בתור ילד החג הזה היה אחד החגים האהובים עלי

חץ וקשת,תפוחי אדמה,מרשמלו,חופש וכמובן,איך לא,מדורות...

אש היא כנראה אחת הפסינציות הגדולות המוכרות לאדם ולא סתם היא מקבלת מקום של כבוד ותשומת לב גדולה במבחנים פסיכודיאגנוסטיים...

היום,בתור אבא לשני ילדים,החג הזה מביא אותי לסטרס...

בחדשות שומעים שאין חג שעובר בלי תקלות...
לשמחתי החג הזה עבר אצלי בשקט ובמהירות למעט אתמול בערב.
יציאה ב-8 וחצי מהבית לכיוון אכזיב דרך כביש הצפון מביאה אותנו לכיוון צומת מירון ושם אנחנו נתקלים בכוחות משטרה גדולים במיוחד אם כי לא ממש יעילים...

כמה קילומטר לפני צומת מירון מסובבים אותנו חזרה .
מה קרה אני שואל את שוטרי משמר הגבול שמסבירים לי באדיבות שהכביש חסום למעט לתושבי היישובים בסביבה עקב אירועי ל"ג בעומר.
אז אין מצב לעבור אני מנסה את מזלי ושואל שוב.
ואז שוטר במדים כחולים מיחידת העלית של מתנ"ע פותח עלי את הפה...
"סע! סע! סע! מה?? פעם ראשונה שאתה במירון ?!? יאללה,סע! עוף!!"

אם לא הייתי בדרך לדיג הייתי יוצא אליו ומבקש ממנו את השם והמספר שלו בליווי צילום וידאו בנייד

בושה וחרפה! גועל נפש !
איזו התנהגות מגעילה ולא מקצועית של נציגי החוק

בסופו של דבר חזרנו על עקבותינו וירדנו לצומת עמיעד ומשם לעכו,נהריה וחוף אכזיב.
ב-11 פתחנו חכות...

דרך אגב,
זה לא ים תיכון.
זה ים טחון.

11 מקלות עם שלל פיתיונות עד 3 בבוקר ללא אכילה.
לאבונפחות לא חיכינו.
ב-4 קיפלנו ועברנו לז'ירז'ור עד 6 וחצי.
כמתנת פרידה ראינו סירת דייגים "מנגבת" את הריף באלי אביבי,אנדרטה,בית ספר שדה וצפונה לכיוון בצת והנקרות...
ים טחון כבר אמרנו ??!
