תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
13/4/2012 | צפון רחב : חיפה - חדרה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 10 - 20 מטר | דיג מקיאק כללי (דוחות ישנים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
בוקר | דמוי דג בינוני - YO-ZURI CRYSTAL דגם GHRH | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 1 | 1 |
הדו"ח:
סופ"ש ארוך וים מדהים שכזה לא נצפה הרבה זמן במחוזותינו

ולא לנצל לפחות יום אחד מאלה יחשב לפשע שאין עליו סליחה וכפרה

סופ"ש שקורע אותי מכל כיוון , ים או משפחה , אהבה גדולה או אהבה אין סופית..

מצד אחד עוד ערב חג (חמישי) , עוד ערב שישי , עוד ארוחת שבת (צהריים) ועוד ערב מימונה
וכל זה במרחק של 65 ק"מ מהמקום שאני הכי רוצה להיות בו – חוף הבית וצוות

אין ספור התלבטויות וההחלטה נופלת , יציאה קצרה בשישי בבוקר..

נפגשים אנוכי , שגיא הנדלסמן , שגיב ערבה ומשה אמרגי ומתחילים לסרוק את הריף הרדוד.
משה מדווח על טונית בג'יג ואני מבסוט

היום זה חייב להיות היום שלו

בוקר עם דריפט לכיוון צפון מערב ואנחנו מתקנים ומתקנים וחורשים את הריף מתחילתו
ועד סופו ללא תוצאות נוספות ומחליטים שזהו הדריפט האחרון ועולים לריף הבא

מחליט להודיע לכולם על ההחלטה ועל הדרך לגרור על הריף הרדוד בניסיון אחרון
רגע לפני שעולים למעלה לעמוק יותר

הציוד למשימה הזאת הוא לא אחר ממקל BLUE RUNNER , רולר שימאנו ספרוס ,
חוט 60 ודמוי של YO-ZURI .
גורר מצפון לדרום ורגע לפני שאני שובר ימינה לעבר הנקודה הבא בעמוק , מעיף מבט
אחורה לעבר המקל וזוכה לא רק לשמוע את הבזזזזז הממכר אלא גם לראות את התקיפה
ב LIVE , שלזה עדיין לא זכיתי , אושר גדול

מבין שאני עם דג ולא בסלע חלילה וממשיך לגרור עוד כמה מטרים בכדי להרחיק את הדג
מהבית שלו ורק לאחר מכן מדומם מנוע (אולי לוקוס , מי יודע )

ובעזרת מתח קבוע על החוט דואג לפמפם אותו אלי.
לאחר זמן קצר מתגלה לה טונית של נחמדה שנתנה פייט יפה מכיוון שהקרס ננעצה
בגב ולא באיזור הפה או הראש , כך שההתנגדות שלה היית גדולה וכך זכיתי בפייט
די נחמד.
מעלה את הטונית לקיאק , מנקז אותה לא לפני שמלאה לי את הקיאק בהמון המון דם..

מסיים את ממלאכת הניקוז , זורק לצידנית והלאה לריף העמוק יותר.
והדרך לשם "קשה" וארוכה כי ה FF לא נותן לנו מנוח. כל 100-200 מטר הוא מדווח על פעילות ערה

בקרקעית , מה שמסתבר כהרבה דגי פיתיון . והסקומברי עולים לקיאק כאילו אין מחר..
פשוט מתאבדים על כל מה שיורד למים , ג'יגים קטנים , פתיון , מה לא..
בסוף מגיעים לריף שחוץ מעוד סנפנים וא"נ שפירקו לי את הלוקאנוס לא היה בו כלום..

מחליטים לרדת לבין הריפים , ממש על החול , בין הריף הרדוד לעמוק ולחגוג על כל להקות
הפיתיון שהמבחר היה הפעם גדול .. סקומברי , סנפנים , פארידות כף יד , בייבי טרכונים..
החבר'ה התמקמו ואני נאלצתי לצפות מהצד כמה דקות ולראות אותם חוגגים ומרוצים ואז
לומר שלום ולחתוך הביתה מהר לפני שהאישה חוטפת קריזה..

וזה בידיעה שמחר (שבת) הים צריך להיות "גן עדן" ואני תקוע בין עוד ארוחת שבת למופלטה..
כרגיל , הבוקר מגיע ואני לא רגוע , לא.. לא הלכתי לים.. תהיו רגועים.. אבל לא עזבתי את הטלפון..
כל כמה דקות מתקשר למישהו אחר מצוות WOW שהיה במים ושמח לשמוע על דיווחים
מעודדים : לוקוסים , נצרנים , פארידות ועוד אקשן..
אומנם לא הייתי אבל מאוד שמחתי לשמוע שהצוות שומר על המסורת ונותן בראש..

אז מי אמר שאין דגים בים ?
חברים יקרים , סבלנות זה שם המשחק..
היו ימים שחזרנו בלי כלום , אפילו בלי ליקוק של הדמוי , שכל פיתיון שירד למים הדגים למטה
לא השתינו לכיוונו והיו ימים שכל מה שירד למים קיבל יחס אישי וחם..
חשוב להיות סבלניים , לגוון במקומות , לחפש נקודות חדשות ורק ככה יהיו תוצאות.
בברכת שבוע טוב
ואביב שמח.