| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 5/1/2013 | כנרת - דרום | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| בבוקר | בצק מתוסף - | קרפיון בר (סאזאן) | 8 | לא גדול |
הדו"ח:
נעשה את יחסית קצר הפעם....אין לי הרבה זמן בעבודה.
למרות שהתחזית לשבת לא הייתה טובה אם טמפרטורות נמוכות וגשם לפרקים
החלטנו בכל זאת שלא מוותרים על יציאה כרגיל.של חמישי עד שבת לכנרת. הפעם החלטנו ללכת לאזור חוף שקמים סקטורים 9-10 בערך שהיו בתחרות שנתנו תוצאה לא ראה
בזמן התחרות.
כרגיל אספתי את דימה מקרית ים סביב השעה 15:00 ביום חמישי בקושי מצליחים לדחוס את הציוד לאוטו,
ויאלה נותנים גז לכיוון הכנרת (טוב נו עד כמה שאפר אם הפקקים של חמישי).
הגעה לכנרת בערך ב17:00 לחוף שקמים ומחליטים לנסות לחפש איפה היה סקטור 9-10 בערך מוצאים את סקטור 9 אבל מולנו אנחנו קולטים.
מצופים של רשת אני אגזים אם אני הגיד שזה במרחק של 25 מטר מהחוף
בהתחלה חשבנו בגלל המרחק הקרוב לחוף שזה רשת של דייגים מהחוף דגים שמה איתה בשיא החוצפה אך לא מצאנו זכר של כאלה בין השיחים והעצים בחוף האזור נראה חוף נטוש.
לבסוף מחליטים להתקדם טיפה יותר דרומה לכיוון סקטור 10 ושמה קולטים שכבר הרשת נגמרה (לפחות חשבנו ככה
).מתחילם במלאכת פריסת הציוד הקמת אוהלים וארגון המאחז, בזמן שאנחנו מתארגנים עובר דרכנו דייג וממשיך עוד איזה 20-30מטר דרומה ומתיישב שמה.
אני ודימה כבר מאורגנים לקראת 18:30 ויאלה מכינים קצת פידור 42 כדורים (כן זה המספר המדויק הפעם החלטתי לספור את הכדורים
.)מתחילים בשיגור הקטיושות לכיוון סוריה, בזמן שאנחנו משגרים את הכדורים אנחנו קולטים שסירה מתחילה להתקרב לכיוונו אבל ללא מנוע בהתחלה
חשבתי שזוהי סירת מתנפחת שאוספת את הרשת שראינו מקודם אבל התברר שזה דייגי הרשתות של הכנרת
אוספים את הרשת (כן 25 מטר מהחוף
) באותו רגע יש לך חשק\רטט בידיים 
שמחזיקות את המקל spod לשלוח איזה כמה כדורי פידור טובים אליהם לסירה.ואנחנו באותו רגע עדיין לא הינו אם מקלות במים אז לא היה חשש מקריאת חוטים או פגיעה בציוד הדייג אבל הבחור שנעמד 20-30 מטר דרומה מאיתנו
כבר היה אם המקלות במים ולא הספיק להוציא אותם הם הרימו את הרשת ופשוט במקום לזרוק את החוטים הצידה הם פשוט החליטו לחתוך לא את החוטים של
כל שלושת הסטים , כמובן שהם היו במרחק 25 מטר מהחוף והבחור התחיל לצעוק אליהם והם בשלהם "אנחנו דגים פה לך תחפש מקום אחר"
לאחר שהם סיימו לאסוף את הרשת ואנו הכנסנו את כל המקלות למים ,הגיע חבר של דימה מרק והצטרף אלינו לא ממש הגיע בשביל הדיג אלה בשביל
הסופ"ש בכנרת.
עברנו לחלק השני ולא פחות חשוב ביציאה כזאת של דייג ארוחה טובה על האש של בשר וברנדי טוב ככה לחימום על מנת שלא יהיה קר בלילה.
לפני שהלכנו לישון שלחנו עוד כ 20 כדור למים ללילה.
הלילה הראשון עבר ללא שום דבר מיוחד אף לא צפצוף קל בזמזמים חוץ מאשר שני מושטים בגודל אצבע שנתפסו על החכה שהביא מרק על קפיץ.
גם את היום השני פתחנו אם פידור של כ40 כדור למים בשעה 05:30 בבוקר בערך החלפת פיתיונות ואז עברנו לקפה של הבוקר.
במהלך היום ניסנו כל הפיתיונות האפשריים בוילים תירס טיגר-נט בטעמים שונים אני ניסיתי בוילים חריפים שהכנתי דימה ניסה מגרעינים שחורים וטוטי-פרוטי.
וכלום לא נגיעה ולא צפצוף במשך כל היום אני כבר מתחיל הייאוש כבר מתחיל לצוף לפחות איזה שפמנון היה מגיע לביקור משהו שנשמע רעש כלשהו.
אני חושב שבמהלך היומיים הראשונים זרקנו כ200 כדורים בגודל כדור טניס בערך למים הרי משהו היה כבר אמור לבוא לנשנש את הפידור.
הלילה שבין יום שישי לשבת ירד גשם כמעט כל הלילה קמנו אני ודימה ראשונים כרגיל ,סביב 5:30 וחושבים מה לעשות כבר אין חשק לשלוח
עוד כדורים למים בכלל הרי נראה לי כבר יצרנו גבעה במרחק 80-90 מטר מהחוף אם כל הפידור ועדיין אין תגובה מחליטים לזוז טיפה דרומה כ20-30 מטר
איפה שעמד הבחור ביום לפני, הוזזנו רק את הרוד פודים אם המקלות ולא את כל המאהל מכיוון שהמרחק קצר אז עדיין ראינו את המאהל בעין ללא חשש
להיעלמות ציוד ממנו.
לאחר שזזנו במיקום שלחנו סביב 20 כדור למקום החדש זרקנו חכות למים והגשם התחיל בצורה עצבנית דימה ומרק חזרו לאוהל ואני נשארתי ליד המקלות
אם מעיל גשם.לאחר כשעה נגמר הגשם ודימה ומרק יוצאים מהאוהל ומתקרבים אלי באותו הרגע איך שהם התקרבו אלי המקל שלי שהיה קרוב אלי
יציאת חוט עצבנית והזמזם צועק אני
קופץ למקל הוק-סט קל ויש נעילה אין משקל כבד אבל משקל כלשהו זה כבר טוב אחרי יומיים של יובש,ויוצא החוץ קרפיון קל משקל שנושק לשני קילו אולי טיפה יותר (לא טרחתי לשקול כזה גודל).
מכיוון שהבטחתי לאמא שלי קרפיון לארוחת יום הולדת שלה בעוד כמה ימים (אף על פחי שהצאתי לה להביא אחד מהשוק היא התעקשה מהכנרת) אז הבחור לא חזר
לשחות במימי הכנרת (רק זמנית עד שהתקפלנו).
במהלך ה4-5 שעות הקרובות ביום שבת יצאו כ9 יחידות של קרפיונים סביב הקילו קטנים אבל אנחנו שמחנו שהזמזמים צועקים אחרי כזה יובש.
ניתן לראות בתמונות את המרחק בין המקום שנתפסו הקרפיונים לבין מיקום האוהלים ואיך השפיע שינוי של מטרים בודדים.
לקראת שעה 17:00 ביום שבת כבר החלטנו להתקפל וכמובן ברגע שהחלטנו להתקפל התחיל לרדת מבול
שלא ראיתי כבר הרבה זמן ,החלטנו להיכנס לאוהלים לפחות עד שיחלש אבל איו שום סימן להיחלשות המבול כבר אחרי שעה החלטנו שאין ברירה מקפלים בגשם (לא בדיוק תענוג צרוף).
בזמן הקיפול של המקלות ברקע ישנם ברקים עצבניים ואני מחיל לחשוש שאני עומד פה אם קולט ברקים מקרבון
לאחר שסימנו לקפל את כל הציוד הכול רטוב ניכנס לאוהל אין ברירה נייבש בבית פה זה פשוט לא יקרא במבול הזה.
באותו ערב נרטבתי בצורה שלא חשבתי שאפשר בכלל להרטב...
הגעתי הביתה סביב 21:00 בערב ואז התחיל כל מלאכת סחיבת הציוד לקומה שניה ויבוש הכול כולל אוהלים מקלות מיטת שדה בקיצור עד היום
בבוקר הסלון שלי נראה בדיוק כמו המחנה שהקמנו בחוף.
לסיכום היו שלושה ימים רטובים אך מצחיקים...
מצורפים שני תמונות מהאיםון של דימה אני העלה את השאר כאשר הדיע הבייתה.
דימה מה חיפשתה שמה 
