מאז שקראתי את הדו"ח הזה, עמד לי כל הזמן משהו על קצה הלשון.... כעת נפל לי האסימון...
אמר לי לפני זמן מה מישהו יקר, חבר כאן בפורום, כי מבחינתו "דיג זה דרך חיים"... כשאני קורא את הדוח הזה ברור לי אל מה הוא התכוון: נראה לי אדם, שגם מבחינתך "דיג זה דרך חיים"
אני ממליץ לכול מי שקורא את הדוחות האלו,לקרוא שוב. יש המון פרטים ונתונים וביניהם גם מסתתרות לא מעט תובנות...
אדם, בתור אחד שניסה לא מעט קרסים בדיג בירדן עם שלשולים ותולעים,רימות וזחלים, תרשה לי להציע לך רעיון שנוסה בהצלחה ועשה את כול ההבדל. בירדן ובעיקר בחורף,ישנה זרימה חזקה שאוהבת למשוך ולרכז את כול הפיתיון לתחתית הקרס איפה שהקשת וקשה להציג את הפיתיון בצורה אטרקטיבית לאורך זמן. נסה לקשור את הקרסים בקשר UNI ולהשאיר זנב קטנטן של 3-4-5 מ"מ שיעזור לך מאד להחזיק את התולעת מעל הטבעת קשירה של הקרס
-------------------------------
"I don't know half of you half as well as I should like, and I like less than half of you half as well as you deserve."
גיא, אחלה רעיון שעוד לא חשבתי עליו. אני שונא להחזיר פיתיון שלא יושב טוב על הקרס. פחות בעיה עם התולעת, יותר עם הגמברי.
מה לגבי הרימות, מאיפה אני משיג אותן?
רפי, תודה על המילים החמות. קלעת בול. לצערי יש דרך חיים של עבודה ולימודים והדיג תמיד יהיה לנשמה ולא לכיס. אולי טוב שכך בהתחשב במצב. אני הרבה בנמל ותאמין לי שכל ספינה שאני רואה יוצאת לים אני לא מבין למה אני לא נמצא על הסיפון שלה :-)
גיא, אחלה רעיון שעוד לא חשבתי עליו. אני שונא להחזיר פיתיון שלא יושב טוב על הקרס. פחות בעיה עם התולעת, יותר עם הגמברי.
מה לגבי הרימות, מאיפה אני משיג אותן?
רפי, תודה על המילים החמות. קלעת בול. לצערי יש דרך חיים של עבודה ולימודים והדיג תמיד יהיה לנשמה ולא לכיס. אולי טוב שכך בהתחשב במצב. אני הרבה בנמל ותאמין לי שכל ספינה שאני רואה יוצאת לים אני לא מבין למה אני לא נמצא על הסיפון שלה :-)
שבוע טוב!
בעבר ניסיתי רימות בדיג וההצלחה היתה קטנה בלשון המעטה. הרימות הכי גדולות הן אלו של זבובי סוסים רק שהבעיה היא שכל זבוב מטיל ביצה אחת בערך בניגוד לזבובים הרגילים. גם אז גודלן לא עולה על 1.5 ס"מ...
לרובנו (אם לא לכולנו) יש אסוציאציות שלילילות ביותר כשאנחנו שומעים על רימות כשלמעשה הן די נקיות ולא מסריחות אם לא נותנים להם להתפלש בבשר רקוב... רימות מתקשרות לנו עם נבלות. נבלות מתקשרות עם ריח רע מאד ובצדק... אז איך מתגברים?
השיטה הכי פשוטה זה לקחת נסורת,לפזר עליה קצת אבקת חלב,להרטיב,לערבב,להוסיף עוד קצת אבקת חלב ולהרטיב שוב. הזבובים נמשכים כמו...זבובים ומטילים ביצים שמהן בוקעות הרימות. מניחים בצל ליום-יומיים ובודקים. אם אין רימות,משהו לא בסדר... כשמופיעות הרימות,לוקחים רשת עם חורים קטנים בקוטר של 3-4 מ"מ ופורסים מעל תבנית רחבה. את הנסורת עם הרימות שופכים בזהירות על הרשת ומשטחים לשכבה דקה ומניחים בשמש. רימות שונאות שמש ויורדות למטה,עוברות דרך החורים ברשת ונאספות בתבנית שהכנו מראש מתחת לרשת. את הסטוק אוספים לכלי פלסטיק קטן עם מעט מהנסורת המקורית ולוקחים לדיג
רימות בניגוד לשילשולים לא נשארות הרבה זמן (ימים ספורים) בצורתם הרצויה כי זה רק שלב בגילגול. לא שזו צריכה להיות בעיה עם כמות הזבובים שמסתובבת בעולם...
אין ריח,אין אסוציאציות. אין בעיה
-------------------------------
"I don't know half of you half as well as I should like, and I like less than half of you half as well as you deserve."
מה יהיה אדם ? כל דוח אני צריך להגיב לפחות ב 10 שורות ואין לי חשק לכתוב מהLAP TOP ... כרגיל - אלוף אמיתי , ירידה לפרטים הקטנים ביותר וללא ספק ההצלחה של הגדולים בדרך . בקשר לפתיונות- לצ'יפורות סרטני 5 שקל פתיון מס' 1 . ללבטים תולעי חול . כל השאר זה התפשרות וחבל על כל הנסיונות בעיקר התולעים של אדמה ורימות פשוט התעסקות מיותרת לדעתי . אם אין לך פתיון נורמלי גמברי טרי ותולעי קופסא אדומה יתן פתרון הולם . אם לא בא לך לקנות בכל פעם קופסאת תולעים קנה את תולעי הסיליקון של אקוגיר עם נוזל בטעם ענבים יספיק לך לכמה יציאות ולא מסריח ונושך
גיא, אחלה רעיון שעוד לא חשבתי עליו. אני שונא להחזיר פיתיון שלא יושב טוב על הקרס. פחות בעיה עם התולעת, יותר עם הגמברי.
מה לגבי הרימות, מאיפה אני משיג אותן?
רפי, תודה על המילים החמות. קלעת בול. לצערי יש דרך חיים של עבודה ולימודים והדיג תמיד יהיה לנשמה ולא לכיס. אולי טוב שכך בהתחשב במצב. אני הרבה בנמל ותאמין לי שכל ספינה שאני רואה יוצאת לים אני לא מבין למה אני לא נמצא על הסיפון שלה :-)
שבוע טוב!
בעבר ניסיתי רימות בדיג וההצלחה היתה קטנה בלשון המעטה. הרימות הכי גדולות הן אלו של זבובי סוסים רק שהבעיה היא שכל זבוב מטיל ביצה אחת בערך בניגוד לזבובים הרגילים. גם אז גודלן לא עולה על 1.5 ס"מ...
לרובנו (אם לא לכולנו) יש אסוציאציות שלילילות ביותר כשאנחנו שומעים על רימות כשלמעשה הן די נקיות ולא מסריחות אם לא נותנים להם להתפלש בבשר רקוב... רימות מתקשרות לנו עם נבלות. נבלות מתקשרות עם ריח רע מאד ובצדק... אז איך מתגברים?
השיטה הכי פשוטה זה לקחת נסורת,לפזר עליה קצת אבקת חלב,להרטיב,לערבב,להוסיף עוד קצת אבקת חלב ולהרטיב שוב. הזבובים נמשכים כמו...זבובים ומטילים ביצים שמהן בוקעות הרימות. מניחים בצל ליום-יומיים ובודקים. אם אין רימות,משהו לא בסדר... כשמופיעות הרימות,לוקחים רשת עם חורים קטנים בקוטר של 3-4 מ"מ ופורסים מעל תבנית רחבה. את הנסורת עם הרימות שופכים בזהירות על הרשת ומשטחים לשכבה דקה ומניחים בשמש. רימות שונאות שמש ויורדות למטה,עוברות דרך החורים ברשת ונאספות בתבנית שהכנו מראש מתחת לרשת. את הסטוק אוספים לכלי פלסטיק קטן עם מעט מהנסורת המקורית ולוקחים לדיג
רימות בניגוד לשילשולים לא נשארות הרבה זמן (ימים ספורים) בצורתם הרצויה כי זה רק שלב בגילגול. לא שזו צריכה להיות בעיה עם כמות הזבובים שמסתובבת בעולם...
זה לינק מאיטליה לדעתי שמדבר על דיג מרמירים בעזרת מצוף ועם רימות. נעשה עם זה מה שנראה לנו, אבל בהחלט שווה ניסיון לדעתי.
דני, ברור שהפיתיונות הטבעיים לאיזורי המחייה של הדגים הם עדיפים, אבל לא תמיד יש את הכוח לחפור לתולעים ולרוץ אחרי סרטנים בחוף. מודה שכדאי לעבוד על הכוח הזה, כי אין תחושה טובה יותר בדיג פתיונות מאשר לדעת שתפסת על האוכל האמיתי של הדג.
לגבי תולעי סיליקון, לאחר ניסיונות שונים ממש לא אהבתי את המוצר. עניין של העדפה אישית.
ולגבי הגדולים, האתגר כרגע הוא להוציא דג של קילו פלוס בדיג פתיונות לייט: הזנים המשתתפים באתגר - מרמיר, לבט, צ'יפורה, סרגוס, לברק ומוסר. דגי קרקע למיניהם.
אני לא מרבה להגיב לדוחות אבל לדוח כזה פשוט היא אפשר לא להגיב הכמות התובנות והפרטים הקטנים שהם עושים את ההבדל בSURF שאתה מעלה מראים שאתה לא רק משקיע בדוח אלא גם על החוף באין ספור מחשבות
לגבי הסרטון שהעלית עם תראה את התלאי הוא עשוי בחוט 0.18 ואז יורד לחוט 0.12 חשוב לא פחות הקרס בצבע ברונזה חשוב מאוד הקרס בצבע הפתיון כל פרט קטן הוא שעושה את הבדל וכמה שיעבדו בחוטים יותר דקים כך יש יותר סיכוי לתפוס את הלבט או הציפורה הציפורה זה דג חשדן ביותר כמו הלבט חשיבות של חוט חופשי כמו שמשקולת כמה שפחות נראית לדג ולא פחות חשוב התזוזה של הקרס ללא התנגדות מצד המשקולת הפתיון לא פחות חשוב הפתיון אולטימטיבי לציפורה זה הסרטן או תולעת שמנות (שאין לנו פה בארץ) היית ממליץ לך לנסות את הקונכיות השחורות שמוכרים בטיב טעם (אני לא בטוח שזה השם שלהם תסלחו לי על הבורות ) הקונכיות האלה חיות והם נפתחות וברגע שאתה דופק עליהם הם נסגרות יש כמה שיטות לתפוס עליהם קרסים זה פתיון מעולה לרוב הדגים שאתה מחפש
אני לא מרבה להגיב לדוחות אבל לדוח כזה פשוט היא אפשר לא להגיב הכמות התובנות והפרטים הקטנים שהם עושים את ההבדל בSURF שאתה מעלה מראים שאתה לא רק משקיע בדוח אלא גם על החוף באין ספור מחשבות
לגבי הסרטון שהעלית עם תראה את התלאי הוא עשוי בחוט 0.18 ואז יורד לחוט 0.12 חשוב לא פחות הקרס בצבע ברונזה חשוב מאוד הקרס בצבע הפתיון כל פרט קטן הוא שעושה את הבדל וכמה שיעבדו בחוטים יותר דקים כך יש יותר סיכוי לתפוס את הלבט או הציפורה הציפורה זה דג חשדן ביותר כמו הלבט חשיבות של חוט חופשי כמו שמשקולת כמה שפחות נראית לדג ולא פחות חשוב התזוזה של הקרס ללא התנגדות מצד המשקולת הפתיון לא פחות חשוב הפתיון אולטימטיבי לציפורה זה הסרטן או תולעת שמנות (שאין לנו פה בארץ) היית ממליץ לך לנסות את הקונכיות השחורות שמוכרים בטיב טעם (אני לא בטוח שזה השם שלהם תסלחו לי על הבורות ) הקונכיות האלה חיות והם נפתחות וברגע שאתה דופק עליהם הם נסגרות יש כמה שיטות לתפוס עליהם קרסים זה פתיון מעולה לרוב הדגים שאתה מחפש
שאפו על הדוח
הלל
אהלן הלל, תודה על ההמלצות ועל המילים הטובות.
הצדפות האלה נקראות מולים, הן צדפות מאכל שמגיעות מחווות גידול, בדרך כלל מצרפת או מבלגיה.
אין אותן בארץ. לנו יש את הצלחית המכחילה (כובעון סיני) שמשמשת לעתים פתיון טוב לסרגוסים. אני לא יודע עד כמה המולים יעשו את העבודה, אבל למזלי אני יכול לקחת כמה יחידות מהעבודה ולנסות, במקום לקנות חבילה שלמה.
באילו שיטות אתה ממליץ לתפור אותן על הקרס?
כמו כן, יש לך המלצה לריג שבו התלאי משוחרר וימנע משיכה של המשקולת בעת אכילה?
אני לא מרבה להגיב לדוחות אבל לדוח כזה פשוט היא אפשר לא להגיב הכמות התובנות והפרטים הקטנים שהם עושים את ההבדל בSURF שאתה מעלה מראים שאתה לא רק משקיע בדוח אלא גם על החוף באין ספור מחשבות
לגבי הסרטון שהעלית עם תראה את התלאי הוא עשוי בחוט 0.18 ואז יורד לחוט 0.12 חשוב לא פחות הקרס בצבע ברונזה חשוב מאוד הקרס בצבע הפתיון כל פרט קטן הוא שעושה את הבדל וכמה שיעבדו בחוטים יותר דקים כך יש יותר סיכוי לתפוס את הלבט או הציפורה הציפורה זה דג חשדן ביותר כמו הלבט חשיבות של חוט חופשי כמו שמשקולת כמה שפחות נראית לדג ולא פחות חשוב התזוזה של הקרס ללא התנגדות מצד המשקולת הפתיון לא פחות חשוב הפתיון אולטימטיבי לציפורה זה הסרטן או תולעת שמנות (שאין לנו פה בארץ) היית ממליץ לך לנסות את הקונכיות השחורות שמוכרים בטיב טעם (אני לא בטוח שזה השם שלהם תסלחו לי על הבורות ) הקונכיות האלה חיות והם נפתחות וברגע שאתה דופק עליהם הם נסגרות יש כמה שיטות לתפוס עליהם קרסים זה פתיון מעולה לרוב הדגים שאתה מחפש
שאפו על הדוח
הלל
אהלן הלל, תודה על ההמלצות ועל המילים הטובות.
הצדפות האלה נקראות מולים, הן צדפות מאכל שמגיעות מחווות גידול, בדרך כלל מצרפת או מבלגיה.
אין אותן בארץ. לנו יש את הצלחית המכחילה (כובעון סיני) שמשמשת לעתים פתיון טוב לסרגוסים. אני לא יודע עד כמה המולים יעשו את העבודה, אבל למזלי אני יכול לקחת כמה יחידות מהעבודה ולנסות, במקום לקנות חבילה שלמה.
באילו שיטות אתה ממליץ לתפור אותן על הקרס?
כמו כן, יש לך המלצה לריג שבו התלאי משוחרר וימנע משיכה של המשקולת בעת אכילה?
אדם
יש את האביזר הזה - DART BOOM
הוא יושב על הראשי ולקליפ מחוברת המשקולת. מתחתיו חרוז מתחת לחרוז מחוברת הקרס
בגלל שהראשי עובר דרך האביזר הרי שבמשיכה של הקרס המשקולת לא זזה והחוט רץ דרך האביזר. תזוזה תגרם מריצה לכיוונך או לצדדים. תלוי עד כמה הקלאצ' פתוח והמשקולת יושבת טוב/ כבדה.
עריכה אחרונה: ספטמבר 24, 2012, 13:53:30 PM על ידי סקווידוויד
חשוב מאוד שעם אתה שם משקולת רצה שהמשקולת יהיה לה חור גדול או עם אתה משתמש בהתקן למשקולת תלייה שהחור יהיה מספיק רחב עם הריג הים תיכוני תופסים את רוב הדגים החשדנים
יש לך עוד ריג מעולה שנכנס לקטגוריות של ריגים עדינים מאוד יש לך את החוט הראשי מכאן אתה מחבר תלאי (כמו T ) שיהיה בערך 15 ס"מ על התלאי הזה אתה שם משקולות לחיצה בהתם למשקל שאתה רוצה להוציא ( ככל שתצמיד את המשקולת כך הקרסים יהיו יותר תלוים במשקולות לחיצה ) אחרי זה אתה יורד 30 ס"מ ומשם אתה קושר קרס אחד (או שתים למקרה הצורך )
לגבי הקשר לטלאי עדיף לך לעשות אותו קשר תלייה שבו החוט יוצא כלפי מעלה כך שהמשקולות לחיצה לא יפריעו לחוט אני מאמין שאתה תהנה מהריג הזה
לגבי מולים יש כמה שיטות לעבוד איתו אבל הכי חשוב לעבוד עם חוטים דקים עם משקולת - נשתמש בדרך כלל בריג ים תיכוני בלי משקולת- נשתמש במול עצמו בתור המשקולת (לוקח כמה זריקות לפני שלומדים לעבוד בצורה הזו) עם מצוף -חוט דק מאוד וארוך כמה שיותר
לגבי התפירה של המול להכניס את הקרס לתוך המול ברגע שהוא נפתח ואז לסגור אותו עם חוט אלסטי חשוב שהשפיץ יצא מעט להשחיל את הקרס בין הצהוב של המול לבין הקונכיה עצמה ואז להוציא את הקרס לפתוח את המול להוציא את הצהוב בעדינות ולהלביש אותו על הקרס