תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
30/11/2012 | שרון: חדרה (קיסריה/גבעת אולגה) | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
06:00 | בצק רגיל - בצק של סבא | אראס (סיכן הודי/משורטט) | 30 | ???? |
הדו"ח:
אתמול בערב מקבל שיחה אם מסבא שלי שמזכיר לי שהבטחתי ללכת לדוג איתו מתישהו בקרוב שהוא מתגעגע לדייג איתי מהמזח יאלה זורם.
מארגן זריז כמה ריגים לבוס ומתחיל לחפש באיזה מקום מסתור תקעתי את מקל הבוס שלי בכלל שנים שלא הוצאתי אותו לים לבסוף מוצא אותו בביודם מעל השירותים מנער ממנו את האבק ויאלה הכול מאורגן.
מגיעים למזח בקיסריה הים שקט פלטה ויאלה לנקות את הים מקצה ארסים ממש נוסטלגיה פתאום להחזיק את המקל המגושם הזה של 8 מטר , איך יש לסבא שלי כוח לקום 3-4 פעמים בשבוע וללכת להחזיק את המקל הכבד כמה שעות כל בוקר אין לי מושג

סבא שלי מתחיל בשליפת כמה ארסים ואני עדיין מנסה להיזכר איך מתפעלים את המקל ואחרי 15 דקות בערך הכול חוזר אלי זה כמו לרכב על אופניים



וגם אני מתחיל לשלוף ארסים בקצב לאחר דייג משותף של שעתיים מתיישבים לארוחת בוקר אצל סבא שלי דייג בלי ארוחה קטנה לא עובר

הארוחה הזכיר לי נוסטלגיה שהוא היה לוקח אותי לדייג בוס עוד מגיל 7 או 6 בערך, הארוחה מורכבת כרגיל מדגים משומרים בשמן שהוא מכין מדג מלוח שהוא מכין ומדג מעושן אם חתיכת לחם שחור ועגבניות חמוצות של סבתא שלי בליוי בירה קטנה ליד.
חזרנו לבית של סבא וסבתא שלי הם התחילו במלאכת ניקוי הדגים ואני כמה תמונות וזזתי הבייתה.
לפעמים לא צריך גומבר או לברק של 4 קילו בשביל להנות הדייג הזה איתו החזיר אותי 10 שנים אחורה לפחות

מצאתי גם על המחשב שלי תמונה שסרקתי פעם של סבא שלי בצעירותו עוד בברית המועצות בדייג לא ממש מצליח לזהות את הדג צריך לשאול אותו בהזדמנות.



