הטלנו את המשקולת.... שמנו פעמון ואת המקל בסטנד, מה עכשיו?

בזמן ההטלה הקלאצ' כמובן מהודק, האם אחרי שהוא בסטנד אתה פותח קלאצ'? נותן לדג לקחת חוט או שהוא סגור ומהודק?

דיון חשוב ביותר שיכול להציל הרבה מקלות, סטנדים עקומים (תשאלו את שייקה) לחסוך חוטים קרועים ולהבטיח שהדג הגדול הבא יהיה אצלכם בשקית...



אישית - אני אוהב לרוב קלאצ' פתוח מאוד - שייקח חוט. טכניקה זו מאפשרת לי לרדת בקטרי החוטים. מנסיון - גומברים גדולים (3 ק"ג) יצאו לי על קרסים מס 5 שיועדו לסרגוסים, גם טרחונים לא בחלו ולקחו קרסים קטנות... קלאצ' פתוח קונה לך שקט נפשי.

אגב, ככל שהרולר איכותי יותר הקלאצ' אחיד וחלק יותר מסיבות אלה בדיוק.

תלוי מהם דגי המטרה בדייג ,למרות שלפעמים יש הפתעות,ותלוי בקרסים שאני עובד איתם
אם מדובר בריג קרסים קטנות שהמטרה היא מרמירים סרגוסים דניסים חג׳גים וכדומה הקלאץ יחסית סגור.
אני דווקה מטיל עם קלץ לא מהודק למרקה של תקלה או משהו שלא יקרע מייד ויצא קצת חוט.
אם אני עם קרסים גדולות עם כוונה לטרגט לברקים שמנים או גומברים או טרכונים וכדומה הקלאץ די פתוח  שלא יפתיע אותי משהו והמקל ישבר או יעוף למים ולא יקרע חוט ויהיה לי סיכוי לנסות להביא את הדג שבקצה.
חוץ מזה יותר כיף לשמוע רולר מזמר מאשר מקל מתפוצץ או חוט נקרע.

מאד תלוי בציוד.

ככלל, זורק כמובן עם קלאץ' מהודק, לאחר הזריקה לפני הגילגולים למתיחה, פותח את הקלאץ' כ-80%, ורק אז מגלגל.
הדבר מסייע בכך שחוט רפוי נאסף, אך ברגע שיש מתח על החוט עקב המשקולת, הקלאץ' נכנס לעבודה, וכך אני לא גורר את המשקולת על הקרקעית (קריטי באיזורים סלעיים).

בזמן שהציוד בסטנד, תלוי בשיטת הדיג ובציוד שבשימוש.

בדיג חופי קל, שמתבצע עם סט ז'ירז'ור - פותח לפחות חצי קלאץ' אם הסטנד יציב לחלוטין, ועד 70% אם הסטנד קצת יותר רעוע.
בדיג חופי כבד פותח עד חצי קלאץ' ומקפיד שהסטנד יהיה יציב כמו סלע.

הדבר נכון לדיג עם קרסים רגילים. בדיג עם קרסי סירקל, משנה גישה.
מכיוון שקרסי סירקל מבצעים את עבודתם ע"י משיכה של הדג עצמו ולא הוקסט, אני נוטה להשאיר בטן לחוט, ולהשתמש בקלאץ' סגור ככל שניתן בהתאם לחוט והציוד, כך שלאחר ריצה של מס' מטרים, החוט ימתח והקרס יעשה את העבודה שלו וינעץ לבד.

זה תלוי בדג שאני מטרגט, לדוגמא בדיג קרפיונים אז יש רוד פוד,
על הרוד פוד מונחים החכות ויש רולרים מיוחדים עם "בייט ראנר" שזה מין קלאץ' נוסף שהוא פתוח לגמרי,
כאשר הדג נתפס בקרס ומתחיל לקחת חוט - הזמזם מצפצף ורצים לחכה נותנים גלגול אחד - הבייט ראנר נסגר
והרולר עובר אוטומטי לקלאץ' הרגיל שאותו מכוונים ליחסית סגור (על מנת לתת הוק סט בריא), אז אחרי הגלגול ושהבייט ראנר נסגר נותנים הוק סט ואז מתחילים לעבוד עם הדג ולשלוט בו עם הקלאץ' הרגיל ..
ובקשר לשאר הדגים - אני גם מרבה להשתמש בקלאץ' פתוח, אלו שמשתמשים בקלאץ' סגור לרוב משתמשים בו על מנת שהדג יוכל לתת "הוק סט" עצמי, אבל - אני מעדיף שיקח חוט ואני כבר ידאג להוק סט 

קלץ סגור בהטלה שונא שיוצא חוט תוך כדי זריקה .
לסרגוסים פתוח ככה שרק אם יתאמצו יצא חוט ואז מוכן גם לטרחונים טועים או כל דג אחר (חבר תפס לברק של קילו על קרס 8 וגמברי השבוע .... ).
על חי קלץ פתוח מוכן להפתעות אחרי נעילה סוגר במידת הצורך.

אייל אתה מפציץ בשאלות השבוע 

יש הבדל בין surfcasting ל rockfishing לגבי פתיחת הקלאץ

בSURF קלאץ פתוח כמעט עד הסוף ללא הבדל בדגים

כמו שאמרת זה מאפשר לעבוד הרבה יותר נכון וגם לעבוד עם חוטים יותר דקים

בכלל יש הרבה יותר סכוי שטורף יתפס על חוט ללא התנגדות מאשר על חוט עם התנגדות

וכמובן מאפשר תפיסה של דגים גדולים על קרסים קטנות  ועוד ועוד

כך שללא שום ספק קלאץ פתוח כמעט עד הסוף מעלה לך את הסיכויים לתפיסה של כל נגיעה

בסטים הכבדים הקלאץ׳ פתוח , כמו שאמרת מה אכפת לי שירוץ שיתעייף, בסט הקל הקלאץ׳ חצי פתוח , כי כבר קרה לי שמקל עם תולעים וקרס 5 התחיל ליסוע לי לכיוון של הים.

קלאץ פתוח כל הזמן.

תלוי באזור ובדגי המטרה.

דגים "רגילים" של סרף (סרגוסים, מרמירים וכו') - קלאץ' חצי פתוח. אחד הדברים שיכולים לקרות בדיג כזה הוא שיתפס דג וירדם על הקרס, ואחרי זמן מה יגיע איזה טורף רעב ויאכל אותו, לכן תמיד משאיר אפשרות ליציאת חוט אם מגיעה הפתעה.

על גדול - פתוח על רבע. לא פתוח מדי כדי שלא תהיה הסתבכות בחוט במקרה של ריצה מהירה (איזה ליפוף על הקשת או משהו).

אינטיאס - בפעם ב... שאני הולך אחת לשתי עונות - או פתוח לגמרי עם בייט ראנר, או קשת פתוחה וגומייה.

פיתיון גדול באזור סלעי ועמוק - לרוב קלאץ' די מהודק (שלושת רבעי) מחשש ללוקוסים שיקח לסלע. פשוט יש פה סיכון כפול בשתי הגישות: אם תשאיר פתוח הלך הלוקוס בסלע ואם תהיה סגור לגמרי יש סיכוי לקריעה.

מה עם עוד דעות?

כשאני הולך לדוג את ה"קטנים" ... אני משתמש בסט זרזור שלי כדי שהפייט יהיה מהנה יותר 
במקרה הזה הקלאץ סגור לגמרי מאחר ואין בו צורך ...


כאשר אני הולך לים ומחפש לתפוס את הגדולים יותר .. (כמעט ולא קורה מאחר ואין לי אפשרות להגיע בשעות האכילה האידיאליות ולכן לרוב פורש לדייג ה"קטנים") הקלאץ בדרך כלל פתוח למחצה... מצד אחד החשש הזה שהדג יקח את החכה ומהצד השני היתרון של הקלאץ הלא כל כך סגור והתעקמות החכה זה ההוקסט המעין אוטומטי שהדג מקבל ...

כשאני הולך לדוג שפמנונים זה משהו אחר לגמרי קלאץ פתוח כמעט עד הסוף, החכה נמצאת קרוב אליי מאוד, וכמעט תמיד שומר איתה על קשר עין ואם יש קושי בלראות אותה אין סיכוי שאני מוותר על פעמון. השפמנון הוא בעל מבנה לסת בעיתי ולכן להוקסט המידי יש חסרונות ויתרונות:
היתרון הבולט ביותר:
השפמנון יקבל נעיצה מיידית (מן הסתם) ולא יברח

החסרון:
לעיתים הקרס לא תפוסה טוב והוקסט המידי הוא זה שדווקא "מעיף" לשפמנון את הקרס מהפה...

מעדיף לתת בעצמי את ההוקסט ולרוב משתמש גם בקרסי סירקל 

בזריקה הקלאצ' תמיד סגור
וכמו שאמר רון לאחר שהמשקולת בחול פותח את הקלאצ' ומגלגל עד שמתחיל לעבוד כך המשקלות נשארת במקומה
לאחר מכן משאיר את הקלאצ' אייך שהוא אבל לא יותר מדיי שלא יצא חוט מזרמים או רוחות

כך שכשיגיע הדג אני ישר ישים לב

לא מכיר את המוסג חצי פתוח .האם יש שיטה למדידה

הכל לפי דג המטרה . או לפי החכה

כאשר דג גדול כגון אינטיאס הקלץ פתוח והחוט רץ חפשי

סרגוסים ואחרים הקלץ פתוח לפי החכה +

לעולם הקלץ אינו סגור הרמטית אלה תמיד פתוח ובמידה

בזרזור פתוח במידה ותמיד