יצא לכם לשים פתיון חי (סטייל צוותי אשר 3 ... ) בזמן בולוס על דריפט ? על עוגן ?
מה מומלץ ? איך נמנעים מפלונטרים עם השאר ?
לכמה גובה מרימים את הדג ? מהם הפתיונות המומלצים ?  בורי\מרמיר\סרגוס\סנפנים\טרולוס\מקרל ? איך יודעים כמה זמן לתת לדג(הפיתיון) במים לפני תזוזה לנקודה אחרת?
כמה זמן אתם יושבים על סלע או תקלה לפני מעבר למקום אחר בבולוס ?
חייבים לראות תנועה ב FF?

תודה 

כמה שאלות דני....
אנסה לתת קצת תשובות ומאמין שיוסיפו עוד אחרי...

**דריפט או עוגן**

אם תראה את הדוחות של רוני שמר- וזה המצב,
ניתן גם בדריפט וגם על עוגן...
לטעמי השיקול הוא עוצמת הדריפט:
בדריפט חזק שמים עוגן ובדריפט חלש- על דריפט.
שיקול נוסף: אם תקלה קטנה ומחליטים להשאר צמוד עליה אז מתבקש עוגן...

**מניעת פלונטרים**

אם דריפט אז אין בעיה, שמים את המקל עם הדג החי במרחק מסוים באחד הצדדים של הסירה-
רצוי שלא בין שניים, דואגים לא לזרוק מה שביד צמוד למקל עם הפתיון החי שיהיה בסטנד.

בעוגן, חשוב להשגיח אם יש זרם ואם כן מהיכן בא ולהיכן הולך...
בוחנים לאן הולכים כלל החוטים ובוחרים בהתאם את המיקום של כלל המקלות באופן שלא יסתבך...

בגדול זה דומה לזריקת מדאי תוך כדי דיג בולוב או גיג,
רק עם מקדם קצת יותר גדול משום שהדג קצת יכול לשחות- יתרחק פחות ככל שהמשקולת כבדה יותר...

**המשך יבוא...

אני אישית לא עובד עם עוגן בדייג על חי אף פעם .
אני מעדיף לסרוק את התקלה  לאורכה ורוחבה בדריפט ולהגדיל את הסיכויים .
אם זה תקלה ממש קטנה או סלע קטן אני עוצר אפס על המקום תלוי בדריפט ומוריד וכך חוזר חלילה מרים מתקן ומוריד שוב.
אני גם לא מתעכב יותר מידי על נקודה כדי לכסות שטח רחב יותר אני מוריד פעם פעמיים על אותה נקודה אין אכילה אני ממשיך הלאה.
מהניסיון שלי שיש משהוא למטה תספור עד 3 ויש פצצה למקל .
הימנעות מפלונטרים זה חישוב נכון של משקלולות זרמים וסדר הורדה נכון .
אצלנו אנחנו עובדים לרוב עם אותו סוג ריג ומשקולות ל 4 סטים גם תפירת הדגים מתבצעת באותה הדרך .
אם יש לכם משקולת ששוקלת 200 גרם ואחת 400 גרם וזה שיש לו 400 גרם יוריד ראשון מקדימה אז זה שיש לו את ה 200 שהוריד מאחורה יעשה פלונטר מהסיבה שלמשקולת זו יכולת להיסחף מהר יותר לכן זה שיש לו את המשקולת הקלה יותר יוריד ראשון  מקדימה ומאחוריו זה עם הכבדה יותר.
חישוב נכון של עבודה נכונה יפתרו הרבה כאבי ראש של תיקון פלונטרים.
לגבי סוג הדג הרצוי על כל סוגי הדגים שציינת תפסתי דגים לכן מה שיש בנמצא הולך העדיפות עם לטרכונים אחר כך מקרלים בורי  ואחר כך סנפנים שחלשים אבל אהובים גם עם הדגים.
בהצלחה שיהיה

דודו

אני רוצה לנסות מהקיאק.... באיזה מהירות סופרים עד שלוש?

שנית, לאיזה עומקים שיטה זו מתאימה/ מועדפת?

שלישית - יום או לילה? והאם זה בכלל משנה? כי בעומק 100 מ' גם ככה לילה גם ביום.

תודה

אייל

אימפורמציה חשובה
תודה על השיתוף
גם לי מספר שאלות
מה עומק הדג פתיון מעל התקלה?
מה המרחק בין המשקולת לדג פתיון?
באיזה משקל משקולת תעדיפו להשתמש בעומקים של 40 מ
בדריפט סביר?
תודה
עוזי

יש תשובות?
מישהו ?
תודה
עוזי

ציינת דברים חשובים דודו, ומאוד נכונים...
אכן בתגובתי שכחתי להתייחס להיבט הזה במפורט-
אולי כי פירשתי השאלה כהורדת מקל יחיד על חי בזמן בולוס לקטנים יותר...

אכן גם ניתן לעבוד עם משקולת במשקלים שונים- אם שומרים נכון על סדר ההורדה ומתחשבים בזרם...
הדוגמא שציינת נכונה ואם הבנתי נכונה דבריך: אם למשל הזרם מכיוון החרטום לירכתיים,
שאז החכה הראשונה שמורידה לים תהיה מהירכתיים עם משקולת 200,
אחריה ובמיקום יותר לכיוון החרטום (לכיוון ממנו בא הזרם) יורד מקל עם משקולת 400 גרם- אין פלונטר.

הבנת נכון רפי כעיקרון שיש דריפט הסירה תמיד תעמוד שהזרם יגיע מהחרטום לאחורי הירכתיים.
משקולת קלה יהיה לך קל יותר להיסחף רחוק יותר מהירכתיים וכבדה יותר תיסחף גם אבל לאט יותר וזה יעור למנוע פלונטרים.
הכל עניין של כל אחד בסירה יודע מה להוריד ומתי כדי להימנע מפלונטרים אני ואר משתדלים לעבוד עם אותו סוג ריג אותו תפירת דג ואותם משקלים גם לתפירת הדג יש עניין של עיכוב גם בהורדה וגם בזרימה שלו למטה.
אם למשל אני ישים משקולת כבדה יותר ויתפור מהגב ולא מהפה וארז נגיד שם מקולת טיפה קלה יותר ותפר מהפה הוא יגיע לפניי למטה למרות ששלי שוקל יותר.
הסיבה הא בהתנגדות הפיתיון בהורדה ארז שתפר בפה הדג יורד כמו גיג למטה מהגב הוא יורד על הצד ויש התנגדות שמאטה את ההורדה.
לכן חשוב לקחת את הפרמטרים האלה ולחשב כל הורדה ולהשתדל לחשב את העניין הזה.
לא נעים להוריד לעומקים ואז שמגיעים למטה מגלים שהכל מסובך.

אייל לשאלתך אם יש דג למטה שרוצה לאכול אפילו בסגירת הקשת הוא חוטף לך וקרה לי שנה שעברה שלא הייתי מוכן ואיטיאס של 12 + כמעט לקח לי את הסט למים והלבן האחרון אפילו ל 3 לא הגעתי.

תראה יש פעמים שגם אם נספור עד 200 ולא ידפוק וב 201 ידפוק אין חוקים אבל אני אחד שלא אוהב להתמהמה ומנסה להגדיל את הסיכויים בזה שאני בודק יותר נקודות בקיאק זה שונה קשה לבדוק כמות נקודות כמו בסירה.
לגבי העומקים אני מדבר עם כל עומק אפשרי הרי הדגים מסתובבים גם ברדוד גם בעומק אין הבדל הלבן האחרון שלי עלה בעומק של פחות מ 40 והגרבידה מעל 100 ככה שזה לא משנה צריך ליפול עליהם .
לגבי לילה אני אישית לא נסיתי לדוג על חי בלילה אבל אני לא רואה שוני יש את הדוח של רוני שדפק לו ב 24:30 בלילה ויש את השארקיסטים שגם להם נותן בלילה לכן אני לא רואה סיבה שדייג על חי בלילה לא יניב את אותם פירות ואולי אפילו יותר.

UZIK
לשאלתך אז ככה.
עומק הפיתיון מעל התקלה \ סלע משתנה .
הכל תלוי בסוג התקלה או סלע אם יש לי תקלה קטנה אני ירים מטר + מעל הריצפה עם התקלה גדול ויש הפרשי גובה של גם עד 3 מטר אני ירים 3 וככה הלאה.
חשוב לשים לב כי לא כדאי להיתקע למטה ולאבד את הריג בגלל חוסר ריכוז.
לגבי המרחק אני עובד עם סוויבל משולש חוט ראשי מתחת משקולת ומהצד החוט לקרס באורך של כ מטר + -

לגבי משקולות אני עובד עם משקולות ביצה זה מתחיל מה שיש לי מ 350 בערך עד 800 גרם בערך יש יותר קטנות בגלל שאין לי א גם בעומק 40 מטר אני מוריד את הקטנה יותר ה 350 אתה יכול להוריד גם 300 ו 250 אבל ה 350 יורדת יפה .
בהצלחה שיהיה

תודה על ההתייחסות המפורטת.

שאלה אחרונה (לבנתיים  )
אתה דג במגוון עומקים. מאיזה עומק אתה כבר לא רואה אבונפחות?

תודה
אני מנסה ללמוד את הנושא
נראה לי הגיוני יותר להשתמש במזון הטבעי של הדג הטורף
מאשר להאכיל אותו ברזלים ופלסטיקים
עוזי

אני לא יודע עם זה נכון מה שאני יגיד כי אצלנו אין כמעט אבונפחות טפו טפו .
השנה הם נעלמו אבל כעיקרון עד עומק 40 מטר בערך ראיתי אותם.
אני יודע בצפון גם בעומקים גבוהים יותר הם הגיעו.
בכל אופן אצלכם זו אכן בעיה רצינית שמאוד משפיעה על הדייג על חי אבל תמיד שווה לנסות .
אם יש לך אפשרות להגיע לעומקים גבוהים יותר תגדיל את הסיכויים להיפטר מהאבונפחות ולזכות במשהוא ראוי יותר מהם.
בהצלחה אייל.

אצלינו בעומק חמישים מ' הם חשים די בנוח.... מפחיד לנסות ולגלות באיזה עומקים הם מפסיקים להרגיש טוב.....

לצערי כבר ראיתי אותם ב:80מ'...
ב:50מ' ראיתי כמויות מהם...


כהרגלך דודו-
תשובה שלך בקטע מקצועי זו אינציקלופדיה...
שאפו על השיתוף המפורט שמורגש שבא מהלב...

בקטע שכתבת על "הסביבל המשולש חוט ראשי מתחת משקולת ומהצד חוט לקרס..."
יש מצב לעשות סדר עם עוד קצת פירוט על סוג ועובי החוטים?!
ואיך בדיוק מה ממוקם מתחת למה- ולמה חוט לקרס "מהצד"?!

כמובטח, ממשיך להתייחס

*לאיזה גובה מרימים?!
כמו שכתב דודו בתגובתו המפורטת.
מינימום מטר- על תקלה קטנה ו"לא מסוכנת" כגון גבעה קטנה או על ריף שטוח,
מינימום 2-4 מטר אם תקלה גדולה של ברזל עם גבהים משתנים או סלעים קשים בגבהים משתנים-
הרעיון הוא למנוע מהדג לרוץ לתקלה...
ככלל אם רואים דג/ים במסך הפישפיינדר - לפי מה שרואים...
אם בדריפט ולא רואים במסך, האופטימלי לדעתי כ:5 מטר מעל לקרקעית..

*פתיון מומלץ:
ככלל יכול להשתנות מיום ליום וממקום למקום...
טרחון/טרולוס וכן ואקוואק נחשבים מעדן מועדף אך יש ובורי יעבוד לא פחות טוב,
גם הדגים האחרים: סנפנים עובדים יפה, גם סקומברי (מקרל), גם קלמארי וסבידה...
גם סרגוס ופרידה...
העיקר שהפתיון יהיה חי במצב טוב...

*כמה זמן להמתין?!
דעתי בדיוק כדעתו של דודו- ראה מה כתב...

*חייבים לראות תנועה בפישפיינדר?!
לדעתי לא. הדגים באים והולכים-
יש מקרים רבים בהם המסך ריק ואחרי דקותיים יש תקיפה...
הדג יכול להגיח ממיקום שמעבר למה שרואים במסך.
עם זאת- כשרואים תנועה ברור שזה יותר הסתברותי לקבל תקיפה...

אנציקלופדיה ברשת זה פה
תודה לכולם על המידע - יאאלה רק שנצא כבר ...
רפי- עדיין מחכה לך