תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
6/12/2012 | מרכז רחב: חדרה - תל אביב יפו | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
09:00 | קלמארי - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 24 |
08:00 | דמוי דג גדול - ראפלה | פלמידה לבנה / פלמוד (סקומברן זריז) | 9 | נחמד מאד מאד |
8 | דמוי דג גדול - ראפלה | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 6 | נחמד |
9 | דמוי דג גדול - ראפלה | דוראדו / פוטה (רעמתן כחלחל) | 2 | 1 |
הדו"ח:
הדוח משלב כמה ימיי דיג שכעת בסערה הים מצאתי זמן לכתוב על החוויות הסערה הקרובה שתיתן לי זמן לטעון את המצברים .
מסתבר שלמרות שחשבתי שנרגעתי נגמלתי ואת יום הולדת 50 שחגגתי לפני 3 שנים לא הוריד מהדרייב לרוץ אחרי המפלצות מהחוף .
גם הסירה שבה יותר קל ואלגנטי לא שינתה דבר .
כל מה שהייתי צריך זה רק כיפוף אחד עם דוס אחד והכול חוזר מהתחלה .
תחילת הסיפור שבוע שעבר בצפון הפעם מגיע עם 5 מקלות (יותר מידי) זורק 2 קרוב , משחרר שני חכות עם בלונים השעה 6 בבוקר בזמן שמשחרר את הבלון האחרון רואה את המקל שלידי עם מקבל מכה קטנה עם כיפוף , ושוב מכה וכיפוף ואז המקל יורד מעט ולא חוזר .
אני זורק את המקל עם הבלון רץ למקל , נותן הוק סט ומרגיש יש דג .
הדג לא רץ מרגיש רק את המסה שלו .
תוך כדי כך אני מבחין שהמקל עם השני עם הבלון מתכופף מעט וחוזר ושוב מתכופף , אומר לעצמי מה קורה עליתי על החוט ? , אולי עוד אכילה , נעמד ליד המקל ופתאום משום מקום המקל השני יורד בטירוף .
אני עם דג על המקל ואז קורא לחבר שייקח את המקל , הבחור לוקח את המקל אחרי שבקושי הצליח להוציאו מהסטנד , הדג נותן פתיחה שכמעט לוקחת אותו לים .
אני צועד קלו שיפתח קלאץ שהדג יצא , הבחור עושה כך .
ואז מרגיע את הבחור ואומר לו שיחזיק את הדג , אין צורך להילחץ "נוציא את שני הדגים " אחרי כמה דקות של המתנה מבחין שהדג נחלש מתחיל לפמפם אותו ואז כל התמונה מתבהרת .
אני מבחין שהקרס שלי עם קלמארי אכול למחצה תפוסה על החוט של הבחור שלידי ומדובר בדג אחד שלא אצלי .
בחוץ די חשוך אני מנסה לשחרר את הקרס שהתלפפה מספר פעמים על חוט הבד , אין מספריים אז חותך בשיניים חוט 100 , אבל עדיין הקרס תלויה על החוט , כך לא ניתן להביא את הדג , בנוסף לחגיגה החוט מסובך עם חוט נוסף .
המצב די אבוד , בקצה דג מפלצת עם קרס תלויה על החוט אין סיכוי לשחרר את הקרס , וחוט נוסף מסובך .
שוקל אפשרות אולי לחתוך את החוט של החכה ליד אבל פתאום משיכה מטורפת של הדג ואני משחרר את החוט אחרת החוט בד יקרה אסון או שאחתוך את היד או שהקרס תיתקע בי .
הדג לקח את כל הפלונטר מספר מטרים ונעצר .
אני מבקש מהבחור לקרב שוב את החוט כדי לנסות ולשחרר , מייד איך שהתחלתי לנסות הדג נותן פתיחה והחוט בד שהתחכך בחוט אחר נקרע .
אני אומר בליבי אין מה לעשות "לא היה שלי , לא היו כאן שום טעויות " פשוט מזל רע פעם הבאה שלי (כמעט לא מאבד דגים בשנים האחרונות) .
יציאה נוספת יום חמישי מתאם עם מיקי בטלפון שנדוג ביחד , ב 12 בלילה הבחור הגיע ומדווח לי שמלא אנשים בריפים ועובר לנקודה אחרת , אני מוסר אישן לי שעה אחת ואצא לדרך (למרת עובד רגיל ) .
מגיע לאזור ורואה איזור פנוי מחליט להתמקם שם , מודיע למיקי בטלפון שאני מצאתי מקום אחר , אני מתמקם בו , נהיה בקשר בבוקר .
בינתיים מצליח לתפוס על הריף שני פיתיונות חדשים .
בחוץ ירח מלא עם רוח מזרחית טובה .
בשעה 5 בבוקר הרוח יורדת וכמעט נפסקת .
אני מנהל מלחמת התשה עם הבלון שמסרב לצאת .
בסופו של דבר יצא הבלון .
שעה 05:45 הרוח מתחילה ואני משחרר בלון נוסף .
שעה 06:00 מכות על המקל, המקל יורד מעט וחוזר , מכה נוספת המקל יורד יותר ונשאר מכופף , אני ממתין ליציאת חוט ריצה , אך כלום לא קורה , המקל נשאר מכופף , אני אומר לעצמי הדג בפנים .
מרביץ הוק סט בריא ומרגיש מסה רצינית על המקל אך הדג לא רץ , המחשבה הראשונה בראש הייתה על לוקוס גדול שאני פוחד שיתחפר לי בסלע , אני מתחיל לפמפם את הדג בכל הכוח .
פתאום הדג עולה ואז אני אומר תפסתי צב , השד מפעיל כוח בלי נגיחה אני אומר חתול , מחליט לא לזלזל פעם קודמת שחשבתי שמדובר בחתול איבדתי דג שאני מעריך בין 30-40 קילו .
פתאום הדג נוגח אני אומר אנטיאס וכך כל הדרך חושב כל פעם על משהו אחר .
15 מטר ממני אני מבחין בכסוף ואז מבחין בידינו האהוב אנטיאס עצבני בערך 10-12 קילו רענן לגמרי שלא התעייף בכלל ומרביץ ריצה , אני פותח מעט הדג לוקח כמה מטר .
מחליט להביא אותו בכוח , סוגר קלא'ץ ומפמפם אותן .
אני לבד על הריף , אין לי גאנץ (אף פעם לא לוקח איתי בחוף גאנץ) , יש שפל רציני , אני מחפש נקודה להחליק את הדג אבל הריף גבוהה מקו המים ב 30-40 סמ.
במהירות מניח את המקל על הריף , תופס את הלידר ומתחיל להביא את הדג לנקודה הנמוכה ביותר הקרובה אליי .
יורד על הברכיים שולח את היד לזימים כמו שעשיתי עשרות פעמים , אלא שהדג ערני לגמרי ומרביץ ניעור , ואז שיט אני רואה מול עיניי את הקרס משתחררת מהפה .
אני מחליט לו לוותר ומרביץ צלילה ממש כמו קורמורן ותופס את הדג מהבטן , הדג מרביץ ניעור ומחליק לי מהידיים , שוקל עם לקפוץ אחריו (כמו שעשיתי כבר בעבר בסירה עם טל ) אבל מחליט שאין סיכוי הדג צולל ונעלם .
עדיין לא מבחין במשהו מיוחד שאיבדתי ? לא מתייאש שולח את הפיתיון האחרון רטוב כולי עד הטבור .
תוך כדי כך מגלה מה חסר ? המשקפיים מולטי פוקל שעולות 2,000 שח .
אני אומר בליבי איזה מנחוס אני גם הלך הדג , גם הלכו המשקפיים . מה יכול להיות יותר גרוע .
גומר לשחר את הבלון ,תוקע בסלע את המקל , מאבטח טוב את המקל (בהמשך תבינו למה טוב שעשיתי כך ) .
מתקשר מייד למיקי ומתחיל לספר לו מה עבר עליי , כעבור 10 שניות אני הולך לריף השני ומסתכל על המקל ואז אכילה בשידור חיי .
אני אומר למיקי ביי יש דג , שם בצד את המעיל והטלפון (אין צורך בעוד נזקים ) , הרולר פן 9500 צורח שומעים אותו גם בריף ממול .
הדג לוקח אולי 100 מטר בטירוף , נראה כאילו התחברה משאית לחכה .
יש לי הרבה חוט ברולר אבל אני פוחד שלא יעבור לריף שבעומק .
אני סוגר קלאץ הדג ממשיך לרוץ עוד , סוגר יותר ועדיין ממשיך , מימיי לא נתקלתי בדג כל כך מהיר וחזק שלקח כל כך הרבה חוט .
אני מבחין שהרולר התחמם , הדג לוקח בלחץ עוד 50 מטר חוט ונעצר .
אני מחליט אחרי שני איבודי הדגים ובהתחשב בדג שהערכתי אותו בהרבה יותר ממה שהיה ללכת איתו בסבלנות ולהביא אותו בכל מחיר גם אם ייקח לי שעה .
בינתיים מגיע חבר לריף , אני נותן לו את המקל כדי לשחרר שרירים , מוציא את שני החכות הקרובות כדי למנוע סיבוכים מיותרים .
מאוחר יותר לוח חזרה את המקל ושוב נותן לחבר אחר שייהנה גם הוא תוך כדי כך מסביר איך להתנהג עם הדג .
אחרי 30 דקות מרגיש שהדג התעייף מחליט להביא אותו ומבקש מאחד החברה לצלם אותי (אין לי סרטון מלא מהחוף) .
הבחור מצלם סרטו מדהים אך שיחת טלפון באמצע קוטעת את הצילום של תקיעת הגאנץ ע"י אחד החברה .
הפעם הדג הגיע מעולף ולמרות שהיה גדול לא הייתה סכנה שירד לסלעים החדים .
אחד מהחברה שואל מה המשקל ואני מעריך 24 קילו , בדיקה במשקל מראה 23.800 .
מודה לכל החברה על העזרה ועל הצילום .
עכשיו נותרה הבעיה עם המשקפיים , משיג דרך פוצקר חבר יקר באתר תודה לדקל שהערתי אותו בבוקר ונסענו לריף , ובשנייה מצא את המשקפיים .
בדרך חזרה לא הרגשתי כלל עייפות הגוף מלא באדרנלין .
יום שישי יציאה עם הסירה , מנסים שעה על אנטיאסים בדריפט אך לא מצליח לנו ועוברים לטרולינג יצאו חמישה טוניות , 3 פלמודים , דוראדו אחד , כל החברה לקוח דגים .
שבת יציאה עם הבן יצאו 6 פלמודים וטונית אחת .
אבל כמו שאני אומר הכיף האמיתי הדבר המהנה אותי ביותר זה החוף .