ערפל Fog
ומה שביניהם
----------------------------------------------------
א. הערות כלליות.
הראות מתארת את שקיפותה של האטמוספירה ואפשר להגדירה כמרחק המירבי שאפשר לראות, להבחין, בבירור בעצם, אובייקט עד כדי הכרה בהירה לאור יום רגיל.
הראות תלויה באופן מירבי במספר החלקיקים, מוצקים או נוזליים הנמצאים,תלויים ועומדים (או נעים) באוויר. הראות יכולה להשתנות בכוונים שונים מאותו מיקום, או משום שריכוז החלקיקים משתנה בכוונים שונים, כגון בשכנות לנמל גדול או אזור מתועש, או עקב שינויים באור או התאורה הטבעית. לדוגמא, הראות בדרך כלל טובה יותר כאשר צופים לכוון ההפוך לכוון השמש , מאשר צפייה אל כוון השמש. כמו כן היא טובה יותר באור חזק מאשר באור חלש.
הסיבות העיקריות להתכהות או התערפלות הראות הן:
רטיבות נראית באטמוספירה. בטור זה נמצאים, עננות, אדים ערפיליים ((mist , ערפל ( fog ) המכילים טיפות מים קטנטנות, משקעים כגון טפטוף ( drizzle ) , גשם , שלג, שלג עם טפטוף ( sleet ) , ברד ( hail ) וכדומה. הנמצאים בקו הגובה של הצופה כמו כן בטור זה אפשר לכלול גם רסס מי ים כתוצאה מרוח וגלים.חלקיקים מוצקים, כגון אלה הנוצרים על ידי בתי חרושת, שריפות ענק, על ידי רסס ים (גם כאן), חול אבק והתפרצויות וולקניות. ככל שחלקיקים כנ"ל אינם נמצאים באטמוספירה ואינם נראים האטמוספירה קרובה לשקיפות מוחלטת.
מכל הגורמים שגורמים לירידת הראות, הגורם המרכזי לכך, ברחבי העולם הוא הנוכחות של חלקיקי מים באטמוספירה. כאשר הראות באטמוספירה יורדת מטווח של כ 1000 מטר עקב חלקיקי מים באוויר מוגדרת התופעה כ ערפל. קורה לעיתים תכופות במקרים של סערות אבק, סערות חול ובאזורי תעשיה צפופים שהראות יורדת מתחת ל 1000 מטר על ידי חלקיקים מוצקים. למרות שבאופן ישיר מקרים אלה אינם מוגדרים כ ערפל, לצרכים הסטטיסטיים וסיכומי ראות מטאורולוגיים כל האירועים הללו, כאשר הראות יורדת מתחת ל 1000 מטר ירשמו כערפל או אובך (haze ) אבקי כבד.
ב. היווצרות של ערפל.
ערפל הנוצר על ידי חלקיקי טיפות מים יכול גם להיות מתואר כענן על פני השטח. באזורים גבוהים ערפל יכול בהחלט להיות כאחד מהעננים הנוצרים על ידי התקררות האוויר בעקבות עליה אדיאבטית במדרון. במקרים אחרים ההתעבות בערפל נוצרת כמעט בלעדית על ידי התופעה של משטח קר. אפשר להבדיל, או להבחין בין שני סוגי ערפל עיקריים.
1.ערפל קרינה – Radiation Fog .
נגרם על ידי התקררות פני האדמה, והאוויר שבא במגע עמה, על ידי קרינה. תופעה זו נוצרת כמעט
תמיד במהלך הלילה ורק מעל פני האדמה. פני הים, עקב החום הכמוס (latent heat ) של המים הם
בעלי טמפרטורה כמעט קבועה, ולפיכך תופעה כזו אינה אפשרית מעל הים. עם זאת, ערפל קרינה
אפשר שינוע ויוסט לכוון הים. אפשר לראות זאת תכופות בפתחי נהרות, נמלים וכדומה. זו תופעה
שכיחה באזור חיפה בשעות הבוקר, כשהרוחות המזרחיות הקלות מסיטות אל המפרץ את ערפל
הקרינה שנוצר לפנות בוקר בעמק זבולון.
2. ערפל אדבקציה Advection Fog .
גם כאן, כשמו כן הוא. אדבקציה advection היא תנועת אוויר אופקית. ערפל מסוג זה נוצר
במהירות כאשר גוש אוויר גדול, חם ולח, נע מעל לפני גושי ים או יבשה בעלי טמפרטורה נמוכה
יותר.
מעבר לשני סוגי הערפל השכיחים שתוארו בקצרה לעיל יש גם שני סוגים נוספים, פחות שכיחים.
3. ערפל מעורב Mixing Fog .
נוצר בשכבת האוויר על גבול שתי מסות אוויר השונות זו מזו במהותן. ערפל כזה נודע גם בשם
ערפל חזית, או Frontal Fog, מאחר והוא שכיח במעבר של חזית.
4. "עשן ים" Sea Smoke .
נגרם כאשר אוויר קר מאוד עובר מעל פני ים הקרים באופן יחסי לאוויר שעובר מעליהם. תופעה זו
שכיחה באזורים שמעבר לחוגי הקטבים או בסמוך להם.
ג. ערפל קרינה Radiation Fog .
התפתחות ערפל הקרינה תלויה בהתקררות פני האדמה בלילה. מאחר וכך, ערפל זה הוא ערפל יבשתי, אך כאמור הוא יכול לנוע מעבר לרצועת החוף באמצעות רוח קלה. באופן זה יכולים להיווצר ערפילים צפופים וסמיכים מאוד. לדוגמא, הערפילים הכבדים הנוצרים מעל לתעלה האנגלית ושפך נהר התמזה, או בים הצפוני באזור החוף הצפוני של הולנד ושפכי הנהרות בגרמניה.
התקררות פני האדמה בלילה מתקשרת אל האוויר שמעליה, שבא איתה במגע והשפעת ההתקררות מתפזרת כלפי מעלה באמצעות תנועת אוויר טורבולנטית. נוצרת תופעה של מהפך טמפרטורה, כאשר הטמפרטורה הנמוכה ביותר על פני האדמה. נקודת הטל ( dew point ) תחילתה על פני השטח וכמות ניכרת של לחות יכולה להיווצר מהאוויר ולהופיע כמשקע של טל.
בלילה בהיר כאשר האוויר שקט לחלוטין ההתקררות משמעותית קרוב מאוד לפני הקרקע ומשם היא מתפשטת לאיטה כלפי מעלה. בשיכבה דקה יחסית של אוויר, קרוב לקרקע יכולה הטמפרטורה לרדת אל מתחת לנקודת הטל, כך שערפל יכול להיווצר בשכבת אוויר זו. אם יש תנועה טורבולנטית קטנה, דבר שיקרה אם יש רוח קלילה ביותר, יתהווה עירבוב של אוויר והטמפרטורה הקרה תתפשט לשכבות גבוהות יותר, בערך עד כ 150מטר מעל פני האדמה. הערפל יתהווה עד לגובה זה. במקרה של רוחות חזקות יותר התנועה הטורבולנטית תתפשט לגבהים גדולים יותר, עד כ 1000 מטר מעל פני האדמה וההתקררות של האוויר תתפשט לשכבות אלה, כך שמפל הטמפרטורה יהיה קטן מאוד ונקודת הטל לא תושג באף שכבת אוויר.
מאחר ותופעה טורבולנטית נוטה לקבע קצב של תנועה אדיאבטית יבשה בתוך שיכבת אוויר שמתחילתה חופשיה מעננות, כשהיא נעה במעלה מדרון, הטמפרטורה תרד בחלקה העליון של שכבת אוויר זו ומהפך הטמפרטורה ייווצר מעל שיכבת אוויר זו. תופעה זו תיגרום להיווצרות של ענן סטרטוס, או ענן סטרטו-קומולוס ממש מתחת למהפך הטמפרטורה וללא כל ערפל על פני השטח.
מכך אפשר להבין שהתנאים להיווצרות ערפל קרינה הם:
כמות גדולה של לחות בשכבות התחתונות.מעט מאוד עננים, או בכלל לא, לילות בהירים.רוח קלילה מאוד על פני השטח.פני האדמה קרים ולחים.
ד. שינויים עונתיים ויומיים של ערפל קרינה.
הטמפרטורה הנמוכה ביותר במהלך הלילה היא לקראת השחר והתדירות הגבוהה ביותר לערפל קרינה מתרחשת בערך כ שעה לאחר הזריחה. העלייה הקלה של התנועה הטורבולנטית כתוצאה מהחימום הראשוני של קרני השמש המגיעות לשכבות התחתונות גורמת לעיתים קרובות להיווצרות פתאומית של ערפל או לעיבוי של ערפל קיים שנוצר במהלך הלילה. דרושה התחממות נוספת על ידי השמש כדי לסלק ערפל זה.
ה. השפעות מקומיות של ערפל קרינה.
התנאים הטופוגרפיים וצורת פני הקרקע מביאים לתופעות מקומיות בהיווצרות ערפל קרינה. יש נטייה ברורה להיווצרות של סוג ערפל זה בגאיות ובעמקים כתוצאה מהתקררות היתר במקומות הנמוכים, וכן כתוצאה מ"זליגה" קטבטית של אוויר קר למקומות הנמוכים.
למרות שפני אדמה רטובים מתקררים לאט יותר מפני אדמה יבשים, ההשפעה של הלחות חשובה יותר ולכן הערפל נוצר יותר על פני אדמה לחים מאשר על פני אדמה יבשים, אם מתקיימים גם התנאים האחרים. במרבית המקרים עובי שכבת ערפל הקרינה היא כ 150 מטר. שכבת האוויר שמעל הערפל צלולה, חדה ושקופה בניגוד גמור לשיכבת האוויר הסמוכה לקרקע (או פני הים במידה והוסט הימה). הערפל נמוג מפני הקרקע (או הים) כלפי מעלה.
יש לציין את התופעה של "קטעי ערפל" Fog Patches , הן ביבשה והן בים. ההתנהגות ב "קטעי ערפל" חייבת להיות כאילו אתה משייט בערפל מלא, ללא הבדל, גם אם אתה משייט בשטח הנקי שבין ה"קטעים" Among the fog patches .
ו. ערפל אדבקציה - Advection Fog .
תופעה זו של ערפל נגרמת כאשר גוש/מסה של אוויר לח וחם נע מעל לשטח שהוא קר יותר מנקודת הטל שלו (של גוש האוויר). זה יכול לקרות הן מעל לים והן מעל ליבשה. ביבשה זה יכול לקרות בחורף אחרי מזג אוויר קר מאוד , שעה שמגיעה תנועת אוויר לח וחמים (יחסית) מהים. האוויר מתקרר על ידי היבשה הקרה שמעליה הוא עובר והתוצאה היא עיבוי וערפל. גם במקרה זה נוצרת תנועה טורבולנטית שיוצרת שכבה של ערפל ברוח קלה. במידה והרוח חזקה יותר התנועה הטורבולנטית מעלה את שיכבת העיבוי לגובה רב יותר ונוצרת עננות במקום ערפל. גם כאן,שינוי בכוון תנועת האוויר יעביר את הערפל הנוצר אל הים, אם כי זה פחות שכיח מאשר בערפל הקרינה. מעל הים סוג זה של ערפל ייווצר כאשר אוויר לח וחם ינוע מהיבשה אל שטח ים קר יותר, או מאזור ימי בו טמפרטורת מי הים (והאוויר שמעליו) גבוהה יותר,אל שטח ים בעל טמפרטורה קרה יותר. שטחי ים ערפיליים קבועים כמו בניו פאונלנד (קנדה) לדוגמא, נוצרים כאשר אוויר חם ולח שמלווה את זרם הגולף באטלנטי נע צפונה ומתנגש באוויר הקר הנמצא מעל זרם הלברדור שנע דרומה (הזרם) מכוון גרנלנד. כך קורה גם בחוף המערבי של נורבגיה כאשר האוויר החם והלח (יחסית) שמעל לתעלה האנגלית נע צפונה ונפגש עם האוויר (והמים) הקרים שבצפון.
ז. זיהום עשן.smog שנוצר מהמילים smoke (עשן) ו־fog (ערפל). או בעברית ער-פיח
ערפילים הנוצרים באזורים תעשייתיים צפופים מתעבים על ידי זיהום עשן תעשייתי. החלקיקים הגדולים אינם נישאים רחוק, אך עיקר הזיהום נמצא בחלקיקים הקטנים, שכמו חלקיקי הטיפות בענן או ערפל יכולים להישאר תלויים באוויר לזמן ממושך.
צפיפות (או עובי) של אובך עשן תלוי במידה רבה בערך התפזרותו באוויר, והתפזרות זו יכולה להיעשות בשני אופנים :
אופקית, על ידי פיזור ברוח – אדבקציה Advection .אנכית, על ידי זרמי אוויר עולים – קונבקציה Convection . זרמי הולכה עולים – קונבקציה, יעילים מאוד בהולכת הזיהום לשכבות הגבוהות שם הם מתפזרים באמצעות הרוחות החזקות יותר המצויות בשכבות אלה. גם כאשר הלחות אינה מספקת כדי ליצור ערפל של עיבוי חלקיקי מים, זיהום העשן לבדו יכול לצמצם את הראות לרמה של "ערפל", דהיינו פחות מ 1000 מטר טווח ראיה.
ח. אדים ערפיליים, אובך, אבק ועשן. Mist, Haze, Dust and Smoke .
אדים ערפיליים נוצרים באופן דומה להיווצרות ערפל, אלא, שכאן הראות אינה מושפעת כל כך לרעה. על פי ההגדרה הבין לאומית המוסכמת, תנאי ראות לא טובים, אך שאינם יורדים מ 1000 מטר טווח ראות מוגדרים כ – mist , כאשר התופעה נגרמת על ידי חלקיקי מים מעובים, ו haze כאשר התופעה נגרמת על ידי עשן, חלקיקי אבק או חלקיקים מוצקים אחרים המתעופפים באטמוספירה.
מעל לשטחי ים גדולים יכול להיווצר מצב של אובך כתוצאה (חלקית) מנוכחות של חלקיקי מלח זעירים הנמצאים באוויר.
לפיכך, ההבדל בין השניים הוא ש"אדים ערפיליים" mist מורכב מחלקיקים מימיים ואילו אובך haze נוצר על ידי חלקיקים מוצקים.
במדבריות הראות יכולה לרדת משמעותית כתוצאה מסערות חול או סערות אבק. חול או אבק מורמים מהקרקע על ידי הרוח ונישאים לשכבות הגבוהות על פי המצב המטאורולוגי השורר באותו זמן ואופי החלקיקים הנישאים. פעולתה של תופעה זו נראית גם בשטחי הים הגובלים באותם מדבריות ושכיחה מאוד, לדוגמא, במערב אפריקה כאשר סערות החול והאבק מוסטות למרחק רב, מערבה לתוך האוקינוס האטלנטי על ידי רוח ההרמטן Harmatan הבאה ממדבר הסהרה.
ט. שמע של אותות ערפל.
מקובל בים שגלי הקול מועברים באטמוספירה באופן הפכפך ביותר. יש אם כן לקחת בחשבון מספר כללי אצבע פשוטים:
ככל שהערפל עבה וצפוף יותר, ויש יותר חלקיקי מים באוויר מרחק השמע יקטן. אותות שיושמעו ממעלה הרוח ישמעו טוב. אותות שישמעו ממורד הרוח ישמעו פחות טוב. במקרה של ערפל במזג אוויר סוער הסיכוי לשמוע אותות ערפל פוחת במידה ניכרת.
י. קצת לקיאקיסטים
עבורינו הקיאקיסטים המצב הוא מסוכן אף יותר מכלי שייט אחר וזאת בשל העובדה שאנחנו נמצאים קרוב יותר לפני המים וקטנים יותר עם כושר תמרון מוגבל.
מצב כזה יכול להתרחש בשניות ולכן אנו חייבים להיות ערוכים בכל רגע בכדי שנוכל להוריד את הסכנה מעלינו.
ראשית כחלק מ10 הדיברות על בטיחות שכבר ידועות לנו אך תמיד טוב לשננם,חתירה בקבוצה תמיד יכולה להועיל
ברגע שהראות מתחילה להיות לקוייה הצמדו לחברים, דבר שיכול למנוע מאיתנו דאגות מיותרות,כך מעבר הסנריו יהיה יחד וכמובן קבוצת חותרים תראה ותבלוט הרבה יותר טוב מאשר חותר בודד.
ברגע שערפל מגיע זיכרו לאיזה כיוון אתם צריכים לחתור-הכוונה היא לחתור חזרה לחוף.אין מה להתעסק בדייג גם לא על הדרך-גרירת דמויים-זיכרו שיש עוד כלי שייט מסביבכם.
הרצון הוא להגיע לנקודה שבה יצאתם אך במידה והמצב קשה ביותר
נסו למצוא נ"צ על קו החוף ולהתמקד בו-למשל במידה ויצאנו מאיזור שדות ים אפשרי להתמקד בתחנת הכוח חדרה.
עדיף במצב של ראות מוגבלת להיות באיזור הרדוד ולא בנתיב שייט דאגו יחד עם זאת שאתם נזהרים מקו שבירת הגלים.
במידה וראיתם כי הדבר הנכון יותר הוא להשאר באותו מקום אז עשו זאת רצוי גם שתורידו עוגן צף\קבוע,אם אתם קרובים למצוף סימון כלשהו או אפילו בוייה עדיף להקשר אליה ולהמתין עד שהראות תשתפר.
מעבר לכך שאו איתכם תמיד ציוד בטיחות שיוכל להיות לעזר בשעת צרה:
*פנס נצנץ רצוי בגוון אדום.
*סטיקלייט
*זיקוק יכול להיות במצב מצוקה אמיתי
*צופר אוויר קטן+משרוקית חירום
*אפוד ציפה איכותי עם מחזירי אור
*חבל גרירה
*מצוף קטן
*עוגן צף
*טלפון סלולרי בנרתיק אטום
*GPS בעיקר לסימון הנקודה בה אתם נמצאים.
*מצפן
ועוד עזרים שיוכלו להשאיר אתכם בריאים ושלמים.
כתב: ר/ח אילן מאירסון
הוסיף וערך: Lirany
..לקרוא ולהפנים 
