.הודעתי לאשתי והכנתי ציוד ליד הדלת כבר מיום שישי.
שבת בבוקר מוודא שאין ביטולים ואירועים חריגים ויוצא כמתוכנן.
האמת שחזרתי מאוחר ממה שתכננתי,
אך לא נתתי לזה להשפיע על כמה דברים שהבטחתי לסדר לה
כבר בבוקר יום ראשון
כבר לפני הצהריים היה ברור לי שאני חוזר הערב לים
מכין את השטח ורומז בעדינות, סוגר כמה פינות ומקבל אישור ליציאה בשעות הערב.
שעה לפני היציאה, הילדים משחקים (בעצם הולכים מכות) בחדר,
אישתי קוראת לי בדרמטיות ובטון לא כ"כ ברור......
מנסה לענות לה בצעקה מהסלון שאני באמצע משהו דחוף (קשירת קרסים), אך לא עוזר כלום,
הקריאה להתייצבות במטבח נחרצת וממש לא נשמעת כמשהו שגרתי ומוכר.
מגיע בעל כורחי ומוצא אותה עומדת עם יד אחת על המותן ויד שנייה מנפנפת לי עם הארנק שלי
"איך היה לך אתמול בלילה ? " והארנק מתנפנף לו בתנועה מאיימת.
היה מעולה, קצת סחף קצת סלעים, כמה אכילות, מים במגפיים - ממתי זה מעניין אותך ?
"חזרת מאוחר, לא ? "
זו שאלה רטורית ?! הרי חצי בניין יודע מתי הגעתי הודות למקלחת עם קוביות קרח שטיפטפו עליי מהברז .
" הערב אתה הולך לאותו מקום ? "
כן, יש לי הרגשה טובה לגבי הריף הזה
" לכל שאלה יש לך תשובה, אז אולי תסביר את זה ? " הפרצוף שלה מאדים תוך שהיא שולפת מהארנק שלי שקיק אטום בצבע סגול- נו אתם בטח יודעים למה אני מתכוון , לכולכם היה פעם ובטוח שלחלקכם יש כזה
מה זה ? את רוצה לדעת מה זה ? שמתי את זה אתמול ואני צריך את זה להיום בערב !!!!
טוב, פה היא כמעט התעלפה
לקח לה שנייה להתעשת, זרקה אותו על השולחן ורצה לחדר הילדים 
לא הייתה לי ברירה , ניגשתי עם זה אחריה וקרעתי את האריזה.
" מה אתה עושה ? הילדים כאן !!! "
עם כל הכעס והצער הייתי חייב להוציא ולהראות לה :
זה סטיק לייט, סטיק לייט, יאללה שלך................. אני יוצא, תדליקי את הדוד.
