היי
חח משמח לשמוע על גיאצ׳וק. שומר לו חיבוק לביקור הראשון הקרוב לצפון.
תיזהר כשאתה מתחבק עם דוב, שבטעות מרוב אהבה הוא לא ישבור לך עצם...
מצד שני ואחרי מה שכתבת במיוחד, נראה לי שהוא ישמח לצרף אותך לדיג ביניות -
גיאצוק הכי נהנה לשחרר ביניות למים...
תראה רפי אני לא חושב שיש הבדל מהותי בכל מה שכתבנו בנוגע לשחרורים. אני מסכים איתך לחלוטין שחזית המאבק צריכה להיות הדייגים המסחריים, ושהם עיקר הבעיה.
אני אישית לא מחזיר דגים למים מתוך מחשבה שאני מציל את הדגה. אני לא עד כדי כך תמים ואיני שוגה באשליות. הפואנטה של הדברים שלי שכתבתי קודם לכן נועדו להעביר מסר,
היה לי ברור לגמרי איציק והבנתי אותך ואת גישתך מצוין,
אתה קובע לעצמך מה נכון לעשות מבחינה ערכית - ונוהג בהתאם,
מבחינתך כך תנהג גם אם תהיה היחיד שיעשה כך...
בהחלט מעריך ומאוד מכבד את הגישה הזו
לרגע לא חשבתי שאתה שוגה באשליות או תמים -
אתה הולך עם האמת שלך ללא קשר אם זה מועיל או לא,
לפני הכל כי זה מה שמרגיש לך הדבר הנכון לעשותו...
ומצד שני, גם לא צריך מחיאות כפיים על כל שחרור.
אם אפשר לפרגן על תפיסה - אפשר לפרגן גם על שחרור...
לשמחתנו ולשמחתך בפרט: שחרור דגים איננו דבר נדיר במקומותינו ונעשה יותר ויותר שכיח
זה באמת לא עניין של טוב ורע,
אבל כמו שכבר אמרתי אני לא רואה טעם בלהיות משוחררי רסן
רק בגלל שמישהו אחר דופק את המצב פי כמה וכמה.
ניואנס קטן אך מעט משמעותי...
מי שממעט לשחרר זה לא עניין של -
"המסחריים דופקים את הים אז דווקא נתפוס ולא נשחרר" או "נרוקן את הים קודם",
זה עניין של "מתאים לי לקחת וכל עוד זה המצב אז לא אמהר לשחרר מה שמתאים לי לקחת".
במילים אחרות: זה לא עניין של מעשה (לחפש איך לקחת) אלא של אי עשייה (אי שחרור).
תנסה להבין מצב בו אתה חוזר למעגן אחרי ששחררת 2-3 בייבי-אינטיאס של 500 גרם -
ומגלה על הרציף 80 ארגזים של מכמורתן ובכל ארגז 100 אינטיאסים של 120גרם....
ואז שומע ומבין שזה כבר שבועיים כך ולא רק המכמורתן הזה לבדו....
אז אפשר לשחרר אותו דבר בפעם הבאה - זה ראוי ומוערך,
אך אפשר להבין אם בפעם הבאה מישהו מחליט להביא את ה"בייביס" לחבר או לדודה ולפנק אותם-
דבר אשר במצב "רגיל" של שמירת ים מוכתבת ונאכפת ע"י הרשויות לא היה עובר בראשו,
לא בגלל האכיפה - אלא בשמחה וללא לבטים...
אגב, מודה כי לעיתים אני משחרר בכייפ- אם כי אינני נמנה על "גדולי המשחררים",
במצב מתוקן אהנה לשחרר הרבה יותר - ואשחרר בפועל הרבה יותר ללא קשר ל"חוקים"
אבל זה בסדר רפי שינויים, מטבעם, הם בדרך כלל איטיים.
אכן, ואגב השינוי התפיסתי נעשה - הרבה גם בזכות הפורומים ובתוך הפורומים....
הסברים שמצויים בתוך דוח כמו שלך איציק - מגבירים את המודעות,
לא בכדי אתה רואה כאן בפורום הרבה דוחות בהם מוזכרים שחרורים...
תודה רבה על התגובה ועל הדיון הקצר :-)
עכשיו הוא מתחיל להיות ארוך...
ואגב אנגליה - הם אכן מנהלים מלחמות חורמה כנגד המסחריים,
אבל הם גם קוטלים עד היסוד דייגים ספורטיביים שהעזו לקחת לברק קטן מידי, גם על דפי פורום.
מתאים לתפיסתי ומתאים לדברים שכתבתי בתגובה קודמת...
באנגליה אין את המצב שתיארתי (תוסיף עשרות ארגזים עם בייבי-לוקוס לבן, פרידות 50 גרם וכו'),
אין רשתות שנפרסות בשמורות הימיות באין מפריע ושאר עברייני דיג מחריבי ים ומשמידי דגים...
יש חוקים שנאכפים ויש שמירת ים שמתחילה עם חקיקה ראויה ואכיפה קפדנית מול המסחריים -
אז במצב כזה אתה תורם את חלקך ומצפה שכולם ינהגו כך כי אין שמץ של סיבה לחשוב אחרת...
אני מניח כי שם לא קוטלים -
כי הדייגים הספורטיביים לא לוקחים לברק קטן ואם מישהו לקח זה חריג לשלילה ולכן לא יפרסם...
חח משמח לשמוע על גיאצ׳וק. שומר לו חיבוק לביקור הראשון הקרוב לצפון.
תיזהר כשאתה מתחבק עם דוב, שבטעות מרוב אהבה הוא לא ישבור לך עצם...

מצד שני ואחרי מה שכתבת במיוחד, נראה לי שהוא ישמח לצרף אותך לדיג ביניות -
גיאצוק הכי נהנה לשחרר ביניות למים...
תראה רפי אני לא חושב שיש הבדל מהותי בכל מה שכתבנו בנוגע לשחרורים. אני מסכים איתך לחלוטין שחזית המאבק צריכה להיות הדייגים המסחריים, ושהם עיקר הבעיה.
אני אישית לא מחזיר דגים למים מתוך מחשבה שאני מציל את הדגה. אני לא עד כדי כך תמים ואיני שוגה באשליות. הפואנטה של הדברים שלי שכתבתי קודם לכן נועדו להעביר מסר,
היה לי ברור לגמרי איציק והבנתי אותך ואת גישתך מצוין,
אתה קובע לעצמך מה נכון לעשות מבחינה ערכית - ונוהג בהתאם,
מבחינתך כך תנהג גם אם תהיה היחיד שיעשה כך...
בהחלט מעריך ומאוד מכבד את הגישה הזו

לרגע לא חשבתי שאתה שוגה באשליות או תמים -
אתה הולך עם האמת שלך ללא קשר אם זה מועיל או לא,
לפני הכל כי זה מה שמרגיש לך הדבר הנכון לעשותו...
ומצד שני, גם לא צריך מחיאות כפיים על כל שחרור.
אם אפשר לפרגן על תפיסה - אפשר לפרגן גם על שחרור...
לשמחתנו ולשמחתך בפרט: שחרור דגים איננו דבר נדיר במקומותינו ונעשה יותר ויותר שכיח

זה באמת לא עניין של טוב ורע,
אבל כמו שכבר אמרתי אני לא רואה טעם בלהיות משוחררי רסן
רק בגלל שמישהו אחר דופק את המצב פי כמה וכמה.
ניואנס קטן אך מעט משמעותי...
מי שממעט לשחרר זה לא עניין של -
"המסחריים דופקים את הים אז דווקא נתפוס ולא נשחרר" או "נרוקן את הים קודם",
זה עניין של "מתאים לי לקחת וכל עוד זה המצב אז לא אמהר לשחרר מה שמתאים לי לקחת".
במילים אחרות: זה לא עניין של מעשה (לחפש איך לקחת) אלא של אי עשייה (אי שחרור).
תנסה להבין מצב בו אתה חוזר למעגן אחרי ששחררת 2-3 בייבי-אינטיאס של 500 גרם -
ומגלה על הרציף 80 ארגזים של מכמורתן ובכל ארגז 100 אינטיאסים של 120גרם....

ואז שומע ומבין שזה כבר שבועיים כך ולא רק המכמורתן הזה לבדו....
אז אפשר לשחרר אותו דבר בפעם הבאה - זה ראוי ומוערך,
אך אפשר להבין אם בפעם הבאה מישהו מחליט להביא את ה"בייביס" לחבר או לדודה ולפנק אותם-
דבר אשר במצב "רגיל" של שמירת ים מוכתבת ונאכפת ע"י הרשויות לא היה עובר בראשו,
לא בגלל האכיפה - אלא בשמחה וללא לבטים...
אגב, מודה כי לעיתים אני משחרר בכייפ- אם כי אינני נמנה על "גדולי המשחררים",
במצב מתוקן אהנה לשחרר הרבה יותר - ואשחרר בפועל הרבה יותר ללא קשר ל"חוקים"
אבל זה בסדר רפי שינויים, מטבעם, הם בדרך כלל איטיים.
אכן, ואגב השינוי התפיסתי נעשה - הרבה גם בזכות הפורומים ובתוך הפורומים....
הסברים שמצויים בתוך דוח כמו שלך איציק - מגבירים את המודעות,
לא בכדי אתה רואה כאן בפורום הרבה דוחות בהם מוזכרים שחרורים...
תודה רבה על התגובה ועל הדיון הקצר :-)
עכשיו הוא מתחיל להיות ארוך...

ואגב אנגליה - הם אכן מנהלים מלחמות חורמה כנגד המסחריים,
אבל הם גם קוטלים עד היסוד דייגים ספורטיביים שהעזו לקחת לברק קטן מידי, גם על דפי פורום.
מתאים לתפיסתי ומתאים לדברים שכתבתי בתגובה קודמת...
באנגליה אין את המצב שתיארתי (תוסיף עשרות ארגזים עם בייבי-לוקוס לבן, פרידות 50 גרם וכו'),
אין רשתות שנפרסות בשמורות הימיות באין מפריע ושאר עברייני דיג מחריבי ים ומשמידי דגים...
יש חוקים שנאכפים ויש שמירת ים שמתחילה עם חקיקה ראויה ואכיפה קפדנית מול המסחריים -
אז במצב כזה אתה תורם את חלקך ומצפה שכולם ינהגו כך כי אין שמץ של סיבה לחשוב אחרת...
אני מניח כי שם לא קוטלים -
כי הדייגים הספורטיביים לא לוקחים לברק קטן ואם מישהו לקח זה חריג לשלילה ולכן לא יפרסם...
הגבתי בכחול איציק, בגוף הטקסט...


















