| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 30/11/2012 | צפון צפון : ראש הנקרה - חיפה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 5-54 | דג חי - | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 25-800 |
הדו"ח:
שלום חברים
אכן אני לא כותב כאן הרבה פשוט מאד לא היה משהו מעניין ששווה דוח
אבל היום זה מגיע ובגדול.
אז ככה זה מתחיל, אני מארגן ציוד המיועד לדייג כבד ביום חמישי אחרי יום עבודה מהר מהר,
15-30 כבר לרכב ונסיעה של 45 דקות אני בחוף דור לחיפוש הקלמרי.
טוב, הכל עדיין נשמע בסדר עד שמתברר לי שמחכה לילה קשה ומעייף כבר חלפה לה שעה ואין קלמרי,
עוד שעה ועדיין המצב לא בסדר אני חייב פתיונות אחרת אין מצב להוציא פתיונות בצפון, המצב שם מאוד
קשה אין כלום.
בקיצור, בשעה 20-00 אני מצליח לארגן לי 6 פתיונות, מתקפל ויללה לרכב. ב 21-15 אני מגיע לריף,
מארגן את המקלות מכין אותם למצב המתנה ומתחיל שוב פעם לטרגט קלמרי .הזמן חולף מהר, אני מפורק מעייפות, מותש אין בי כוח, הרי כל זה אחרי יום עבודה לא קל. השעה כבר 4-00 לפנות בוקר המזרחיות ערות
אך לא חזקות מהזרם, הזרם צפוני מדאיג ומלחיץ. ישבתי לכמה דקות, כוס קפה, מחשבות רצות בראש ללא הפסקה מה צריך לעשות בכדי להתגבר על הבעיה של הזרם.
עלה לי בראש לזרוק את הפתיונות בזריקה...
טוב, תופר פתיונות על 4 המקלות, השעה כבר 4-45 ויללא משגר 4 טילים לכיוון הים הפתוח,
המקלות במים, קפה חם, סגריה וממתין בסבלנות...
הזמן עובר המתח גובר, אני מרגיש שהולך להיות יום מעניין ומה שהיה מנחם ומחזק רוחי זה שאין אבו נפחה,
לא היה שום סימן שהוא נמצא בגזרה. טוב השעה מתקתקת, אני מחכה ופתאום אני מזהה נשנושים קטנים על אחד המקלות, קמתי ונצמדתי למקל, פחדתי שאבו נפחה מתעורר .
אבל לפתע זה הפסיק ועבר למקל שליד. אני ניגש למקל השני אך גם שם הפסיק, אני נרגע לרגע ופתאום אני רואה את המקל מתכופף בעדינות, מתכונן ומתקרב למקל, חשבתי לרגע על הכיפוף העצבני בשלב הבא איך
זה ממשיך, רץ לוקח את המקל לידיים תולש מהסטנד, שחרור קצת חוט, התיצבות והוקסט שהיה מיותר לדעתי והדג בפנים, ריצה מטורפת של 40 מטר ועצירה, אני רגוע יש מספיק חוט, מנער אותו שירוץ לו...
אך הוא לא נענה לבקשתי, רוצה לשמור על כוחו. מחליט להביא אותו, מצליח לקחת ממנו כ20 מטר חוט ואז
היצור נזכר שיש לו בעיה עם יצור יותר משוכלל ממנו ומחליט ללחום על חייו, אין בעיה ריצה עצבנית לא ארוכת טווח ועוד פעם עוצר לנשום, שוב אני מביא אותו אך הפעם יש סימני עייפות מהצד שלו, אט אט אני מקרב אותו והוא לא מתנגד ובזהירות אני מקרב אותו לריף, נעיצת גנץ' והיפיוף בחוץ...
שמחה בריף ואני יחד עם כל החברה שהיו בקרבתי חיוכים .
אני רוצה להודות לתושבי הצפון שיודעים לכבד ולארח אורחים,
ומאחל לכל הדייגים הצלחה.
מקווה שיצא לי לכתוב כאן עוד דוח אחד לפחות לעונה הזו, תודה לכולם...
אגב הציוד שהיה:
ליון צ'מפיון 330
רולר אוקומה אוזול 90
חוט בד סופקס P80
שוקלידר ION70
אני צריך עזרתכם במזעור התמונה
