| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 9/11/2012 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | גועש | מעל 50 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 2:43 | - פשוט מאוד וישן לסבידות | סבידה (דיונון הרוקחים) | 2 | כל אחת בדיוק בגודל הצלחת של האינטיאס |
הדו"ח:
יום חמישי האחרון, המרדף אחרי הטורף ממשיך.
האמת אם זה היה רק המרדף לא נראה לי הייתי כותב דוח, אבל את מקומה של התפיסה המיוחלת מחליפים הפעם נפלאות הבריאה במלוא עוצמתם.
משכיב תילדים לישון, וגם את עצמי, שוב מציע לשייקה לבוא אבל הוא בבולוס שלו
בכיף אחי, השבוע אתה עוד תחזיר חובות
מתעורר בסביבות 1:00, כאשר הכל מוכן כבר מראש, ויוצא הימה.
האמת קשה לעזוב את הפוך במזג אוויר כזה
אבל מה אני מתלונן זו רק ההתחלה 
עוד ברכב נגלה לעיני המחזה המרהיב שכל כולו בורא עולם. סופת ברקים מבהיקה באופק, ואני נוסע ישר לתוכה.
מנסה להתרכז בכביש אבל הפולסים בשמיים פשוט ממגנטים. מחכה לראות את הפס הלבן ממש, כדי שאוכל לשבח את בוראי:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית!"
מגיע לעמק הסבידות, איפה שפגשתי את שוקי פעם קודמת ולמדתי איך מביאים אותם.
איתי שתי בובות פשוטות מאוד, לא ימשיטה ולא נעלים, שכנראה מרוב שהן שוכבות שנים בחנות המוכר בכלל לא ידע להגיד מה מחירן, וזרק 40 על שניהם.. ירד ל30 ונגמר הסיפור. המשקולת שלהם בכלל בצורת ריבוע (בניגוד לצורת סנפיר שיש בדרך כלל) ועליה חרוטה הסיפרה 4.
מנסה את השיטה שלו, אך לא מצליח להבדיל בין נגיעות של סבידות לבין חיכוך הבובה עם סלעים..
אז מחליט להרים את המקל ופשוט לסובב לאט, הרי העיקר הוא לגרור את הדמוי על הקרקע מה זה משנה איך.
הרבה דברים יפים ראיתי בחיים, אבל מחזות כמו אותו לילה... צריך פשוט לראות.
לילה אפל וסגרירי שכל כמה שניות מבזיק באור יקרות, ואת שמיו מפלחים בזה אחר זה ברקים בכל הצורות האורכים והכיוונים..
של זריקת הבובה בעולם חשוך לחלוטין, ונחיתתה במים בדיוק ברגע שהוא מבזיק שוב וגורם לטבעות על המים להפוך למשהו לא מהעולם הזה..
של בהייה ארוווווכה בקצה הזקוף של החכה על רקע שמיים שחורים משחור, ופתאום כיפוף עוצמתי לאורו של ברק חדש שמאותת לך על תקיפה רצינית..
ואכן היא לא איחרה לבא, ותוך רבע שעה נחו בדלי המחומצן שתי סבידות יפיהפיות (טוב לא הכי למען האמת
)פעם ראשונה בחיים שאני מוציא סבידות
מתלבט אם להמשיך בכ"ז בורא עולם שלח לי מספיק פתיונות בדיוק למה שאני מחפש בבוקר.. מתפתה ליצר הרע וממשיך. אבל הריבון נותן לי להבין לבד שאני לא צריך יותר מזה, וגוזר על הסבידות שבית רעב.
עוזב את הנקודה בסביבות 3, מתלבט לאן להמשיך.. היכן אחפש את הטורף?
עובר עם הרכב ליד המים החמים ורואה את הדגל מתנפנף מערבה בעוצמה.
מחליט לנצל את הרוח המזרחית הערה, שאם מצרפים לה את הזרם החזק של המים החמים אפשר לשלוח מצוף לכמה מאות מטרים יפים..
תופס לי מקום שמה במים החמים, מחכה לבוקר.
לא עובר הרבה זמן ואל הגילוי המרהיב של הבורא שאנו רואים כל הלילה בעיניים, מצטרפות באימה גם האוזניים..
ברקים ממשיכים להבליח את החשיכה, ומיד אחריהם רעמים אימתניים מנפצים את הדממה!
"ברוך אתה ה', אלוקינו, מלך העולם, שכוחו וגבורתו מלא עולם!"
עכשיו כבר אין מקום להתבלבל, הסופה תהיה פה על הבוקר.. וטוב שככה
החמסה מגיעה (5:00), מוריד את אחת הסבידות חיות עם המצוף, ושולח אותה לעומק הים.. לעשות את זה בלי שהכל יסחף צפונה ויסתבך בחוטים של כל השכנים זה לא פשוט, ולמדתי מר' עקיבא עוד לפני שהתחלתי לצאת עם סירות..
(זה לא הרבי המקורי, אבל זה בהחלט עקיבא הדייג הצדיק שדג רק בשיטה הזו והוא אחד הותיקים שלה, עם סבלנות ברזל ורצון אמיתי ללמד אחרים
)מרחיק את המצוף לכ250 מטר, על השפולה יש לי 300..
יושב, נהנה, ומחכה לפצצה.
וזו בוששת לבוא.
מחליט שאין לי מה לשמור את הסבידה השניה, וזורק אותה עם משקולת רחוק כמה שאפשר.
ממשיך לחכות, מפטפט עם הדייגים השכנים, רודפי הסרגוסים והדניסים.
ככל שהשחר עולה, ככה מתחילות ליפול להם טיפות הגשם, ואיתן הברכה לכל העולם.
בשלב מסויים השמש מגייסת מספיק כוחות בשביל למלא את השליחות שהטיל עליה הבורא, להפגיש את קרניה עם טיפות המים בזוית הנכונה, ובתוך סבך העננים מתגלה לנו בשיא תפארתה הקשת בענן, על כל צבעיה המרהיבים!
"ברוך אתה ה', אלוקינו, מלך העולם! זוכר הברית, ונאמן בבריתו וקיים במאמרו!!"
מי בכלל זוכר בשביל מה באנו לפה?
הגשם אמנם ברכה, אך בקבלה חז"ל מגלים לנו שהקשת כמה שהיא מדהימה בחיצוניותה, כך בפנימיות היא מסמלת דווקא חרון אף, ורצון להחריב שוב את העולם, רצון שנמחק כל פעם מחדש עקב זכירת הברית עם האדם לאחר המבול..
"ורחמיו על כל מעשיו"
התנאי של ללכת לדוג כל שבוע (בלחץ..) הוא שאחזור בזמ לקחת ת'ילדים למעון. מלעשות, ב7 ורבע כבר צריך לקפל הכל, שלום בית הכי חשוב, ואדון אינטיאס התחמק גם היום.
אבל למי איכפת..
העיקר התמקצעתי עוד קצת ובפעם הבאה אבוא חכם יותר, ובכלל היתה שוה כל שניה ללא שינה רק להנות מעוצמת הבורא ולברך אותו פעם אחר פעם..
אז תודה לך ה' על עולם כ"כ מדהים, ועל הנאמנות בברית ונתינת הצ'אנס לתקן כל פעם מחדש
ותודה לכם על ההקשבה
בדוח הבא מקווה לצרף עוד כמה קילו לדוח, ולא רק של דיו שחור
כמובן.
