לא מבין מה כל כך שונה מאיתנו גם אני בכל אופן דגתי בשיטה הזאת עם 4*4 על החוף עובר מנקודה אל נקודה עד לפני 4 שנים {התחילו לאסור נסיעה של 4*4 על החוף} וגם האישה והילדים היו מצטרפים אני עוד זוכר את צהלות השמחה של האישה והילדים אחרי כל דג.
-------------------------------
"למדתי בצבא את יופי החיים את טעמם של המים, שאין להם תחליף ואת כל הפלאים שיכול אדם לעשות אם רק ירצה בכך"
לא מבין מה כל כך שונה מאיתנו גם אני בכל אופן דגתי בשיטה הזאת עם 4*4 על החוף עובר מנקודה אל נקודה עד לפני 4 שנים {התחילו לאסור נסיעה של 4*4 על החוף} וגם האישה והילדים היו מצטרפים אני עוד זוכר את צהלות השמחה של האישה והילדים אחרי כל דג.
זוג מבוגרים, בעל ואישה שהיו יורדים לחוף תל ברוך עם ג'יפ ישן וחכות , פשוט מקסים.
לצערי היום אני רק יכול להחנות גבוה למעלה על הצוק.
אולי זה שוקי ואישתו? אמר שהיה עושה את זה...
הלוואי וזה הוא , כי אם כן ז"א טעיתי בחשבון השנים ואני היום בן 16 בערך
לדעתי אני ושוקי באותו גיל
תל ברוך? אשדוד, באר טוביה, ניצנים,אשקלון, זיקים, ופעם אחת אני זוכר עברנו את קו הבסיסים של זיקים והגענו בטעות 100 מטר מעזה עד ש2 גיפ'ם של צהל באו אלינו והוציאו אותנו הייתה תקופה כזאת שלא משנה איפה דגנו תמיד היינו מאושרים חרשנו את החופים הכרתי כל פיסת חוף וכל אבן את האמת מתגעגע
-------------------------------
"למדתי בצבא את יופי החיים את טעמם של המים, שאין להם תחליף ואת כל הפלאים שיכול אדם לעשות אם רק ירצה בכך"
לא מבין את המקומות האלה. אנשים באים לחוף חולי לגמרי באמצע היום, משהו שנראה כמו חוף ירושלים בתל אביב, זורקים 40 מטר ומוציאים מוסרים מפלצתיים וסי טראוט ומה לא. ולא רק זה, אלא שהם מוציאים כל כל הרבה עד שהצידנית העצומה שהם מביאים איתם לדיג מלאה לגמרי. והכול ברגוע, כאילו זה קורה כל יום.
תנו לי רבע ממה שקורה שם. יודעים מה, אפילו רק 5 מוסרים כאלה בעונה מהחוף עם ציוד פתיונות לייט. נראה לי שלעולם לא ירד לי החיוך מהפנים.
לא מבין את המקומות האלה. אנשים באים לחוף חולי לגמרי באמצע היום, משהו שנראה כמו חוף ירושלים בתל אביב, זורקים 40 מטר ומוציאים מוסרים מפלצתיים וסי טראוט ומה לא. ולא רק זה, אלא שהם מוציאים כל כל הרבה עד שהצידנית העצומה שהם מביאים איתם לדיג מלאה לגמרי. והכול ברגוע, כאילו זה קורה כל יום.
תנו לי רבע ממה שקורה שם. יודעים מה, אפילו רק 5 מוסרים כאלה בעונה מהחוף עם ציוד פתיונות לייט. נראה לי שלעולם לא ירד לי החיוך מהפנים.
ברוסית קוראים לזה קולטורה, בעיברית תרבות. וכך גם בארה"ב ובכל המדינות שיודעות לכבד את הים ואת מה שהים מעניק למי שיודע לשמור ולשמר אותו הבעיה פה בארץ היא שכל אחד דג איך שבא לו מתי שבא לו ושם ז על החוקים וההגבלות שבדייג {יש חוקים בכלל?}
-------------------------------
"למדתי בצבא את יופי החיים את טעמם של המים, שאין להם תחליף ואת כל הפלאים שיכול אדם לעשות אם רק ירצה בכך"