כיף לקרוא..
אחלה של דוח וכל הכבוד על השחרורים של הקטנים..

שמח שנהנית
חייב לשאול
למה להפוך את עניין השחרורים לעניין של כבוד?
לדעתי יש יותר השקעה וגם כבוד דווקא בתפיסות. בשחרורים הושקעו כמה שניות בודדות בעוד בתפיסה הושקעו שנים של למידה.
אגב, אני משחרר קטנים עוד לפני שנולדת ועוד מהתקופה שלרפי היתה בלורית ומכנסי פדלפון...
דגש מיותר לדעתי על מעשה שולי גם אם מאוד אהוד לאחרונה.
חולק עליך בשני דברים סקווידי...
*יש כבוד (ביטוי להבעת הערכה) לשחרורים -
כפי שאנשים מכבדים כל אקט שנתפס בעיניהם כחיובי...
כך גם אם המעשה הינו "מובן מאליו" - כי "המובן מאליו" איננו כזה בעיני כולם...
יש כבוד/הערכה למעשה של מי שקם ברכבת עמוסה ומפנה מקומו לקשיש (לא כולם קמים...) -
או כלפי מי שנותן תרומה יפה להצלת חיים או למשפחה שנשרפה דירתה...
כך גם מעריכים מי שמשחרר דגים מקום בו הדבר נתפס כאקט של מודעות לחשיבות העניין -
וזה ממש לא אומר חוסר כבוד כלפי מי שלא משחרר...
יש כבוד לתפיסות ואגב גם מה ששוחרר זה עדיין כבוד לתפיסה...
יש גם כבוד לשחרור שמביע מודעות ואכפתיות גם אם סמליים ביחס לדגה....
מי שרואה בשחרור אקט שיש לכבד ("כבוד") ולהעריך - זה בסדר גמור,
זה לא "
להפוך את השחרור לעניין של כבוד" - אלא הבעת הערכה כלפי האקט,
עניין של גישה...
אז קבל כבוד על השחרורים...

*יקירי, כשהיו לי בלורית ומכנסי פדלפון עוד לא החזקת חכה - זה היה לפני 37 שנים....
