חברים יקרים
תודה גדולה על הברכות והאיחולים
באמת שחיממתם לי את הלב
בסופ"ש נראה גם לאישתי שיעשה גם לה עוד קצת טוב
בגדול , מאוד רציתי להפתיע אתכם עם דו"ח אך הזמן מחשב שלי
הצטמצם ביומיים האחרונים
לשפל המדרגה אז הפעם אולי לא יהיה דוח אבל את הסיפור תקבלו
-
הכל קרה מהר , מהר מידי , הנפש כבר מתחילה להבין שאוטוטו אתה כבר אבא ל 2 אבל היא גם יודעת
שיש עוד קצת זמן , עוד טיפה.. הרי ה 15.06 זה רק בעוד שבוע וחצי לפחות ואפשר להנות מקצת עצמאות
עוד קצת ודי
אבל למישהו היו תוכניות אחרות כנראה..
יום שני , 04.06.12 אני מתעורר למשמע אי הנוחות של אישתי שמודיע לי שיש לה קצת כאבי בטן..
מה כאבי בטן ב 5 בבוקר מה
, אני מודיע לה שקורס הכנה ללידה שעברה לפני 4 שנים עדיין בתוקף
ושתתחיל לסובב את העגן ותקל על עצמה במעט , גם מקלחת מאוד תעזור
ואכן כך עשתה , נכנסה למקלחת וסובבה עגן
ככה גנבתי לעצמי עוד שעה של שינה טובה
בשעה 6 היא מעירה אותי שוב ומודיעה לי שהכאבי בטן כבר לא סתם כאבי בטן אלא כנראה צירים חזקים
שתוקפים אותה כל 4 דקות
והרופא אמר שאם יש צירים כל 3-4 דקות אז אפשר ללכת לבית חולים , לפני כן , אין טעם..
מודיע לה שאני קם ומתחיל לארגן את עצמי ואת הילד ושנקפיץ אותה תחילה לבית החולים , נשים את הילד בגן ואחזור אליה ללוות אותה אני מקווה במהלך הלידה
ככה התארגנו לנו בכיף עד 06:30 , אז היא התחילה ממש לכאוב ..
התחלתי לעוף על עצמי ולזרז את הילד לסיים את השוקו ולנעול סנדלים , אני רץ להשתין , אישתי נכנסת לשירותים ..
פיפי אחרון ואנחנו יוצאים , אני באמצע ואז שומע קריאה , אבייייי אביייייי אבייייי , יורד לי מים
עוצר את הפיפי ונגש אליה ופליאה
, אורטל , כבר אמרו לנו שגם אחרי ירידת מים יש לנו עד 24 שעות להגיע לביה"ח
היא נרגעת לרגע , יוצאת מהשירותים ואומרת לי "שנייה , רגע.. איי " ונשכבת לי על הרצפה
"הוא יוצאת , אני מרגישה את זה , הוא יוצא אבי הוא יוצא.. "
מתקשר ל 101 , מודיע להם חגיגית על המצב ומתחיל לתפעל את עצמי ואת אישתי בהתאם להוראות המוקדית
כשהבן שלי בן ה 4 עומד מהצד בסקרנות רבה ועוזר בלהביא מגבות , כרית ולנסות כמה שפחות להפריע
או פשוט להעלם לסלון כי המראות לא קלים בטח לילד בן 4
המוקדנית מודיע שטיפול נמרץ בדרך ועד אז זה אני יהיא מבצעים את הלידה
12 דקות מאוחר יותר אני משלים את המשימה בעזרת המוקדנית ובאותה שנייה צוות הפרמדיקים דופק בדלת ואני צועק להם בשמחה
פתווווחחחחח !
הצוות נכנס בריצה ונולוקח ממני את התינוק ומטפל בהכל כשאני עומד בצד רועד מהתרגשות , בלחץ שעשיתי הכל טוב
כזה אנדרנלין לא היה לי בגוף מעולם
תודה לאל , אנחנו כבר יומיים אחרי והכל בסדר גמור
גם ליולדת וגם לילד שלום
אז בשעה טוב , נולד לנו קטנטן במשקל 2.700 העונה לשם .....
(יש הצעות ? )
בנתיים גם לאבא וגם לנדב בן ה 4 - שלום
ואל תנסו את זה בבית 
