ווידאו צבים מים תיכון 2003-2013 בצלילה חופשית
<"
מאז שהתחלתי לדוג בצלילה חופשית, חלמתי לתעד ולצלם את העולם שפגשתי ושנמצא ממש מתחת לאף שלנו >> החי השוקק שבים התיכון.ולפני תשע שנים כשהתחלתי לצלם בים התיכון, כמעט ולא הצלחתי לצלם סרטונים של צבים, (למרות שבאופן פרדוקסלי סרטון הצבים היחיד שהצלחתי לצלם בתחילת הדרך, היה בעל אופי נדיר במיוחד---צבי ים ירוקים מיזדווגים). לאט לאט הבנתי שחבך הצבים שלי נעוץ במסרטה הענקית והיקרה בטירוף בה השתמשתי ( sony-pd-150) ושהצריכה טיפול קפדני סיזיפי ומלא חרדה, בערך כמו טיפול בתינוק, ולכן, שכלקחתי אתי את המצלמה, לא יכולתי לבצע באותן צלילות שום פעילות אחרת מלבד צילום, וצילום צב ים, זהו ארוע חמקמק שקשה לכוון אליו, בטח שחמקמק יותר מצילום של חתולי ים, רבייה המונית של לוקוסים, או מערה של לובסטרים ועוד כמה. אבל ניתקלתי בהמון צבים גם בצלילות דייג, ובהדרכות....בקיצור, לא הפסקתי לחלום על מצלמה קומפקטית, שלא תהייה "יקרה" כמו טיפול בתינוק, שתצליח לעשות את העבודה ואפילו שתהיה באיכות שידור. נו אז יצאו לשוק כמה מצלמות קטנות שניסיתי, רק שאיכות הצילום שלהן הייתה מאוד ירודה, אבל, מיסתבר, שהיו כמה חולמים בעלי אוריינטציה טכנולוגית, והנה, כשיצאה ה GO-PRO-2 הבנתי שבתוספת מסך LCD >>>>> החלום שלי מתגשם.
הסמלי בכל העניין הוא שמייד לאחר שהתאבזרתי באופן מלא בGO-PRO-2 וראיתי שהציוד אכן מאפשר לי להגשים את החלום, פיזרתי את כל רובי הדייג שלי לחברים, וכך החלפתי את הרובה במצלמה (כבר שנה מהיום). זה לא שאני אני נגד צייד, להיפך, אבל הווידאו מצליח לספק את יצר הצייד שלי בכמה סידרי גודל יותר מהדייג ברובה ובכלל, לצלם חיות זה כיף, כי אתה לא הורג את החיות שאתה אוהב. מדהים - אותה המילה SHOOT, משמשת לשתי פעולות, **לחיצה על ההדק **לחיצה על הצמצם, אך "יש הבדל קטנטן" בגורלו של the object that you shoot. הייתרון הגדול בלחיצה על הצמצם, לעומת הלחיצה על ההדק, נעוצה בכך שלחיצה על הצמצם משאירה את מיני החיות במיים, גם לפעמים הבאות וגם לדורות הבאים, ומאפשרת ליצור מודעות בציבור לגבי אותן חיות. כמובן שלפעמים חלקנו זקוקים למשו "קצת יותר גשמי" כדי להמשיך לאהוב את הטבע, לתפישתי אסור לאסור את הלחיצה על ההדק, רק שהסוד הוא במינון.
ומעיניין לעיניין באותו עיניין. לתפישתי המשימה הכי קשה היא ליצור מודעות אצל אדם/ציבור לגבי עולם עשיר ושוקק שיש לו "מיתחת לאף" ושעד עכשיו לא הכיר בקיומו. בעצם כשחושבים על זה באופן אובייקטיבי, האוייב הכי גדול (מלבדנו כמובן), לשימור החי בים התיכון, הוא לא הדייגים ואפילו לא ההזנחה השיטתית של הרשויות. ה"אויב הכי גדול" של שימור החי בים התיכון הוא >>> העושר שבמיפרץ אילת ונוחות הצלילות שם. איכות הצלילה במפרץ אילת, מבטיחה חווית צלילה כלכך חזקה ונדירה, לשאחריה, צולל ממוצע, שיבצע צלילה ממוצעת בים התיכון, ירגיש כמו בשלולית של מי כביסה משומשים. האפקט כמעט זהה לאפקט הראייה שמתרחש אחרי שעבירים את המבט מאור שמש, למערה מוצלת, וברגעים הראשונים לא רואים במערה כלום.
ואם לא די בכך, אז כדי להנות מצלילה בים התיכון, ולפגוש הרבה חיות צריך לדעת לא רק לאן להגיע, ומתי להגיע, אלה גם איך ליצלול: *שנירקול, *צלילה חופשית, *מערכת סגורה או *SCUBA. באירופה שבה הדייג ב SCUBAורובה נאכף ביד קשה, ניתן לפגוש לא מעט חיות בצלילת SCUBA, מאידח, כיוון שהדייג בצלילה חופשית מותר שם, חיות הים באירפה נימלטות מהצולל החופשי דווקה (כך הסביר לי בזמנו אלפונסו, שהיה ביולוג ימי מטעם השוק האירופי המשותף). אצלנו המצב הפוך, בישראל הצייד בSCUBA מאוד נפוץ כיוון שאין אכיפה יעילה, לכן את רוב החיות בים התיכון שבחופינו אנו נוכל לפגוש בעיקר בשנירקול צלילה חופשת או במערכת סגורה, ולהשלמת החוויה, רצוי לכסות שטח כדי להגדיל את ההסתברות למפגשים חייתיים ולהכיר נופים שונים.
בעצם אם תחשבו על זה, השטח שמתאים לצלילה לכל קילומטר של חוף בים התיכון (בהנחה שיש בו ריף) גדול מזה שבאילת לפחות פי חמש ולעתים אף הרבה יותר. וזה בכלל בלי לקחת בחשבון את שטח החוף עצמו שגדול פי 20 מהשטח באילת .
והכי חשוב, (לכל אלו ששימור החי הימי יקר לליבם) הים התיכון הוא לא וויטרינה עדינה כמו אילת. בניגוד למצב באילת, הרחפת הקרקעית בים התיכון מיתרחשת על בסיס קבוע גם בלי עזרת הצוללים לכן הנזק האקולוגי שיגרום צולל ממוצע בים תיכון יהיה קטן הרבה יותר מזה שיגרום באילת. וכמובן שעדינותם של האלמוגים גם היא גורם שמחייב את כל אוהבי הטבע להמעיט בצלילות שקרובות לקרקעית באילת, לעומת הים התיכון שבו לטוב או לרע אין את הבעייה הזאת.
כמובן שבימי סערה כמו היום, אין תחליף לאופציה הגאונית של ליצלול באילת. (אולי מילבד עריכת סירטונים וכתיבת פוסטים)
המשך שבוע גשום ומרווה לכולנו.
אבל כל הכבוד!
) שיסכימו איתי גם אם הם לא יגידו את זה בקול רם... 
