| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 25/1/2013 | שרון: חדרה (קיסריה/גבעת אולגה) | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 09:00 | קלמארי - | דניס /אגאג "מבויית"/ציפורה (ספרוס זהוב) | 58 | |
הדו"ח:
לא מסרב להצעה שאני מקבל מאוחר בלילה משני חברים - דייגים ותקים ומלחיט להצטרף אליהם, הרי אתמול לא ממש דגתי- רק הייתי עובד שחור אצל הילדים. שעה 8 בבוקר אנחנו עם הרולרים בחוף הים - צפונית לשדות ים.
מנסים את הנקודות מתמול - חצי שעה - ואין אפילו נגיעה אחת. מחליט לעבור כ 700 מטר צפונה. שם מתחיל האקשן והזירה ממש לוהטת: שלשות וזוגות של דיניסים. מהר קורה לחברה שיצטרפו אלי, והם משום מה ממאנים לבוא למרות שלא יוצא להם דגים. בסוף הם מגיעים. הדג אוכל בעומק של 30 - 40 סנטים!!! וזה מה שאני מנסה להסביר לדייגים הסקרנים סביבי- אין טעם לזרוק רחוק מאוד אל תוך הים, הדיפקה קטנה עם הרול 3 - 4 מטר לא יותר וזה מספיק. למרות זאת אולי קשה לאנשים לשנות הרגלי דייג עתיקי יומין!!!
שעה 10:30 הדג מפסיק לאכול בכלל. הסיבה לפי דעתי היא לא בגלל שהדיניסים נגמרו!!! מנסיוני הצנוע, ולפי הלוגיקה של תנודת הדיניסים, הם נעים צפונה עם הזרם כל יום. אם אני מצייר גרף של המקומות שבהם מצאתי דיניסים בכמויות, אז הקו הוא בעלייה לכיוון צפון כל הזמן. זה מתחיל בחוף אולגה, עובר לתחנת כח אולגה, עובר הלאה צפונה לשדות ים , עובר צפונה יותר והלאה.
אבל שוב, זה הניתוח האישי שלי ויכול להיות שאני טועה.
ב 11 בבוקר מתקפלים חזרה הביתה. יום כייפי קצר.
אני עם 58 דיניסים והחברה עם 20 דניסים יחד.
