ואחרי שקראתי היטב,
אז בוא אגיד לך סוד איתמר:
אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך-
אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה.
דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי.
אני מכבד את כל הגישות,
אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות.
יחד עם זאת,
לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית
("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה
פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים.
הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד:
אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל,
זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית.
מצטער, אבל אם אני רואה למשל -
טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז),
4,000 פרידות של 50-100גרם,
מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר,
חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים,
רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף,
טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול,
רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז....
בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות....
כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים...
כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר-
גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה.....
אז במצב דברים זה,
אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה-
הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות,
אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!!
ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני:
אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו,
וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!!
מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע,
נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס.
כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי,
בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב-
זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה:
רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס
לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול.
מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים,
ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה:
המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים,
תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו:
*"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים
אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני
והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר
מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים).
לענייננו,
"התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו,
עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית.
לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים....
אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה
היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית
שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית.
יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים-
כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך
אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך...
ושוב,
למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך,
את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב,
שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין.
ולשלב הדוגמאות:
כולנו לא זורקים פסולת, נהדר.
בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת.
בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת.
אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת-
אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים
ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?!
זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר".
אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום:
נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת,
בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי,
זה יפה וערכי, נכון?!
תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה-
בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?"
"אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?!
דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית:
זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?!
אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו....
מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי...
אז....?!!!
אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז,
או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'...
זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך:
אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית,
אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' -
אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים
ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק
הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין...
אז הנה,
לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי",
כל מקרה ונסיבותיו....
דבר נוסף,
אין במקרה זה נכון או "לא נכון".
נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש,
אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה:
מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך,
כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך...
אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים-
אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול.
אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת),
אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות.
אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"-
אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו.
אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא...
אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב....
לסיכום:
*חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר-
הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים...
בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור-
לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא
*מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת,
לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים.
המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים-
אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי
במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים".
כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה...
בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי"....
נכון שקיצרתי חברים?!
אז בוא אגיד לך סוד איתמר:
אני מאוד מאוד מעריך את הגישה שלך ושל מי שחושב כמוך-
אין לי גם שהיא גישה יותר "ערכית" מהגישה שלי למשל, שמיד ארחיב לגביה.
דוגמה אישית ויישום ללא קשר מה עושים אחרים- זה מאוד ערכי.
אני מכבד את כל הגישות,
אך שחרורים מעריך יותר ממה שאני מעריך ריצוף של כמויות.
יחד עם זאת,
לפני הכל אני מאמין בזכותו של כל אחד לנהוג כהבנתו כל עוד זה לא עבריינות ממשית
("ממשית"- כי אחרת כולנו שעוברים מעת לעת על המהירות המותרת או מדברים עם סלולארי ביד בנהיגה
פעם בשנה- נחשבים עבריינים...) וכל עוד זו לא פגיעה ממשית בערכים מסוימים.
הגישה שלי אומרת- ובהתייחס אל עצמי בלבד:
אני בעד שחרורים, הגבלת גודל וכמות שלוקחים וכו' - אבל, ויש אבל,
זה בתנאי שיש חוקים ובעיקר אכיפה רוחבית.
מצטער, אבל אם אני רואה למשל -
טרול פורק מידי יום 5,000 אלפים אינטיאסים קטנים של 150גרם (50 ארגז),
4,000 פרידות של 50-100גרם,
מאות לוקוסים לבנים במשקל 50-100 גר,
חולירות עם ג'ארף שממלאים שני ארגזים ומותירים על החוף אלפי דגיגים מכל הסוגים מבלי לטרוח להחזירם לים,
רשתות חוזרות עם עשרות אלפי דגים שנתפסו בשמורות ובמקומות אסורים כגון קרבת החוף,
טרול משוכלל עם גלגלים לגרירה על סלע- שהורס ומחריב את בתי הגידול,
רשתות עם עין קטנה שגורפות בעונות רביה כל מה שזז....
בכל יום מאות אלפי דגים נתפסים ברשתות....
כשאני רואה רשתות בפתח הנמל- תופסים באין מפריע ובניגוד לחוק ומוכרים דגים מזוהמים...
כשמנגד משרד החקלאות ואגף הדיג העלוב והאימפוטנטי לא עושה דבר-
גם כשפונים אליהם בכתב, ורק מחפשים לתפוס איזה נער שצלל עם רובה.....
אז במצב דברים זה,
אני אומר לעצמי: את הכמה דגים שתפסתי אני בוחר לאכול ולחלק לחברים ולמשפחה-
הם לא אמורים לקנות דגים פחות טריים שמי יודע היכן נתפסו כדי לפרנס את בעלי הרשתות,
אני לא אשחרר כמה דגים טריים- ואלך כמו משפחתי וחברי לקנות בשוק. לא במצב דברים זה!!!
ואם מישהו מחליט למכור דגים שתפס כדי לממן חלק מהוצאות התחביב- זה לא ענייני:
אם במקום לחלק למשפחה ולאכול כל יום דגים הוא בוחר למכור חלק- זו זכותו,
וזה לא הופך אותו לדייג מסחרי: כי הוא לא יוצא לדוג כל יום ולעולם לא יכסה את כל הוצאותיו אלא רק חלק מהן!!!
מי שלא יוצא לים כדי להתפרנס אלא כדי להנות מדיג ספורטיבי, פעם-פעמיים בשבוע,
נשאר לכל דבר ועניין דייג חובב בנשמתו ובכלל- ללא קשר מה עשה בדגים שתפס.
כפי שציינתי, את גישתך איתמר אני מעריך יותר מאשר את הגישה שלי,
בראייה הכוללת של הזכות שלי או של מי שמעת לעת מוכר דגים לכיסוי חלק מהוצאות התחביב-
זהו שיקול סוביקטיבי ובמציאות הקיימת לזכות זו יש עדיפות על פני "האינטרס הציבורי" מסיבה פשוטה:
רוב הדגים שנשחרר יגיעו לידי הדייגים המסחריים, ה"תועלת לים" של השחרורים במצב הקיים אפסית ביחס
לנזק העצום שנגרם כל יום ע"י דיג מסחרי פרוע ולא מבוקר- בעוד שעבור הפרט היא פינוק גדול.
מי שלמד פילוסופיה ולמד על התועלתנות- זרם דומיננטי שאיגד את טובי הפילוסופים כגון בנתהאם, מיל ואחרים,
ייזכר כי בבואם לבחון התנהגות מוסרית אז הכלל היה:
המעשה מוסרי שנכון לעשותו הוא זה שיגרום מקסימום אושר למקסימום אנשים,
תוך ש"מדידת" האושר היא לפי מידה "כמותית" של האושר תוך שימוש למשל בעקרונות כמו:
*"עקרון התפוקה השולית הפוחתת" וכמו "צדק מחלק וצדק מתקן" (למשל: אם יש שני תפוחים ושני אנשים
אז הכי נכון מוסרית זה לחלק תפוח אחד לכל אחד- "מקסימום אושר למקסימום אנשים", אבל אם אחד עני
והאחר עני אז סך האושר של העני משני התפוחים גדול מאשר אושרו מתפוח אחד + אושרו של העשיר
מהתפוח השני כי העשיר יכול לקנות עוד מאה תפוחים. כך גם אם אחד מהשניים טרף לפני שעה עשרה תפוחים).
לענייננו,
"התועלת" עבור מי שתפס ולא שחרר- אכל/חילק/אפילו מכר כי זה מה שהכי התאים לו,
עולה פי כמה וכמה על "התועלת" שבשחרור הדגים לים- שבמצב הקיים היא זניחה ואפסית.
לכן גם מבחינה מוסרית לא ניתן לומר כי במציאות הקיימת זה "לא מוסרי" לקחת 40 דגים....
אילו היה מצב אחר של חקיקה ואכיפה קולקטיבית- פני הדברים היו שונים, כי אז התנהגות כזו לצידה היה
היבט של כרסום ופגיעה בנורמה (חוק) כללית רווחת שנועדה לטובת הכלל, והנזק שבפגיעה בנורמה הכללית
שמקוימת ע"י הרוב- עולה על תועלת אישית.
יחד עם זאת, מה שהכי מתאים לך ולאחרים זה שחרור הדגים-
כי זה נותן לכם את ההרגשה הטובה וזה מה שהכי מתאים לך
אז מאחר וזה גורם לך אושר זהו המעשה הנכון מוסרית עבורך...
ושוב,
למרות כל מה שכתבתי, ברור שמעריך יותר את גישתך,
את הנכונות לוותר על פינוק אישי מסוים- לטובת תרומה ואפילו מזערית ביותר עד אפסית למען ערך חשוב,
שהוא ערך קולקטיבי חשוב- ללא עוררין.
ולשלב הדוגמאות:
כולנו לא זורקים פסולת, נהדר.
בוא נניח שאני נוהג להגיע לחוף בכנרת או בים, יש שם טונות של פסולת.
בכל פעם אני אוסף קצת לשקית ומכניס לרכב כדי לזרוק בפח- בכל שבוע מוסיפים שם טונה פסולת.
אני מצפה שגם אתה תנהג כמוני ואפילו מבקש ממך להגיע פעם בשבוע לאסוף שקית פסולת-
אתה אומר לי שלא בא לך להתאמץ ולהשקיע דלק וזמן כדי לאסוף שקית מתוך ההר שזה טיפה בים
ושיש רשויות שצריכות לטפל בזה - זה הופך אותך להיות "לא בסדר"?!
זה אומר שאתה "פרווה", ושאני מאוד ערכי, זה לא הופך אותך להיות "לא בסדר".
אם נלך יותר לכיוון הדוחות בפורום:
נניח שאני ועוד כמה חברים דוגלים ומטיפים לניקוי השטח אליו הגעת לדוג ומכל פסולת קיימת,
בכל דוח מסריטים ומצלמים את הפסולת שאספנו, השטח המלוכלך לפני- וצילום שלו נקי אחרי,
זה יפה וערכי, נכון?!
תאר לך שבכל דוח שלך ושל אחרים בו יש תמונה עם דג וברקע איזה נילון על הריצפה-
בתגובות ישר יש ביקורת "למה לא אספתם את הנילונים?! "ניקיתם כל מה שהיה בשטח?"
"אז מה אם זה היה לפני שהגעתם- זה לא חשוב לכם לשמור על חוף נקי"?!
דוגמה נוספת ומאוד רלוונטית:
זוכרים את הקריאה לחסוך בכל טיפה וכי הכנרת מתיבשת?!
אז מי שיחליט להתקלח פעם בשבוע במקום כל יום- זה מאוד ערכי בהקשר למטרה החשובה הזו....
מי שיחליט לקנות ולממן קולה שמיוצרת בחו"ל או מינרליים סן-בנדטו במקום לשתות מי ברז- מאוד ערכי...
אז....?!!!
אם אני אומר שזו טיפת מים בים ועדיין רוצה להתקלח כל יום, או חלילה לחסוך ולשתות מי ברז,
או למלא בגינה בריכת מים לילדות וכו'...
זה הופך אותי להיות "לא בסדר"?! לא סבור כך:
אם תימנע מכל אלו אגיד שאתה מאוד ערכי ואעריך ההקרבה והדוגמה האישית,
אך אם אראה שהרשויות והמדינה ופרקי-המים, ממשיכים לבזבז מים בכמויות ומשקים כל היום מדשאות וכו' -
אגיד כנראה שבמצב זה כשכולם מצפצפים אין לי כוונה לוותר על מקלחות ובריכה לילדות כי זו טיפה בים
ובעיקר אגיד כי אילו כולם היו שומרים על המים הייתי מוותר אך במצב הזה אין לי כוונה לוותר על הפינוק
הקטן לי ולמשפחתי- לחסוך טיפה בים כשמסביב טונות מים נשפכים ללא דין וללא דיין...
אז הנה,
לא בכל פעם שמישהו דוגל במשהו מאוד ערכי- מי שנוהג אחרת הופך להיות "אנטי-ערכי",
כל מקרה ונסיבותיו....
דבר נוסף,
אין במקרה זה נכון או "לא נכון".
נכון שהשחרורים תורמים משהו לעתיד הדגה גם אם זה אפסי ולמעשה לא מורגש,
אבל לגבי מה "נכון" מבחינת הגישות השונות, זה למשל כמו בפוליטיקה:
מי שמצביע שמאל משוכנע לגמרי ובאמת ובתמים שהימין שוגה - ולהיפך,
כל שמה שנכון לדעת חלק מהאחרים איננו נכון לדעת אחרים ולהיפך...
אתה חושב ששחרור דגים על ידך מציל את הים ולקיחת 50-100 דגים שוחט והורס את הים-
אני חושב שזה לא משנה כי זה כמו לדבר על הוספת דלי חול בחוף הים או לקחת מהחוף 3 דליי חול.
אני חושב למשל שציפי ליבני צבועה מאין כמותה (זה גם מה שאני חושב באמת),
אתה חושב שהיא שיא היושר ונקיון הכפיים וכליל השלמות.
אם נגיד אחד לשני: "מה אתה מבין" או "זה לא נכון/לא בסדר שאתה חושב עליה ככה"-
אז נגיד וכ"א יחזיק בעמדתו.
אם ננסה לדבר ולשכנע בנועם- אולי נשכנע ואולי לא...
אם כל אחד מאיתנו ינסה לשכנע 100 אנשים שחושבים אחרת אולי ישכנע כמה, גם טוב....
לסיכום:
*חלק מהדוגמאות שציינתי לא קשורות להודעה הזו שפתחת איתמר-
הדברים הוצגו הכי יפה שאפשר, מאוד מכובד ומאוד אמיתי, עם פנים אל החברים...
בתפיסה הקרובה שלי בג'יג לייט אפילו אשחרר ואסריט השחרור-
לעשות לך טוב על הנשמה ונדע כי מאמץ השכנוע שלך לא היה לשווא
*מצד שני, הדוגמאות מסבירות מדוע על כל אחד כאן לכבד את העובדה שהאחר חושב אחרת,
לגבי שחרורים ובכלל במגוון נושאים.
המטרה היתה להראות כי החברים שנוהגים "לקחת כל/רוב מה שנתפס" אינם בעלי ערכים שליליים-
אלא פשוט חושבים ומסתכלים על הנושא בצורה שונה, ועודם אנשים חיוביים שיכולים לבוא לביטוי
במגוון תחומים- אם כי לא דווקא בשחרור דגים שם הם לא "ערכיים" אך גם לא "לא ערכיים".
כך לפחות בשים לב למציאות (העגומה) בה אנו נמצאים מבחינת העדר פיקוח ואכיפה...
בדיוק כפי שכל מי שהתקלח כל יום בתקופת "המדינה מתיבשת" הוא לא "לא ערכי"....
נכון שקיצרתי חברים?!
חפי!!!!
