| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 19/8/2012 | כנרת - מערב | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| בצהריים | ניקל בינוני - 10-12 גרם ניקל זהב | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 20 | שוחררו |
| בלילה | אחר - תירס | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 1 | שוחרר |
| בצק מתוסף - | אמנון מצוי (עדדי) | 10 | קטנים | |
הדו"ח:
אני אנדריי ואיתמר קובעים להפגש ביום חמישי בכנרת לסופ"ש של דיג קרפיונים,
אני לוקח אוטובוס מעפולה לטבריה ואנדריי יוצא מנתניה לכיוון כרכום לקחת את איתמר ולחפש חוף מתאים..
אני מגיע לטבריה בערך ב18:20 ואנדריי מגיע לאיתמר, אני מדבר עם איתמר והם אומרים שהם בודקים חופים ובינתיים לא מוצאים חוף מתאים, ככה עוברות להם שעתיים ואני בינתיים מתיידד עם ההומלסים בתחנה מרכזית
בערך ב20:00 -21:00 הם מחליטים על חוף - חוף בריניקי .. אני לוקח מונית מהתחנה מרכזית לשם ומגיע..
מתחילים לפרוק ציוד (ויש הרבה), פותחים את האוהל של הכורדי קושרים אותו לאבנים כי הייתה רוח חזקה..
בינתיים פותחים רוד פודים מכינים את החכות והריגים, מנפחים את הסירה, מורידים את הקיאק..
בינתיים אנדריי ואיתמר מחליטים להכנס לסירה לחפש מקום עם עומק מתאים להוריד שם את המצופים,
אנדריי מתחיל לחתור והם מתרחקים מהחוף ואני נשאר בחוף לשמור על הציוד, אני רואה אותם מתרחקים מאוד..
עוד שנייה מגיעים לעין גב
הם לא שמו לב למרחק מהחוף, במיוחד בחושך .. איתמר מתחיל להוריד אבן עם חוט בד לבדוק את העומק (חוט בד 300 מטר שאנדריי קנה בדיוק יום לפני ב300 שקל),
חחחחח ומרוב שהם היו רחוקים העומק שם היה מעל 10 מטר והאבן פשוט ירדה במהירות מטורפת ואיתמר עזב את החוט (אם הוא לא היה עוזב כנראה הוא היה נשאר עם 4 אצבעות בכף היד) וככה צולל לו כל הגליל לקרקעית
הם חוזרים לחוף כי אין להם עוד חוט בסירה לבדוק עומק, מסכן אנדריי חתר איזה 2 ק"מ בקיצור אחר"כ הם נכנסו שוב מצאו מקום מתאים עם עומק מתאים (7 מטר אם אני לא טועה) הורידו מצופים עם סטיקלייטים, וחזרו לחוף .. הכנו פידור ואנדריי יצא עם הקיאק להוריד פידור, אחרי זה הכנסנו כולנו את הריגים (תודה לאנדריי שחתר 20 פעמים חחח
) אחר"כ הייתה לאנדריי יציאת חוט והוא תפס נתן הוק סט (הרגשה של שפמנון) ואז הריג נתקע במשהו.. ואז התשחרר - ולחוף הגיע הריג עם חתיכת עץ לא קטנה טוב לפחות סימן שיש דגים.. אחרי זה הייתה יציאת חוט לאיתמר - הוא תופס מתחיל לגלגל והחכה מתעקמת והוא לא מצליח להזיז את הדג, מה זה המפלצת הזאת
הרגשה של קרפיון - משאית בתוך המים בקושי מצליחים להזיז אותה אבל יש נגיחות .. אני ואיתמר נכנסים לסירה ואני מתחיל לחתור.. וחותר וחותר עד שמגיעים למצוף ..ואז מגלים שהוא תפס שפמנון פחות מקילו שהחוט הסתבך עם המצוף והוא פשוט גרר את המצוף עם המשקולת ובגלל זה הרגיש משקל גדול - האבן כבדה.. והשפמנון היה תפוס אז הוא הרגיש נגיחות .. חחח ואנחנו כבר היינו בטוחים קרפיון 20 - 30 ק"ג
אחר"כ אנדריי נכנס שוב להכניס את הריגים לאזור המצופים ולהחזיר את המצוף שהכורדי הביא לחוף .. ואחרי שהכל מוכן אני כמובן מתחיל להכין על האש, כי הכורדי עצלן.. מכין על האש הכל מעולה יושבים על השולחן ואוכלים.. לילה יבש .. מריצים צחוקים ודאחקות ושמים לב שכבר 5:30 לפנות בוקר, אני שם לב שעוד מעט כבר שקיעה - נכנסים לאוהל לנסות לישון , הכורדי ואנדריי ישר נרדמים ואני לא מצליח להרדם .. יוצא מהאוהל ויושב מחכה לשמש .., בינתיים מציק קצת לכורדי
אחרי זה אנדריי גם התעורר והשאיר כתם זיעה שאף אחד לא ישכח, חצי אוהל היה מוצף בזיעה
טוב לא פלא בחום הזה ...
אנדריי נכנס עם הקיאק לעשות ג'יג עם ניקל בצבע זהב עם הולוגרמת זהב (10 - 12 גרם אם אני לא טועה),
נכנס אחרי המצופים (בסביבות ה250 מטר מהחוף) , ומתחיל להוציא דגים בקצב.. לא שאנחנו מצליחים לראות משהו מהחוף אבל הוא סיפר לנו אחרי זה.., אני מרוב החום
קיבלתי החלטה מטומטת, ואמרתי לכורדי שאני שוחה עד לאנדריי הכורדי אומר לי הוודקה השפיעה עלייך מהלילה אל תשחה אתה לא מכיר את הכנרת יש זרמים זה מאוד מסוכן הוא מאוד רחוק אבל אני בגלל שאני דפוק לא מקשיב לו ונכנס לשחות, ב50 מטר הראשונים היה כיף .. חחחח אחרי זה 200 מטר בקושי הצלחתי לשחות התנשמתי כמו לא יודע מה,
והרגשתי כמו מייקל פלפס.. כל פעם אמרתי לעצמי עוד קצת ועוד קצת .. מסתכל חזרה לחוף ולא מצליח להבין מה יותר רחוק - אנדריי או החוף, ובכל זאת מחליט להמשיך עד לאנדריי.. אחרי שחייה ללא אוויר מגיע לאנדריי ועוד שנייה מתעלף ליד הקיאק, תופס את הקיאק מתנשם כמו בהמה חחח ואנדריי בינתיים מראה לי את השלל - בינית של קילו ומשהו, מושט נחמד ועוד בינית נחמדה.. חוזרים לחוף כשאני תלוי כמו לא יודע מה על הקיאק ואנדריי חותר ,
מתקרבים לחוף ואנדריי אומר לי תמשיך מפה לבד אין לי כוח כבר אני אומר לו אין מצב חחחח
הוא צועק לאיתמר "איתמר תבדוק מה יש לי מקדימה בקיאק - נתקע לי שם גוש חרא או משהו חחחח" ,
בקיצור מגיעים איכשהו לחוף .. אני קושר את הבינית הגדולה לאחד השיחים עם חוט בד עבה (העברתי מהפה לזימים שתוכל לשחות בחופשיות) .. כי הסל לדגים שהבאתי היה קטן מידי , את המושט בטעות השארתי בסל בשמש כשקשרתי את הבינית והוא מת.. והבינית השנייה הקטנה יותר אנדריי בטעות פצע אותה (תפס אותה עם הניקל מהזנב) ואיתמר פתח בית חולים לדגים - ניסה להנשים את המושט והבינית אך ללא הצלחה רבה..
אנדריי מנסה לדחוף לאיתמר את הבינית לחור מאחורה חחחחחחח סתם ..
אחרי זה יוצאים נחים ויושבים קצת בצל כי השמש דופקת בראש ואני לא כורדי אני נשרף בשנייה
אחר כך אני מקבל שיחת טלפון מטושקאן (דימה) שאומר שהוא מגיע אלינו והוא בדרך באוטובוס,
ובאמת אחרי כמה שעות הוא הגיע אלינו פתח רוד פוד בשדה המוקשים שלנו (שדה החרא חחח) ,
ופתח 3 חכות עם קפיצים הכין הכל ונכנס עם הקיאק לזרוק .. בינתיים אנחנו חידשנו את הפתיונות על הריגים (חלק עם בויליס חלק עם טייגר נאטס וחלק עם תירס בדיפ אמינו) .. כל אחד עם 2 חכות וטושקאן עם 3 ,
בינתיים הוא מוציא מושטים קטנים על הקפיץ ואנדריי מתחיל להכין על האש (שוב הכורדי מתעצל),
אני נח בינתיים באוהל כי נכנסתי עם הקיאק להכניס את הריגים שלי ושל איתמר מחדש והיו רוחות חזקות והיה קשה לחתור בדרך חזרה - כל 2 מטר חתירה חוזר מטר אחורה בגלל הרוחות והזרם החזקים ..
אחרי שעה יושבים בשולחן אוכלים הכל מאוד טעים ואז אני הולך לישון כי לא ישנתי בכלל בלילה הקודם,
מתעורר וטושקאן מספר לי שדייג אחד שהיה לידנו הוציא קרפיון 8 ק"ג בערך על בויליס (שוחרר כמובן),
אני נגנב ואיתמר מתעורר אחרי שעתיים ומספר לי שהדייג ההוא אמר שהנקודה שהוא עומד בה טובה כי יש בעומק גבעה כזאת ששם מתאסף כל המזון ויש שם הרבה דגים ...... וטושקאן מספר לי שבלילה הוא הוציא על הקפיץ קרפיון 200 - 300 גרם ומראה לי אותו בסל שלו.. אחרי זה בודקים מתי יש אוטובוס לעפולה (יום שבת) מטבריה..
ומגלים שב15:30 , ביום חמישי אמרנו שנצא ביום שבת מהחוף אחרי הצהריים אבל בגלל החום החלטנו להתקפל מוקדם יותר .. , מתחילים להתקפל .. טושקאן מחזיר את כל הדגים בחזרה למים (מושטים קטנים והקרפיון הקטן),
ואנחנו מחליטים שנעמיס את כל הציוד למעלה ליד האוטו - אנדריי יסיע אותי ואת טושקאן לתחנה מרכזית בטבריה ואז יחזור לחוף ויקח את איתמר עם הציוד ויסיע אותו לבית שלו בכרכום .., וככה עשינו - נכנסו לאוטו אני ודימה אמרו שלום לאיתמר ונסענו.. הבעיה שהגענו לתחנה מרכזית בטבריה ב12 ומשהו והאוטובוס רק 15:30,
ונאצלנו לחכות שם דיי הרבה .. טושקאן פגש שם מישהו מהבסיס שלו שהם משרתים ביחד ..
אני וטושקאן בינתיים מדברים ומדברים חחח שיחות נפש על קעקועים ובחורות... חחח השעמום של 3 שעות..
אחרי זה עולים על אוטובוס ומגיעים סוף סוף לעפולה .. ובדיוק היה לטושקאן אוטובוס לחיפה והוא ישר עלה עליו ואני נסעתי הביתה .. היה כיף אבל גם מעייף .. עד לפעם הבאה, שלכם מישה
אגב - שכחתי לספר, שכחתי לשחרר את הבינית בכנרת .. התקשרתי לאיתמר שהוא ישחרר (כשהיינו בתחנת אוטובוס בטבריה) הוא אמר שהוא ישחרר - אבל גם שכח
אז בקיצור מי שרוצה בינית של קילו ומשהו יש בחוף בריניקי בנקודה הכי ימינית שתצליחו להגיע קשורה לשיחים שבמים בחוט בד שחור חחח.. הנה כמה תמונות מהסופ"ש:
