תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
3/11/2012 | דרום - אשדוד | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג חופי בים - פתיונות (סרף) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
יוצא אל הדרך השעה 4:00 בבוקר מצוייד עם 3 סבידות שתפסתי יום קודם{בבוקר התעוררתי וגיליתי שאחת מתה}
מגיע אל הנקודה ואי אפשר למצוא מקום בקושי מחט אפשר להכניס עוצר ליד חבר "שמסדר" לי מקום על ידו
תעמוד פה לידי הוא אומר ואני שרגיל למקום שלי על הגשר זורם בלית ברירה
ומתחיל לארגן את הציוד הים כמעט ועומד לא "עובד" כמו שבוע שעבר
מוריד חוטים ב5:15 בשעה 5:25 כשאני מוריד את המטקה השלישית בנצי צועק לי "המטקה שלך" המטקה עפה ונדבקת
לעמוד
אני רץ אליה ממתין כמה שניות ליצאית החוט שבאה כמה שניות אחר כך
אני נותן לדג לקחת ומיד מושך ונועץ את הקרסים מתחיל במלחמה ומושך אותו אליי אותו חבר שסידר לי מקום לידו בא לעזור
אני יודע ע"פ המשיכות שזה דג גדול שנינו ביחד מושכים פתאום זה קרה הוא ברח לקח איתו את הסבידה ונעלם
כמה אני מאוכזב ומאשים את כולם בבריחה של הדג הייתה לי הזדמנות ופיספסתי אותה בתוך תוכי ידעתי ששוב היום זה לא יחזור וחבל פשוט חבל
ואני את ההזדמנות שלי פיספסתי בדרך הביתה אני עוד חושב ושואל את עצמי מה לא היה בסדר משחזר
ומנסה ללמוד ולהפיק לקחים ימים כאלה כשהלב נצבט אני מאוכזב
ננסה בשבוע הבא לתקן אני לא מהמוותרים אני לא ינוח עד שהדג יחזור הפעם לא הצלחתי ונתתי להזדמנות לברוח ממני אבל ההצלחה היא מסע והעונה רק התחילה
דרך אגב לאלו שבאים לדוג פעם ב .. אני קורא "מפריעים" אלו לא באמת דייגים כשהקור והגשם יתחילו הם יעלמו
ויתחבאו מתחת לשמיכות החמות בבית שלהם