קבענו ליום שלישי, דוד מגיע, הופ לאוטו, פונים צפונה לריף הצפוני והרדוד של חוף בצת, כשקערה עם שלוש קילו תותים שחורים עוזרת לנו להעביר את הדרך עד חוף הכרמל.
איתי ונעמה מאחורה....עסוקים מעל הראש.
אני ודיד מקדימה מרכלים על כל העולם
עברה שעה וחצי
עוצרים בחומוס של גשר הזיו
ולחוף
אירגון ציוד
מצוף סימון
תאום מסלול
ולמים
סוול מרענן
ראות קריסטל
והמון ציפיה...
אחרי שעתיים הפסקת צהריים
וחזרה למים, צפונה, ללגונה הכי צפונית, שעליה אני מוחתם כבר מגיל שמנה (שאליה, מיסתבר לקחו גם אותי ההורים...)
החיות ששצדנו במצלמה מופיעות בסירטון ובימשק, אבל פגשנו וראינו הרבה הרבה יותר. נו אז הנה את מי פגשנו במים.....
צב חום זכר ענק מאה מטר מהחוף בעומק 7 מטר (דוד ואיתי שכל הצלילה עקפו אותי ואת נעמה, דווקה בצב, פיגרו מאחורינו בכמה מטרים ופיספסו אותו טוטאלית....בלגניסטים מיקצועיים)
לאבטים
אירדים גדולים
טרכון ענק
תמנון
טווסונים
ארסים
סרגוסים
חדדים
כחילות
בורים
מהגר ים סופי חדש--דפדוף הפסים
סרטנים נזירים
קרנון
סולבי (חלמות)
האמת,,,בדרך חזרה, קצת היה חסר לי הטרכון, ואפילו הייתי מוכן שהאירדי היה מתחלף איתו, אבל דויד הרגיע אותי והבטיח שמה שלא יהיה עוצרים בפונדק הבוקרים...שבו בוקרות אמיתיות, כניראה מטקסס (טירת כרמל) מגישות לך סטיקים מיקצועיים, עם ערמות של צימיצורי. כך שיכולתי להתנחם בנתח קצבים עסיסי, בהטרדה מסורתית של המלצריות, ולפרגן לצב החום הענק על כל חיות הים שהוא עושה...
איתי שיחק אותה, ואיתר דפדוף...ועזר לנעמה להוריד את הכובע.
הקטע..שלשנרקל מותר עם הילדים כבר מגיל 5----ובגלל שאגף הדייג עוד לא עלה על המחדל - החוק מתיר להם לצוד דגים במצלמה בלי הגבלת גיל..
רבותי. תיזכרו...הים הזה שווה ליחיות בישבילו.
<"
...) ומצלם מעולה...
