ואם היה לכם מעניין,
סיפורו של אחד מעולי הגרדום - שלמה בן יוסף ז"ל 

מדהים ומרתק לקרוא על אנשים מסוגו...
איזו אמונה בדרך ואיזו גאווה ומסירות לערכים בהם האמין...
האיש סירב לחנינה...
לפני שהוצא להורג בתלייה הוא כתב:
 "אני הולך למות, ואני בכלל לא מצטער. מדוע? מפני שאני הולך למות בעד ארצנו!"
ואפילו כתב צוואה שאלו מילותיה:
"כלום אין לי, כלום איני רוצה בשבילי. הכול לעם - לעם ישראל."

וקצת מוזר לחשוב ולהשוות זאת ל"ערכים המובילים" במדינה בימינו... 
לשם השוואה לדברים שהוא כתב - מתסכל לחשוב כי אחד המשפטים הפופולריים בזמננו יהיה:
"אני הולך להיתקע בבית ואני ממש מצטער ומתוסכל. מדוע? מפני שלא יהיו לי תמונות מחו"ל לשים בפייסבוק".

מי שמעניין לו - קישור לכתבה, לטעמי מרתק..
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3

בס"ד

המשפט: "כלום אין לי, כלום איני רוצה בשבילי. הכול לעם - לעם ישראל." זהו משפט אמת של יהודי גאה!
ועל זה, אומר משפט, שאותו אמר שלמה המלך ע"ה  "טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום הולדו"

ועם כל זה אני חייב להוסיף, שחייבים לזכור/ללמוד שהיו "מנהיגים" שחגגו על חשבונם של אלו שמסרו נפשם על עם ישראל, ומנצלים את זה לפוליטיקה ותעמולה זולה.
אני מאמין שהיו כאלו "ממניהיגי" הציונות שמאד שמחו באותו יום שבו שלמה בן יוסף הי"ד הוצא להורג. יהי זכרו ברוך  

זאת מחאתי הקטנה בקוראי את הסבל שעבר עם ישראל, בואו תבינו למה כתבתי שהיו "מנהיגים" שמנצלים את מסירות הנפש האמיתית של אחינו מעם ישראל לתועלתם נטו.
כי כאשר יהודים שמסרו נפשם להצלת אחינו יהודי אירופה בשואה ובקשו כספים עבור הפסקת רכבות המוות (עסקה שנסגרה עם הגרמנים ימח שמם. כסף שהיה בחלקו שייך ליהודי אירופה שהעבירו אותו לידי אותו "ועד הצלה" בשביל שיציל אותם בשואה) התשובות שקיבלו מוועד ההצלה הציוני היו מזעזעות.
לדוגמא, אצטט קטע ממכתב שכתב נתן שוולב, נציגו הארצישראלי של משרד ה"חלוץ" בשוויץ (מובא גם בספר "כי אש קדחה באפי" עמוד 38 למי שמעוניין להרחיב עוד את ידיעותיו בנושא):
״הדבר הנחוץ ביותר, שהוא העיקר, שיהיה נגד פנינו תמיד שסוף כל סוף ינצחו ממלכות הברית, ואחר הנצחון יחלקו את העולם מחדש בין העמים כמו שעשו בסוף המלחמה הראשונה. אז פתחו לפנינו את הדרך לצעד הראשון ועתה ככלות המלחמה עלינו לעשות הכל שארץ ישראל תיהפך למדינת ישראל וכבר נעשו צעדים חשובים בכיוון זה. ובקשר לזעקה שאתם זועקים אלינו, עליכם לדעת כי כל העמים בני ממלכות הברית שופכים דמם לרוב ואם אנו לא נביא קרבנות, במה אפוא נקנה את הזכות לגשת לשולחן, בשעה שיחלקו את הארצות אחרי המלחמה, ואם כן שטות ואפילו חוצפה היא מצדנו לשאול מן הגויים ששופכים את דמם, שהם יתנו את כספם למדינת אויבם להגן על הדם שלנו כי רק בדם תהיה לנו הארץ."
וזאת רק טעימה פיצפונית מכמה שבאמת ה"מנהיגים" של מדינת ישראל אוהבים את עם ישראל.
כמובן, לא כולם. היו כאלו שטובת עם ישראל אכן היתה לנגד עינהם, כמו מנחם בגין ז"ל - מנהיג אמיתי (וזה לא קשור בכלל לעובדה שהוא היה בפוליטיקה - אני א-פוליטי לחלוטין ברמ"ח איברי ושס"ה גידי).

ובאותו מסלול שהלכו בו ראשי המדינה של אז, באותה מסילה הולכים בה עדיין אותם "מנהיגים" - ואני מזכיר שוב, אני לא פוליטי ולא מתכוון כאן לשום דבר פוליטי. ולא כתבתי את זה בציניות כלל וכלל.

רפי, אני יודע שניסית לתרץ את העניין ולא באמת להצדיק את זה. שוחנו הרבה (לא מספיק) בשביל לדעת ולהכיר את דעתו ונכונותו של השני. ולכן מה שאכתוב כאן הוא לא באמת בשביל להסביר לך את דעתי, אלא הסבר לשאר החברים לגבי דבריך שכתבת.

אדם יכול להחליט רק על עצמו ותו לא. זה שאדם יהיה מוכן לסכן את חייב ולמסור נפשו בעד הצלת אדם או עם, זה עניין אישי בלבד. וגם אז, אם הוא מחליט למסור את נפשו זה לא אומר שהוא יכול להחליט שאנשים אחרים ימותו בשביל זה.
מה גם שלא מדובר כאן שהוא החליט שאנשים אחרים ימסרו את נפשם, כי הם לא נלחמו (ובכך מסרו את נפשם בקרב) אלא הם נמסרו לרציחה בתואנות והבטחות שקריות וזאת כדי שהם לא ימרדו בדרכם להירצח.

לדוגמא מנהלים מטעם וועד ההצלה ליהודי אירופה אמרו להם לעלות על רכבות בטענה שמסיעים אותם לישוב בשם "שדה חיטה" בהונגריה. "שדה חיטה" זה שם שמבחינה פסיכולוגית היה נשמע טוב כי זה שם עם אסוציאציה של אוכל ומהשם עצמו היה מעין תקווה שהמקום טוב יותר. רק מה שהם לא ידעו שאין בכלל מקום כזה, ובכלל מסיעים אותם בתיאום משולם עם הנאצים לאוושויץ. ואחרי שהרכבות הראשונות יצאו לדרך ויהודים נרצחו, אותם ה"מנהיגים" זייפו מכתבים בשם המשלחות הראשונות וכתבו בשקר כמה "שדה חיטה" הוא מקום כל כך טוב ושכדאי לבוא אליו. דבר זה גרם לכולם לעלות ברצון על רכבות המוות. זאת היתה השמדה של מיליון יהודים בתוך פחות מ- 4 חודשים. קצב רציחה של 12,000 יהודים ביום. 12,000 יהודים ביום. אומר את זה שוב 12,000 יהודים ביום. אם אקמט את המספרים בצורה שונה, מדובר על רציחה של 500 יהודים בכל שעה. על איזו מסירות נפש בדיוק מדברים.
ואם נתעלם לרגע ממה שכתבתי על "שדה חיטה" אשאל שאלה פשוטה, האם משהו שאל את אותם יהודים אם הם מוכנים למסור את נפשם למען הקמת מדינת ישראל?
וההוכחה שלא שאלו אותם היא בגלל שצריך לזכור שאותו ארגון שדאג למסור אותם לרציחה, הרי גבה מאותם יהודים סכומי כסף גבוהים בעבור הצלתם. כלומר, זה פשוט "רצחת וגם ירשת". אין כאן שום עניין של מסירת נפש אלא רצח מתועב, פשע נגד עם, פשע נגד האנושות.

לאף אדם אין את הזכות להחליט בעבור חייו של אדם אחר.
מה שבטוח הוא, שמי שעושה זאת בטח ובטח שהוא לא מנהיג אמיתי.
רועה צאן מציל את הכבשים שלו מפני זאבים. ולא עושה עסקאות עם זאבים בזה שהוא מאכיל אותו בכבשים מן העדר.
הערך הגבוה ביותר הוא חיי אדם! כל דבר אחר הוא בעל ערך פחות חשוב מזה, וזה כולל גם את מדינת ישראל.
מנהיג או מפקד שמוסר את אחד מאנשיו להריגה בכל דרך שלא תהיה הינו נאלח שאין בו צלם אנוש, וכמובן פושע שאין כדוגמתו. אני יכול להקיא ולו רק מהמחשבה על דמותם ואישיותם של "מנהיגים" שכאלו.
וכמובן, שאני גם מסכים איתך בנושא של אלו שרוקדים על הדם של רצח מנהיגים בעם ישראל.  
אני מתעב רצח מכל סוג שהוא.