אני דג כשלוש פעמים בשבוע. אני עצמאי, לא מרוויח הרבה (אני לא יודע אם יש פה מישהו ממס הכנסה או לא, אז אני אומר זאת ליתר ביטחון) אבל אורח חיים זה מאפשר לי לעשות מה שאני באמת אוהב. לצאת לים ולדוג.

לא הייתי יכול לצאת לים סתם בשביל השלווה. בלי מקל אני מתקפל אחרי 5 ד'. כשהמקל אצלי אני הופך מצופה לצייד. משהו בי מתעורר, מחפש, בולש, קורא סימנים, רושם לעצמי רשימות בראש - איך הגל הזה נשבר פה ואיך הוא הוסט לשם, ופתאום יש קטע שקט ומתרגם זאת לשינויי עומק, רכסים ומדרגות. הריח והטעם של הרוח. התחושה של החול והריח של הפתיונות, אדוות במים וכו'

אני אוהב לתפוס דגים גדולים, אבל גם מרמיר של 50 גר' עושה לי טוב ונותן לי נחת כי זה אומר שאת מה שעשיתי - עשיתי נכון. עבדתי כמו שצריך - מדוייק ונכון וקראתי היטב את האוויר הים והגלים. בחרתי והשתמשתי בציוד הנכון - במקל ברולר בחוט בקרסים ופתיונות.

מה זה דיג בשבילי?
האפשרות לא לחשוב על כלום מלבד על הכיפוף שמיד יבוא ולהתרכז רק בו והניקוי של הראש מכל הרעש שהיה בו עד הרגע שהרכב הגיע לאיזור בחוף ממנו כבר רואים את הים ומהשלב המוקדם הזה המח כבר קולט ומעבד סימנים ומחליט איפה מתמקמים.
הניקוי הזה של הראש זה מש ששומר אותי שפוי (אם אפשר לתאר אותי ככזה בכלל)

אני הרי לא מתפרנס מלמכור את הדגים ולכן אין משמעות באם זה סרגוס, כחילה או לוקוס. עם זאת ההפתעה הנעימה של דג גדול על ריג לקטנים היא מדהימה - בחירת הציוד שלי היתה נכונה והעבודה שלי היתה טובה.

לדעתי השילוב של החלק הטכני עם החלק המנטלי ותהליכי הלמידה וההבנה הם מה שעושים את התחביב כה מהנה וכה חיוני. השיפור בהטלות, ההשתדרגות בציוד, הלמידה כיצד לצמצם את הנזק לים ולחוף מעצם השהיה שלי שם. הלמידה כיצד לצמצם את הנזק לדג. התחושה המרגיזה מכל אבו נפחא שיוצא המלווה בתחושה שהנה - היום החזרתי לים בזה שהוצאתי את הדג.

ההזדמנות לחלוק זאת עם חברים שחושבים כמוך ומוכנים כמוך להשקיע בזה. אם זכית, אתם כבר מכירים יחד שנים, יודעים מה השני יעשה ומה הוא רוצה ומעדיף, כמה סוכר ואיזה קפה. לפעמים מכירים יותר מאשר את האישה שבבית.
לדוג זה להחליף ציוד, ביחד ללמוד ולהשתפר, להתקדם, ולהצליח, לפרגן וליהיות מפורגן. להכיר ולסחוף חדשים לתחום. זה בשבילי הדיג.

ומה זה דיג בשבילכם?

אייל
אחרי מה שרשמת מה אפשר לרשוםםםם


 

הלל מה לרשום אמרתה הכל אייל 

מוטי... לך אין מה לומר?

שפוך, שפוך, אחרת אני מספר לכולם על הגאנצ' של הבנות שיש לך בווסט.

אצלי הדיג הוא בעיקר בשבתות

אמצע השבוע מוקדש לעבודה ואני לא מערבב עבודה עם דיג
כשאני הולך לדוג לפעמים אני עלול לשכוח את עצמי בים גם 10 שעות
ולכן אני מעדיף את סופי השבוע לדיג
אצלי דיג זה ההמתנה משבת לשבת
למעשה אני חי משבת לשבת כשאמצע השבוע זה סתם ימים שמפריעים לי
נו מה לעשות שאצלי השריטה כל כך עמוקה
בחורף אני עוד הולך לזרזר לסבידות באמצע השבוע כך שזה עוד מרגיע אותי קצת
אבל בקיץ אני כל היום

וכשמגיע היום המיוחל לפעמים מרוב עייפות של כל השבוע אני לא מתעורר בזמן

ענק 

אייל   תספר תספר גאנץ כזה אין לאף אחד  

זה לא ענק זה גדול  sml44;אתה צודק בנצי כשאמצע השבוע זה סתם ימים שמפריעים לי

מה אם הזמן שאתה בשירותים על זה אתה לא מדבר 

זה חלק מההכנות לשבת

זה שייך לדיון ההוא

טוב, אצלי שבת זה שבת הטיול לים בשבת לא עושה לי כלכך טוב כשאני רואה דייגים מוציאים דגים ואני רק אמור להסתכל עליהם.
אצלי הדיג זה הכל ברוב המקרים כשאני אחד על אחד יש הרבה שיחות נפש שעושות טוב ל״שותף״ באותו יום.
הדייג עצמו חייב להיות מלא אקשן אולי בגלל זה אני מכור לז׳רז׳ור.
מעבר לזה הביחד והצחוקים עושים את שלהם, ועוד דבר אחד שאולי מוזר, ברוב הפעמים אין כלום ואז מתחילות ההשערות, לדעתי זה גורם לחשיבה מחוץ לקופסא.
קיצר ההיפך מבנצי אני חי כל יום את הים שהוא ממש מתחת לאף שלי.
לא יכול לתאר לעצמי להיות רחוק מהים.


Sent from my iPhone using Tapatalk

בשבת אתה לא דג? כאילו, זה נחשב חילול שבת?

בשבת אסור לדוג

אסור להרוג בעלי חיים בשבת ולכן זה חילול שבת

חוץ ממה שרשם אייל (שזה אומר הכל בעצם) דייג בשבילי זה אוויר לנשימה להמשך השבוע אם זה בעבודה ואם זה בחיים בכלל.
החברים ה- והבונוס שמגיע לפעמים שזה הדגים.

גם אצלי הדייג זה מחלה ביום שיש לי אישור לדוג שזה פעם בשבוע וליפעמים פעמיים
יום חמישי אצלי זה יום הדייג בשבתות אני מבלה עם הילדים ומנסה לשכנעה אותם לבוא איתי לים ואז כולם מרוצים
אבל ביום שאני יוצא לדיג איך שאני חוזר מהעבודה מתחיל את פעולות ההכנה לדייג הוצאת הפתיונות דאגה לבן זוג לדייג שיש לשנינו את מה שצריך

כול דג שיוצא זה שימחה ביפני עצמה החוסר ודעות של משיכה חזקה ולחימה קצרה שבסוף לא מניבה כלום אז המחשבות מתחילות לרוץ מה זה היה איפו טעיתי איך לא הוצאתי את הדבר הזה שנילחם ולא הרפה זה מה שגורם לרצות לחזור לים להוציא את מה שברח

זאת ליפני שהתחברתי פה למס אנשים לפורום שכול אחד בעל ידע וניסיון מדהים עם זה מתחום המתוקים ואם אלו דייגי הים
למצוא אנשים בעלי אותו עיניין משוטף ובעלי אורר חיים שונה

באחת היציאות צחקתי עם חבר שהכרתי פה בפורום על שפעם אחת הוצאתי רק זרוע של שייט כחול ואם הוא מוצי אחד כזה בלי זרועה אז הוא שלי ואחרי עשר דקות אני מוצי שרטן עם זרוע אחת זה חלק מחוויות הים

לאחרונה בעזרת דחיפה של אחד החברים גיליתי את דייג הבדד שכול כך פחדתי ממנו התגלה כלא נוראי חשבתי שהשיעמום של הלהיות לבד בים יגרום לקפל את הציוד אחרי חצי שעה אבל טעיתי בגדול
שאתה לבד עם הים המחשבות זורמות לכיוון אחר לא הצחוקים והדחקות או השיחה על הדייג עצמו אלה קבלת החלטות אישיות
לא ידעתי שהיציאה לים לבד לפעמים יכולה להיות דבר טוב

זה הדייג בשבילי