תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
2/12/2022 | דרום - מפרץ אילת | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
18:30 | דמוי דג בינוני - tackle house feed shallow 150 | ברקודה (אספירנה פסוסה) | 1 | 4.600 |
הדו"ח:
הרבה זמן לא העליתי דו"ח, הפורום מנומנם וכמו אחרים, גם אני לא מצאתי מספיק דרייב להעלות דו"חות, אבל אולי דו"חות מעניינים יוסיפו קצת תנועה, אז מה רע?
הברקודות נמצאות בגזרה אצלנו כבר לפחות חודשיים, אבל עד היום השנה, כל המפגשים שלי איתן הסתיימו תמיד כשידן על העליונה. העונה החלטתי לטרגט אותן בסט מדיום ככל האפשר, ולמרות שהיו לי מספר החמצות העונה איתו, כולל עם ג'יטי דו סיפרתית שהביסה אותי כשהגיעה לסלעים, אני לא מוותר על ההנאה שבפייט של סט קליל.
הפעם היציאה די ספונטנית, מוצאי שבת אחרי שנ"צ נחמד, יוצא לחוף עם ציוד מינימלי, מקל-רולר-קופסת דמויים ויאללה בלגאן. כרגיל, אני יוצא לטרגט מין ספציפי, ובראש כבר יש לי תכנית סדורה, לאן אני הולך, דמויים וטכניקה.
בחוף אני מזהה המון תנועה של פיתיונות, להקות של ביזרי ושל בורים, שוחים מצד לצד, קופצים מחוץ למים כל פעם שמשהו מבהיל אותם, ממש בופה פתוח לטורפים, אבל תנועה של טורפים לא נראית באופק. אני מתחיל עם טופווטר של רפאלה שאני אוהב, לא מקבל שום תגובה. אחרי בערך רבע שעה, מחליף לדמוי מצויין של דאיווה, אבל גם הוא לא מקבל שום יחס במים. עובר לדמוי שלישי, feed shallow של טאקל האוס, ומתחיל לסרוק איתו בעבודה סופר עדינה, גלגול איטי ובדפוס לא אחיד, עם טוויצ'ים וגרירות קצרות של הדמוי בעזרת המקל, זורק שוב ושוב ומחכה לתקיפה, והתקיפה לא איחרה להגיע! גלגול עדין עם טוויצ'ים ליד איזור הבורים- ובום! מכה חזקה על הדמוי, ומשיכה נחושה, שמלווה בניעורי ראש- אין ספק שיש פה ברקודה! הדג לא לוקח יותר מדי חוט, נראה שהוא לא נותן פייט אגרסיבי מדי, אלא בעיקר מנסה לשחות נגד המשיכה, תוך כדי ניעורים חזקים של הראש בניסיון להשתחרר. מאחר והדג לא מצליח לקחת חוט לכיוון העומק, הוא מושך לי שמאלה על השפיל של החוט, בזמן שאני מצמצם את המרחק עוד ועוד, עד שהדג מגיע ממש לקו הגלים, ושם אני מנצל גל קטן, לוקח 2 צעדים אחורה ומחיף את הדג בהנפה- ברקודה מכובדת!
הדג על החוף משתולל ומפרפר, החוט מסתבך לו בשיניים, מתגלגל על הדג, וכדי לשחרר את כל זה אני צריך להרגיע את הדג... אחיזה בגריפר בלסת, פלוס ניטרול בדקירה במקום הנכון, והדג "נכבה" בשנייה. משחרר את הדמוי, הלידר והוואייר משופשפים באופן די חסר תקנה, תכל'ס לא בא לי עכשיו לקשור מחדש לידר, אני מסודר עם דג גדול על החוף, ובינתיים מגיעים חברים לדוג פה בנקודה שהיתה רק שלי עד לפני רגע- הזדמנות טובה להגיד לילה טוב ולהתקפל הביתה, לילדים שבטוח ישמחו לראות את אבא חוזר עם דג גדול הביתה....
בבית פילוט מהיר, סידור הנתחים בוואקום, רבע דג נשאר במקרר לארוחה של מחר, והיתר גולשים למקפיא לאיחסון ליום פקודה