלוקוסים אבל המגמה היא שהשמירה הזאת בקרב כלל הדייגם הספורטיבים עולה וזה מעולה. רק צריך שמישהו מלמעלה יראה את בנתונים בדוחות כמו שלך. לעניין אחר: לברק של 4 קג = 15 שנים ?? אנחנו ממש רוצחים ואפשר להבין את חוסר הדגה בארצנו הקטנה
יכול להיות, שבגלל שבישראל המים יותר חמים, אז הלברק גדל טיפה יותר מהר אבל חי פחות שנים. בכל מקרה ללא ספק ניתן לומר שלברק בגודל של 4 קילו הוא לברק שעבר חיים שלמים ומכובדים.
ושים לב למשפט הבא מתוך המאמר:
"לברקים מהווים מוקד משיכה לדייגים ספורטיביים כאשר הם מגיעים לגיל 10 בערך, ושוקלים בין 1.8 ל3.1 קילוגרם. למרבה הצער, החוק (באנגליה) מאפשר לדייגים להוציא אותם מהמים כשהם בערך בגיל 5."
קודם כל.. כל הכבוד על התפיסה !!! ולא ידעתי שהלברק גדל כזה לאט, אתמול הצאתי לברק 850 גרם ( בקרוב דו'ח ) ושאתה אומר את זה הוא אשכרה חיי כבר המוןן זמן.. מהיום יש לי יותר כבוד לכל לברק
אם כבר ישלך ידע בנושא, אתה יודע נתונים כאלה על עוד דגים?
קודם כל.. כל הכבוד על התפיסה !!! ולא ידעתי שהלברק גדל כזה לאט, אתמול הצאתי לברק 850 גרם ( בקרוב דו'ח ) ושאתה אומר את זה הוא אשכרה חיי כבר המוןן זמן.. מהיום יש לי יותר כבוד לכל לברק
אם כבר ישלך ידע בנושא, אתה יודע נתונים כאלה על עוד דגים?
לצערי לא. אם היה לי הייתי כבר מקדם את זה. אני מעריך שיש מחקרים גם בישראל על מגוון הדגים, ואולי אפשר ליצור קשר עם ד"ר דני גולני כדי להבין קצת יותר על מינים נפוצים בארץ.
כמו תמיד אצלך איציק, הגשה מעולה ואיכותית - עם תמונה הרבה הרבה יותר רחבה מאשר "יצאתי לדוג ותפסתי"...
כשראיתי את הנתונים, ציפיתי להגיע לשורה "שוחרר מיד לגדול" - התהייה היחידה שלי היתה רק איך תתאר זאת...
האכפתיות שלך ראויה לציון, גם הגישה המעמיקה ולמעשה "המתעמקת".... יפה לראות איך חלק גדול מזמן הקריאה שאתה מקדיש לענייני דיג - מוקדש לא רק לאיך לתפוס אלא גם לשאלות מהותיות של מה ראוי להוציא ומה ראוי להחזיר, ובכלל - להבין יותר על הדגים שאנו תופסים ולא רק מהכיוון של "איך לתפוס אותם"... הצצתי במאמר שבקישור, אם זמנך בידך אתה מוזמן להעלות תרגום בדיון נפרד - מבטיחך כי יועלה בשמחה אל פינת המאמרים...
מבחינת עירוב נושא השחרורים בדוח דיג, אכן ביקשנו בזמנו לכבד את מעלה הדוח ולא לכפות על השיתוף שלו - דיון סוער בעניין השחרורים, בדוח דיג שאתה מעלה - בהחלט לגיטימי לכוונו אל דיון בנושא השחרורים... זה הדוח שלך והנושא בהחלט ראוי ולגיטימי...
שותף מזמן לדעתך לפיה דגים קטנים פחות זהירים ונתפסים ביתר קלות, ציינתי דעתי זו בשעתו בדיון אחר, אשר עלה בפורום בקשר ללוקוסים... לדעתי שווה דיון נפרד בפורום על החוף...
תודה רפי. בנוגע להתעמקות - זה תמיד עובר על קו דק מאוד בין "יאללה צא כבר לדוג ועזוב אותך משטויות" לבין "חייבים ללמוד כדי לשפר את יכולות הדייג". סוג של "ביצה ותרנגולת" או אם תרצה מלכוד 22 באופן מסוים.
ובנוגע לשחרורים, מילה קטנה בלבד (שקשורה באופן עקיף לעניין השחרור עצמו).
אני לא מאמין בכפייה מגבוה. אני לא חושב שלשים חוק הנוגע לשחרורים הוא בבחינת "בונה תרבות". להיפך, מההיסטוריה (ולא של הדיג) אני יודע ומכיר שתהליכים טובים קורים כשהם באים מלמטה, ולא מונחתים מגבוה. לכן, אני לא רואה בעין טובה את הניסיונות להסיר את האחריות מהדייגים הספורטיביים ולהניחה אך ורק על המסחריים. אם כבר מדברים על אנגליה - אתה יכול לראות שם קהילה ספורטיבית מאוד חזקה, אחידה, שיודעת (ברובה) לשלם את המס שהיא צריכה לשלם בנוגע לשחרורים - וזהו מקור כוחם.
מקווה שלאט לאט נוכל לבנות פה תרבות דייג שהיא מנותקת מהטלות אחריות על האחר. שלא נבנה את תרבות הדייג שלנו בהסתמך על מה המסחריים עושים או לא עושים, אלא מבוססת על אהבתנו לים ולחיים בו - ועל זה בלבד.
תודה רפי. בנוגע להתעמקות - זה תמיד עובר על קו דק מאוד בין "יאללה צא כבר לדוג ועזוב אותך משטויות" לבין "חייבים ללמוד כדי לשפר את יכולות הדייג". סוג של "ביצה ותרנגולת" או אם תרצה מלכוד 22 באופן מסוים.
ובנוגע לשחרורים, מילה קטנה בלבד (שקשורה באופן עקיף לעניין השחרור עצמו).
אני לא מאמין בכפייה מגבוה. אני לא חושב שלשים חוק הנוגע לשחרורים הוא בבחינת "בונה תרבות". להיפך, מההיסטוריה (ולא של הדיג) אני יודע ומכיר שתהליכים טובים קורים כשהם באים מלמטה, ולא מונחתים מגבוה. לכן, אני לא רואה בעין טובה את הניסיונות להסיר את האחריות מהדייגים הספורטיביים ולהניחה אך ורק על המסחריים. אם כבר מדברים על אנגליה - אתה יכול לראות שם קהילה ספורטיבית מאוד חזקה, אחידה, שיודעת (ברובה) לשלם את המס שהיא צריכה לשלם בנוגע לשחרורים - וזהו מקור כוחם.
מקווה שלאט לאט נוכל לבנות פה תרבות דייג שהיא מנותקת מהטלות אחריות על האחר. שלא נבנה את תרבות הדייג שלנו בהסתמך על מה המסחריים עושים או לא עושים, אלא מבוססת על אהבתנו לים ולחיים בו - ועל זה בלבד.
בברכה, איציק
איציק,
אין שום נסיון להסיר אחריות מהדייגים הספורטיביים - אלא משהו שונה לחלוטין. יש גישה לפיה חייבים לטפל ולטפל תחילה בגורם המרכזי - המסחריים... דיברת על אנגליה - אך גם שם יש מגבלות ואכיפה קפדנית על המסחריים, במצב כזה כלל הספורטיביים משחררים בחדווה... כאשר יגיע היום וגורם זה (המסחריים) יטופל - בעיקר אכיפתית, האמן לי כי כלל הספורטיביים ועד אחרון ה"לא משחררים" (למעט אולי ממש בודדים) - ישחררו בחדווה ובצהלה תוך הקפדה על ... נכון להיום - השחרורים של הספורטיביים זה כמו להוסיף דלי מים לכנרת, אם תרצה - להימנע ממקלחות כדי לחסוך במים ו"להציל את הכנרת" בזמן שהרשויות משקות דשא מסביב לשעון. יותר אקט סימלי וכל אחד לפי תחושתו ודרכו... במצב הנוכחי - כל אחד לפי גישתו ומכבד החלטתו של כל אחד... ברור שכל אקט של שחרור ראוי להערכה - אך אי שחרור לא ראוי לגינוי...
חח משמח לשמוע על גיאצ׳וק. שומר לו חיבוק לביקור הראשון הקרוב לצפון.
תראה רפי אני לא חושב שיש הבדל מהותי בכל מה שכתבנו בנוגע לשחרורים. אני מסכים איתך לחלוטין שחזית המאבק צריכה להיות הדייגים המסחריים, ושהם עיקר הבעיה.
אני אישית לא מחזיר דגים למים מתוך מחשבה שאני מציל את הדגה. אני לא עד כדי כך תמים ואיני שוגה באשליות. הפואנטה של הדברים שלי שכתבתי קודם לכן נועדו להעביר מסר, שאנחנו כקהילת דייגים ספורטיביים לא יכולים לדרוש, למשל, להגדיל את העין של הרשתות מצד אחד, ומנגד להעלים עין כאשר דג נלקח הבייתה צעיר מדי על ידנו. אני חושב שאנחנו לא צריכים לעבוד בצורה של שלבים - קודם הם ואז אנחנו. אלא במקביל. מאוחדי מטרה אך גם דואגים לעשות בדק בית (לא מדבר ספציפית על הפורום אלא באופן כללי על כולנו) וזה בסדר לקחת דגים הבייתה, ואפילו בסדר גמור, אבל להיות הוגנים.
אני מסכים איתך לחלוטין בכל הנוגע לגינוי כזה או אחר על דפי הפורום - אין צורך לגנות אף אחד ואין טעם לגנות אף אחד. בראייתי זה מיושן. ומצד שני, גם לא צריך מחיאות כפיים על כל שחרור. זה באמת לא עניין של טוב ורע, אבל כמו שכבר אמרתי אני לא רואה טעם בלהיות משוחררי רסן רק בגלל שמישהו אחר דופק את המצב פי כמה וכמה.
אבל זה בסדר רפי שינויים, מטבעם, הם בדרך כלל איטיים.
תודה רבה על התגובה ועל הדיון הקצר :-)
ואגב אנגליה - הם אכן מנהלים מלחמות חורמה כנגד המסחריים, אבל הם גם קוטלים עד היסוד דייגים ספורטיביים שהעזו לקחת לברק קטן מידי, גם על דפי פורום.