| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 27/4/2012 | כנרת - צפון | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 10 - 20 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 17:00 | ניקל בינוני - קסטמסטר | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 0.5 |
הדו"ח:
שלום לכולם,
אתמול, יום שישי, יציאה מחיפה ב- 10:30, הגעה חלקה ביותר לכינרת ב- 12:00 לערך, והתחלת ביצוע סריקות רכובות, של גובה מיים, צמחייה, מסלעות, חופים וחניה לא רחוק מהמיים (במקום מותר).
ראשית, מה אומר לכם, תענוג מושלם לראות אותה, אין ספק שהכינרת עלתה במפלסה (עפ"י הפרסומים לפחות 177 ס"מ), אולם, לעומת מה שתארתי לעצמי, המציאות בשטח ובגדות הכינרת, בצידה המערבי צפוני, הייתה חיובית הרבה יותר, הן לגבי דייגים והן לגבי קמפינג של מספר ימים, או גרילניג יומי .
נכון שבכל המקומות שהיינו, מטבריה - הכינרת מערבה - וצפונה, הנוף הרדוד המלא צמחיה ומסלעות נמוכות מפלס, שינה פניו לחלוטין, וישנם לא מעט מקומות שלא ניתן כלל לתפעל ציוד דייג, כי ממולך יש יער צמחיה, שבשנה שעברה הייתה זורק מלפניו לתוך הכינרת.
ובמקומות שהיינו רגילים לעמוד עם סרבל או מיכנס קצר בתוך המיים, בגובה מיים עד הישבן או קוו המתניים, ולדוג כשהצמחייה מאחריך, אין מצב לעמוד שם בכלל, כי המיים שם יעברו גובה בן אדם ממוצע, ולכן צריך לסגת מספר מטרים אחורה (לגדה), אולם משם לא ניתן כלל לזרוק, כי מולך יש גו'נגל צמחייה במיים, ואלו יהיו זריקות "התאבדות" לניקלים ודמויים, ובמקרה הטוב לתפוס ציפורים על הצמחייה.
אולם בסך הכל, ישנם עדיין מקומות שניתן לעמוד בהן לא רחוק מקוו המיים המוכר, אולם, הן הצטמצמו מאוד מאוד ברוחבן על המיים, כלומר, באים קודם יכלו לעמוד בנקודה מסויימת שם 4-10 דייגים, ולכולם היה מרחב מחייה וזריקה נוחים, היום המצב הוא שניתן רק ל-2 בקושי לעמוד, והאחרים צריכים לחפש מקום אחר סמוך, אים בכלל.
בשעות הצהריים היה חם, ולאחר כשעתיים של אין תגובה בכלל, ואובדן של 4 ניקלים לשנינו, החלטנו על הפסקה, התפשטנו, ונכנסנו למיים לקרר את הגוף, ואכן המיים בתחילה קרים מאוד, ביחס לחום הגוף (הפרש טמפ' חוץ פנים גבוה מאוד), ולאחר דקה מתרגלים, וזה כייף גדול. לא שחינו, אלה השתרענו אפרקדן בתוך המיים הרדודים, כשאנו נשענים על סלעים שכוסו עים עליית המפלס.
וכך, לקראת 4 אחר הצהריים ולאחר אכילה ושתייה קלה, המשכנו בשלב ב' של הזירזור בתיקווה לפגוש ביניות או עדדים.
התוצאה הסופית, וזו שבהמלך הדייג, הייתה מאכזבת מאוד מאוד מאוד, למעט בינית אחת במשקל של 500-600 גר' אותה לכד ידידי עמי, לא עלה דבר בחכותינו, לא ראינו אפילו עדד אחד שניסה לתקוף איזה ניקל או פליי, גם לא ראינו אותם מסתובבים בגובה פני המיים. (וניסינו מיגוון תחמושת רצינית).
כמו כן, לא ראינו מרדפים של ביניות החל מהעומק , אחר הניקלים המורצים במיים.
במיים ממולנו ובמרחק 20-40 מטרים, ראינו מדי פעם ספלשים של השתוללות הנובעת ממרדף, אולם לא ניתן לדעת האים מדובר בשפמנון משתולל או בבינית.
אי אפשר לסיים דוח כזה מבלי להזכיר את האובדנים, והקצב בו אבדו:
לעמי הלכו 5-6 ניקלים שונים,
לי הלכו 3 כנ"ל.
היו מקרים שזריקה אחרי זריקה נתפסנו הוא ואני , לסירוגין, ונאלצנו למשוך ולקרוע ולהחליף תחמיש, לא נעים, ממש מעצבן (אים זה בתדירות גבוהה), אולם כנראה שאנו (וכולנו), צריכים ללמוד את הנוף הקרקעי מחדש, על מנת לנווט טוב יותר בינות לצימחייה והסלעים שכוסו במיים.
המלצתי היא שלא לאפשר שקיעה ייתרה של הניקל לעומק המיים, ועם התקרבות הדמוי לטווח של 30 מטרים ממקום עומדך, יש להרים את המקל לזווית 90 מעלות, ולהגביר מאוד את קצב האיסוף לעומת קודם, כמובן שזה גם תלוי במשקל הדמוי בקצה:
דמוי כבד 10-20 גרם מהר מאוד, דמוי 7-10 גרם מהר, דמוי 3-7 גרם בינוני, דמוי עד 3 גרם לאט, ואלו שצפים ממש, לאט מאוד (כמו אלו שרמימרמיר מייצק, למשל).
כתבתי המלצתי ולא המלצתינו, הואיל וחברי עמי דוגל בשיטת השהייה ושקיעת הניקל במיים לאחר נפילת הדמוי במיים, וזירזור איטי בהמשך תוך כדי השהיות דיי ארוכות. לדעתי, זו דרך וודאית הרבה יותר לאבד דמויים, אולם לטענתו, הדגים מסתובבים למטה ויש לו יותר סיכויים לתפוס.
כרגיל בכינרת בשעות אחרה"צ, החלה רוח דרום מזרחית דיי חזקה, ששינתה עוצמה מדי מספר דקות, והעלתה גלים של 20-40 ס"מ, כך שהסלעים היבשים והבטוחים שעמדנו עליהם, כבר הוצפו במיים והפכו חלקלקים ומסוכנים.
לדעתינו, בימים בהם תהייה רוח הרבה יותר חזקה שתייצר גלים בגובה 40-60 ס"מ, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעמוד שם, ואז כל חווית הדייג הקשורה גם בשעה שלפני השקיעה ואחריה, יכולה להיפגע אנושות, אולם עוד חזון למועד, ונקווה לטוב.
הואיל, וזו הייתה יציאת למטרת ניווט והדגים היו אמורים להיות בונוס, החלטנו לחתוך הבתייה מוקדם יותר ולא להישאר כרגיל עד שעה + אחרי השקיעה, וכך יצא שעזבנו את המקום בסביבות 19:20, אחרי ששתינו קפה עים זוג דרוזים ושתי תינוקות, שחנו ליד מכוניתנו והיתה להם "אמגזית", והם הציעו והכינו לנו קפה.
אז סחטיין עליכם הזוג הדרוזי הצעיר עים שתי התינוקות שיצא מגו'ליס לטיול ברמת הגולן, כל הכבוד לכם, הקפה ממש היה טוב ועזר לנו להתעורר מהחום ומיובש הדייג.
הנסיעה חזרה הביתה לחיפה הייתה כבר בחושך, אולם זרמה ללא פקקים מיוחדים, ועים מחלפים ענקיים שהושלמה בנייתם.
ד.א.
המיים עצמם, מקוו המיים עד למרחק של כ- 10 מטרים, היו עכורים בוציים בצבע חום, וזה לא היה רק צבע המיים המשתקף מהקרקעית הבוצית עקב הסחף הרב בעיקבות הגשמים מאדמת ההרים לכינרת, אלא ממש מיים מלוכלכים, ברמה גרגיגית, שאותם אתה רואה היטב במיים. מה שאומר, להיזהר עים שטיפת פנים או חו"ח שתיה של מיים אלו, לבטח לגבי ילדים קטנים.
לדעת חברי עמי, ואנוכי, (הידועים כצוות "יועמי"), יש להמתין עוד 2-4 שבועות לבדיקה נוספת, יותר רצינית של הכינרת.
ברור ואין לי ספק, שיכולה להיות יציאה או יציאות אחרות אצל אחרים , בחופים אחרים, שיניבו שלל רב.
הכתוב למעלה הוא רק לגבי הגיזרה בה היינו, ומחווייתינו.
ועוד דבר,
דייג ממש והתמקמות, ביצענו רק בנקודה אחת, בדיקת מפלסים צמחייה וסלעים במספר נקודות, כך שתנובת הדייג שלנו היא מסויימת ומוגבלת לנקודה זו בלבד., אולם לתחושת ליבנו, וניסיוננו היא זהה במקומות אחרים, ויש להמתין עים היציאות הנוספות לדייג בסביבה שם.
שבת שלום לכולכם וכל טוב
