| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 12/2/2022 | שרון: מכמורת- נתניה | מים מלוחים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג בז'רז'ור מהחוף (מלוחים) |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 08:50 | דמוי דג בינוני - Tackle House Node 130F | לברק-חלק | 1 | 1 ק"ג - שוחרר |
הדו"ח:
אהלן לכולם,
היציאה התבצעה בשבוע שעבר - 12/2/2022 אך מחוסר זמן לא הספקתי לכתוב על כך.
לדו"ח עצמו:
הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שהחזקתי מקל ביד, או שמזג האוויר מנע ממני לצאת לדוג, או שיש איזה אירוע משפחתי, או כל סיבה אחרת.
אבל בשבת האחרונה ברגע שהבנתי שמזג האוויר מאפשר לדוג, הדייג היה בראש סדר העדיפויות.
כרגיל הקרה של שעות הבוקר המוקדמות מורגשת היטב, טמפ' חד-ספרתית בשילוב עם רוח חלשה,
לשמחתי התלבשתי מספיק חם, ב-06:00 כבר לאחר אור ראשון אני על קו המים, הים מעט גבוה יותר ממה שציפתי.
העלייה למזח הקרוב הפכה לסכנת חיים, נוצרה מעין תעלה עמוקה בין המזח לקו החול שמהווה חוצץ מוחלט ומסוכן לכל מי שמאז לחצות אותה, בטח ובטח עם סרבל.
על התענוג הזה נאלצתי לוותר...
כמה ניסיונות באזור קו החוף הצמוד לשובר, ללא היענות.
אין דבר מחליט "לרוץ" על קו החוף דרומה עד לנק' מסוימת שבה כבר אדע שצריך לעשות 180 מעלות ולחזור על עקבותי.
הים מעט עכור עקב גשמים שירדו לאחרונה יחד עם גלים של 1 מ' בערך, ניסיונות שונים יחד עם החלפת דימויים תכופה והעצירה בנקודות עיניין שונות לאורך החוף לא העלו דבר.
השמש מתחילה לעלות בשמיים, והקרניים שלה מתחילות "לחמם" את המים - וגם אותי.
08:50 - מגיע לבור יחסית גדול ורחב, קצף, עכירות וזרמים מאפיינים את הנק'
לקצה החוט מחובר Tackle House Node 130F בצבע טבעי סרדין/מקרל.
הדימוי הכי ארוך שקיים אצלי בקופסת הדימויים,במטרה שיחזיק את עצמו חזק בזרמים, יחד עם משקולות בתוכו
שיוצרות עיניין במים.
זריקה ראשונה ושניה אין תגובה.
זריקה שלישית, נגיעה קלה בדימוי שעוברת לקצה המקל - להבדיל מהפעמים שהדימוי מגרד קלות את הקרקעית או סתם נוגע באיזה סלע בולט, למרות שהמון זמן חלף מהפעם האחרונה שנעלתי דג, החוש הציידי לא כהה.
שבריר שניה חולפת מאותה "נגיעה" , אני בתגובה נותן משיכה בריאה של החכה אחורה.
ברגע שאני מבין שזה לא סלע, הדופק עולה, הנגיחות מתחילות להופיע, ככל שאני אוסף יותר ויותר חוט,
הדג מתרומם לקו המים, כבר מרחוק מזהה שמדובר בלברק.
שומר על חוט מתוח לאורך כל הפייט, מדי פעם כשהדג עם הראש בקו המים הוא נותן קפיצה קלה ומנער את ראשו.
במטרים האחרונים שומר על סבלנות, מחכה לגל הנכון שיפלוט אותו על החול הרטוב.
לדימוי יש 3 משולשות, צריך הרבה מזל להתנער מהם.
לא הגל הזה...לא הגל הבא...עכשיו... והוא בחוץ.
תחושת סיפוק מצוינת, מרחיק אותו מקו המים, תוקע סטנד מתקפל אדום בחול ומעמיד את החכה בתוכו.
מאחורי כמה בולדרים, מניח עליהם את הווסט ושולף את הטלפון למען תיעוד.
כמה תמונות, סרטון אחד, משחרר את הקרסים בעדינות ככל הניתן. אין נק' רגועה בקו המים, אני נותן לגלים לשאוב את הדג בחזרה למעמקים ומאחל לו שניפגש בהמשך ביום מן הימים.
מפה המשך עבודה דומה של סריקת החוף והתמקדות בנק' עיניין, לצערי הרב ללא עוד תקיפות/נעילות.
אף על פי התנאים האידאליים ללברקים.
את סוף הסשן סוגר ב-12:30 ברכב, אחרי קילומטרז רציני ודג אחד.
מקפל את הציוד, מבט אחרון לים ועושה את דרכי חזרה הביתה.
עד הפעם הבאה...
