| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 24/8/2021 | כנרת - צפון | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 22:00 | בצק מתוסף - | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 1 | 4-5 |
| 6:300 | גיג קטן - 12g | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 1 | 2.5-3 |
הדו"ח:
מה קשור אני ודוח מים מתוקים? מה?
נו טוב גם זה קורה, אז מחליט לקחת את המשפחה ליומיים על החוף בכינרת.
מעמיסים ציוד, אוכל, המון מצב רוח טוב וקדימה לדרך.
שניה לפני שממשיכים... נוסיף לרשימת הציוד מקל בוס לילד, שני מקלות זריקה ללילה ו...קיאק.
כזה מתנפח. חובבני ביותר אבל בשביל הילדים בכינרת זה בול.
עכשיו רק צריך ללמד אותם ג׳יג לייט. פשוט לא?
עם הקיאק, נפתחות לי אופציות נוספות לדייג, אז לוקח איתי גם מקל אחד לטרולינג ועוד אחד לג׳יג לייט.
עובר גם אצל חנות הבית שלי ומצטייד בשלל פתיונות, בובות, ריגים וג׳יגים ששוקלים פחות מהאסיסטים שאני עובד איתם בים.
ערב ראשון:
הבנות ישנות באוהל,
הילד כבר משגע אותי להתחיל,
הסבלנות ממנו והלאה,
אנחנו מכינים תערובת תותים לקפיץ, משלבים תירס בתמצית וניל ותוך כמה דקות הפיתיון במים.
כיוון שאני פחות בענייני זריקות ויותר בענייני הורדות, אולי הצלחתי לזרוק 50 מטר ולעומק משוער של 6-8 מטרים ולא יותר.
מותח את החוט, ממקם את המקל בסטנד שהכנו מראש.
כמי שמצא את עצמו לא פעם רודף אחרי המקלות לאחר אכילות של קרפיונים,
אני מודע לשנים שחלפו, לגילי ולמהירות הריצה שלי, פותח את הקלאץ׳ כמעט לגמרי וניגש להכין את הסט השני, אותו אני מחליט לחמש בבויליס על ריג שערה (?).
תוך כדי הפעמון של הסט הראשון מתחיל לצלצל והמקל מתכופף יפה יפה.
הוקסט קטנטן יותר מן ההרגל ולא לצורך -וקדימה לעבודה.
לא עוברות 5 דקות והדג המתחרה על תואר הדג המכוער בעולם הלא הוא השפמנון הידוע לשמצה...
במשקל של 5 קילו, צילום וחזרה למים. הלילה קצר ויש לו אגם שלם על הראש לנקות...
היום השלישי:
ביום שקדם יצאנו לסיבוב הכרות לדייג מקיאק. חייב להגיד שהחוויה היתה טובה. התחלנו בטרולינג שלא צלח הפעם וג׳יג לייט שהניב לנו בעיקר אמנונים, סרדינים ובינית קטנטנה.
מתעורר בחושך לפנות בוקר.
השדון הקטן כבר צורח:
״ג׳יג לייט בקיאק בזריחה!!!!״
הכוונה כאן אינה לבן שלי אלא להוא שמופיע בצידי המחשבה בתוך בועה.
6:00 אני לבד על הקיאק חותר 300 מטר ומתחיל בהקפצה.
זה היום האחרון שלי ונורא רציתי להרגיש דג רציני על הג׳יג הקטן.
הפוטנציאל בג׳יג בכנרת הובן לי יום לפני ועכשיו זה עניין של מקום ושעה.
את המקום בחרתי לפי קפיצות של ביניות שזיהיתי מהחוף, פחות או יותר.
שעת הזריחה ידועה כשעה טובה להאכלה.
לאחר חצי שעה של ניסיונות,
מיציתי את החוויה ואני מחליט לחזור. רק דריפט אחרון ודי.
מוריד את הג׳יג פעם כמעט אחרונה ובאמצע הדרך מגיעה הפצצה...
לא ציפיתי לאכילה כזו, לכיפוף ולריצות כאלה של דג בכנרת.
עובד עם הדג אולי דקה בשיא העדינות, הקרסים על ג׳יג 12 גרם עדינות ופה אין שום עניינים עם איזו תקלה ודג שצריך לעצור. פה צריך לעייף.
במלוא הדרה מגיעה בינית, גדולת קסקס היא מכונה אם איני טועה ,
במשקל מוערך של 2.5-3 קילו.
איזה כייף ואיזו שמחה,
כמו למצוא במדבר פרח.
מכאן חברים, יש רק מסקנה אחת ויחידה...איזה מזל שילדים אוהבים לשוט בקיאק.
