| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 15/11/2013 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 21:30 | דמוי דג בינוני - בובת קלאמארי זולה | קלמארי (דיונון) | 3 | מעל קילו |
הדו"ח:
יום שישי, ואני מתרגש...
אני לא יכול להרשות לעצמי לצאת לדיג כל שבוע, הדלק גוזל חלק נכבד מהתקציב (תודה יאיר).
אז כשאני יוצא אני מתרגש...
לא אלאה אותכם בסיפורי אותו היום בבוקר, אבל בערב הגעתי לאיזור אכזיב, מצויד בשלושה דמויים זולים, לא יודע גודל אבל משקל של 14 גרם ו10 גרם...
זורק, נותן לדמוי לשקוע, מקפיץ פעם אחת ומגלגל לאט...
ככה כמה פעמים.
חשוב לציין שמעולם לא תפסתי קלאמארי ואני יודע רק מהסיפורים של החברים מה אמורה להיות התחושה - ״מכה בודדת, ואז כמו למשוך שקית ניילון״...
ואז אני מקבל מכה בודדת, ומתחיל לגלגל את החוט, מרגיש התנגדות קלה ואחרי דקה של גלגול אני תופס שבעצם אני אדיוט...
הקלאץ פתוח ואני בתוך סלע...
מהדק את הקלאץ, כמה הקפצות של המקל, והדמוי משתחרר...
ממשיך לנסות...
ככה במשך שעה וחצי, כלום...
ואז המקל לא מקבל מכה קטנה, הוא מתכופף ואני מושך ובצד השני מקבל נגיחות לא קטנות בכלל,
די מזכיר דיג של שפמנון, נגיחות לאורך כל המשיכה...
מביא את הקלאמארי ומעלה אותו על הסלעים.
בחיים לא ראיתי קלאמארי כזה גדול, להערכתי יותר מחצי קילו, לא שקלתי...
עיניים בגודל של כדור גולף...
החמוד משפריץ את הדיו שעובר לי סנטימטר מהפרצוף, ואני נזכר שהצד שמשפריץ את הדיו נמצא באיזור הזרועות...
מזל...
עוברים שלושה חברה רוסים ובמבטא כבד שואל אחד מהם ״נו, יש קלאמארי?״
״כן חבר׳ה, תסתכלו בשקית״
הבחור מסתכל, וצועק לאחרים ברוסית משהו, אני לא ממש מבין רוסית אבל המילה ״חויובה״ הייתה שם...
החברה באים, מסתכלים, ועפים לרכב להביא ציוד לקלאמארי...
בינתיים תוספ עוד אחד, קטן יותר, מעריך כשלוש מאות גרם...
ואז מרגיש את העייפות, בכל זאת לא ישנתי לילה קודם...
הולך לתפוס תנומה באוטו, מודיע לחברים שיעירו אותי כשהם מגיעים...
אחרי שעה בערך, מגיעים מוטי ואלון, מתארגנים על הציוד, אני שם חרמונית, וחוזר לדיג...
מוציא עוד אחד, מאתיים בערך...
ואז מגיע צור, סופסוף מכירים...
החברה מוציאים עוד שלוש חתיכות ואז מוטי קולט על הסלעים בתוך שלולית סבירה קטנה הולכת, לוקח את הרשת והופה, יש פתיון נוסף...
עוברים לדיג חוף, אני (פעם שניה ברציפות) שובר את המקל שלי בזריקה הראשונה, אחרי בירור קצר מבין ששוב יצאתי כפכף, זרקתי עם משקולת של 140 גרם במקל לא מתאים...
בשלב הזה הקטנה שלי מצילה את המצב ״אבא, נורא נורא קר לי, ואני ממש רוצה הביתה...״
ואני אבא טוב (עם אגו פגוע כמובן...) אז מקפלים הכל ונוסעים הביתה...
משהו חשוב לכל הדייגים שנוסעים רחוק, בדרך חזרה במרחק של רבע שעה מהבית עצרתי בתחנת דלק כדי לישון, עייפות הורגת...!
גם אם אתם חמש דקות מהבית ומרגישים שאתם הולכים להרשם, תעצרו ותישנו חצי שעה.
החיים שלכם חשובים לא רק לכם, גם ליקיריכם.
אני ישנתי באוטו שעה וחצי, גם הקטנה שלי...
תודה לאלון, מוטי וצור על חווית ערב נחמדה, גם אם קצרה יחסית.
תודה למוטי על ההדרכה בדיג קלאמארי, ולאלון על זה שנתן לי פיסת חוף קצת יותר גדולה (אתה מלך...)
דו״ח ראשון שלי (של דיג שלי...).
בתקווה לדוחות רבים...
כבוד על הראשון 
)
