| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 14/9/2011 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
אהלן חברה!
כבר הרבה זמן שלא העלתי דו"ח לפורום, וגם הדו"ח הזה די באיחור
. חזרתי מהטיול באירופה כבר לפני שבועים, אך עד היום לא מצאתי זמן להעלות דוח, אז היום הגיע הזמן
. אתחיל בכך שזה היה אחד הטיולים היפים ביותר שהיו לי בחיים, ויש לי המון חוויות לספר, אבל מכיוון שפה זה פורום דיג אתמקד בעיקר
. הטיול עצמו ארך כחודש וחצי מתוכם שבועיים בדנמרק ורק שם דגתי מכיוון שרק שם היה לי את הזמן ורק שם קניתי רישיון דיג.
למי שלא יודע, הדיג ברוב מדינות אירופה מחייב רישיון, ולכן קניתי רישיון דני שעלותו הייתה כ100 קרונות, שזה פחות מ100 שקל.
לא הרבה, יחסית למקומות אחרים באירופה ששם הבנתי שהרישיון יקר בהרבה
. בביקורנו בדנמרק התארחנו אצל דודה שלי, בשבוע הראשון נפשנו בבית הקיץ שלה הנמצא סמוך לעיירה הדנית Rorvig, ובשבוע השני בבית שלה בקופנהגן. עבר כבר די הרבה זמן מהתפיסה הראשונה שם, ואני גם לא זוכר אותה במדוייק
, אבל מה שאני כן יכול לומר זה שאיך שהגעתי לחוף הייתה לי הרגשה שמפה אני חוזר עם דג! 
העיר הדנית Rorvig שוכנת בסמוך לפיורד גדול שנקרא בדנית Roskilde Fjord. שם דגתי. סוג הקרקעית באיזור הוא לרוב חולי עם אצות שבימים עם זרמים חזקים ממש מפריעות לדוג כי הן נסחפות ונתפסות במשולשות כל הזמן . הנקודה הראשונה שאליה הגעתי לא הייתה עמוקה כלל, לכן התחלתי להתהלך לסרוק את הפיורד ולחפש נקודות עמוקות יותר
. מצאתי בדיוק מה שחיפשתי, נקודה שבה לאחר כמטר של מים רדודים כ 20 סנטים יש ירידה חדה לעומק של 3-4 מטר. חיברתי ניקל קאסטמסטר אדום-כסוף 7 גרם שהתברר כדמוי תותח ביותר שם, והתחלתי לזרוק. ישר התחילו מין "ניקורים " על הניקל עד שניתפס חניתן קטן, שחררתי אותו והמשכתי לעבוד, והמשיכה חגיגה של חניתנים בכל הגדלים והאורכים כשרק הגדולים נשמרים .
זה היה כיף לא נורמאלי, לא עזבו את הניקל, כמו המושטים בכינרת. הפייט של הגדולים(ויש גדולים,הוצאתי כמה חתיכות של חצי קילו, שזה המון לחניתן) מענג ומזכיר פייט של ברקודות.
הם גם קופצים המון כמו גומברים, מה שמוסיף לחוויות ההנאה, אך מגדיל את כמות הבריחות. לפחות 50% מהחניתנים שתפסתי השתחררו
(בגלל הקפיצות והפה דמוי המקור), אבל זה חלק מהמשחק 
.אך המטרה העיקרית שלי היתה המקרל האטלנטי - כן כן אותו דג שקונים מעושן בארץ, שם יש אותו - ובכמויות!
זה סוג של מקרל (בדומה לפלמידה" style="color: Blue">פלמידה הלבנה) שחי בצפון האוקינוס האטלנטי ומתקרב לחופים בקיץ בלהקות גדולות לציד של להקות דגים קטנים יותר. לא אפרט על כל תפיסה של מקרל כי במהלך השבועיים שהייתי שם תפסתי יותר מ50, אבל אסביר בכללי כיצד תפסתי אותם ועוד פרטים מעניינים עליהם. בד"כ ניתן לזהות היכן הם נימצאים ע"י הרתיחות. 
היכן שזיהיתי רתיחה זרקתי את הניקל, נתתי לו לשקוע 3 שניות, ואז גילגול עם הקפצות. בד"כ התקיפה הגיעה ממש עם תחילת ההקפצות. הפייט של המקרל מענג ביותר וכמו הפלמידה" style="color: Blue">פלמידה והטונית גם הוא נלחם עד הסוף לוקח חוט ונותן ריצות
. בניגוד לפלמידה" style="color: Blue">פלמידה הלבנה שמגיעה לגדלים עצומים , המקרל האטלנטי מגיע למשקל מקסימלי של 3 קילו ואורך מקסימלי של 60 ס"מ 
. לכן חתיכות של 600 גרם ומעלה נחשבות לגדולות . תפסתי מקרלים במשקלים שנעים בין 400 גרם עד קילו+, באותה להקה יש בד"כ פרטים בגדלים שונים. הכנו אותם בתנור, הייתה ארוחה משפחתית כמעט בכל יום . באחד הימים נסענו לנחל Odense . נחל מקסים שקט ופסטורלי. 
התחלתי את היום בז'ירז'ור עם ספינר של דראגון (שהוציא כמויות של מושטים בכינרת ). שיטת העבודה הייתה לזרוק לזרם ולתת לספינר להיסחף עם גילגול איטי. באחת הזריקות מרגיש מכה חזקה ויציאת חוט (פתחתי קלאץ' כיוון שהמשולשת של הספינר לא כל כך חזקה לכן פחדתי שתתעקם) לאחר מלחמה מהנה הבאתי אותו ואח שלי הוציא אותו - פורל יפיוף!(rainbow trout).
ניסיונות של כ 3 שעות לאחר מכן לא הניבו עוד דג. ותכף נגיע לתפיסת הקריירה שלי מכיוון שהתעצלתי לז'רז'ר הוצאתי מהתיק משקולת 20 גרם שמשמשת אותי לדיג טלוויזיות עם חכת הזירזור שלי, קרס מאחד הרגלואים (הרי לא היה לי ציוד פתיונות) תפרתי חתיכה מחניתן קטן ששמרתי לפיתיון על הקרס וזורק לנחל בתקווה לעוד פורל. שם את החכה שעונה על השיחים שעל גדות הנחל(אין לי סטנד...) ומחכה. כך עברו עוד שעתיים עד שלפתע בום בום בום השפיץ מתחיל לרקוד ואז בוםםםםםםם
אפילו עם קלאץ כמעט פתוח החכה שלי עוד שניה עפה למים! קם מיד, תופס אותה, סוגר את הקלאץ' מעט ומגלגל - מבין שיש לי פה עסק עם מפלצת . הדג לקח חוט ולא עצר, למזלי הוא שחה נגד הזרם ולא איתו וזה וודאי עייף אותו. לאחר שעצר התחלתי לפמפם אותו לאט, ולאחר מלחמה של כרבע שעה(ואני לא מגזים בכלל) אני מזהה לפי הסנפיר כי מדובר בחדקן - כן כן אותו דג של הקוויאר! 
אח שלי עזר לי להוציא אותו, שחררנו לא את הקרס מהפה דמוי החדק (למזלו ולמזלנו הוא לא בלע) ושחררנו אותו לאחר כמה תמונות. ללא ספק התפיסה הכי מרשימה שלי עד היום! sml8;כמובן שהדג מוגן ביותר ושוחרר. אני לא יודע אם האוכלוסייה של החדקנים שם היא מקומית או לא, מה שכן זה כיף לא נורמאלי להילחם עם אחד כזה. לא שקלנו אותו אבל אני מעריך שהוא שוקל כ9 - 10 קילו. אז זה בקצרה מה שעבר עלי מבחינת הדיג בשבועיים האלה- מזל אני לא צריך לספר מה היה בכל הטיול 
.מקווה שנהנתם מהדוח ומהתמונות, מצורף סרטון -
