תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
25/6/2021 | דרום - מפרץ אילת | מים מלוחים | רגוע ונמוך | מעל 50 מטר | דיג מסירה- ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
5:30 | גיג בינוני - owner cultiva gekito 125 | אינטיאס /שולה / אריצולה (סריול אטלנטי) | 1 | 23 |
הדו"ח:
אז בתקופה האחרונה יש לנו במפרץ כניסה יפה ומפתיעה של אנטיאסים בכל הגדלים, החל מבייביז של חצי קילו ועד גדולים ממש. הרבה חברים תפסו, בעיקר בג'יג, הרוב דגים של 2.5 עד 8 קילו.
לפני שבועיים היתה לי הזדמנות לצאת לחפש אותם, זה הסתיים באחד של קצת פחות מ-3 קילו שהלך איתי הביתה, ועוד אחד דו ספרתי שהצליח לברוח אחרי 5-6 דקות של פייט והשאיר אצלי חשבון פתוח...

השבוע ראיתי שבוקר שישי שלי יכול להתפנות, ושהתחזית מתאימה, וקבעתי לצאת עם יוסי, חבר דייג בחסד, עם סירה שעמוסה בקארמה טובה והיסטוריה של תפיסות מדהימות. יוסי מציע שאם יהיה מזג אוויר טוב נלך לנקודה רחוקה יחסית שהוא אוהב לדוג בה, המון תוצאות בעבר- יאללה, בכיף.

בבוקר נפגשים ב-5 בסירה, מתארגנים בזריזות ויוצאים לים, עדיין יחסית חשוך. אנחנו מגיעים לנקודה, דריפט בינוני ורוח סבירה, אני מגיע עם סט ג'יג לייט עד 150 גרם ומחליט לעבוד עם ג'יג זוהר לגמרי של קאלטיבה במשקל 125 גרם. מדליק את הג'יג ומתחילים לעבוד, עומק 80-90 מטר, אני עובד בעבודה מהירה על 30 המטרים הקרובים לקרקעית. בערך 20 דקות אחרי שהגענו, פתאום מגיע הבום- נעילה חזקה מאוד בהקפצה שלישית או רביעית!

אני מיד נותן הוקסט עצבני, ומאותו רגע התחיל פייט קשוח ביותר, כשמהצד השני אין לי ספק שנמצא מישהו חזק ועצבני, שלא אוהב את הפירסינג בשפה, ומסרב בכל תוקף להתרחק מהקרקעית. התחלנו ב-20-30 מטר של ריצה, אני מהדק טיפה את הדראג מתוך הבנה שיש מישהו חזק בצד השני, נותן עוד הוקסט ומתחיל ללחוץ אותו אלי, וככה במשך דקות ארוכות אני עובד מולו בטנגו זהיר, אני מצמצם 20 מטר, הוא לוקח אותם חזרה, שוב אוסף, שוב הוא רץ, ורוב המתח נמצא כשהוא מזהה שהוא מתרחק מהקרקעית, על קו ה-80 מטר חוט בחוץ, הוא שוב פותח מבערים, ושוב אני לוחץ אותו כדי שלא יירד לי לתקלה ויקרע את החוט. בשלב מסויים הוא התחיל לאבד כח, ומרגע שהרחקתי אותו מהקרקעית כ-30 מטר, הקרב כבר היה כמעט גמור, מדי פעם עוד נגיחות וריצה קצרה, ושוב אני מסובב לו את הראש ומעלה אותו עוד 10 מטר, ועוד 10 מטר, הוא מתחיל להסתובב במעגלים, לוקח לצד השני של הסירה, אני עובר בעקבותיו, אחר כך כשהוא ממש 20 מטר מהסירה, שוב לוקח קצת חוט ומושך לצד השני, ואני עובר צד וממשיך לפמפם אותו תוך כדי שהוא מתחיל להתגלות במלוא הדרו- אנטיאס ביריון וענק!

יוסי מצלם בהתרגשות עד שבתום הפייט הממושך, קרוב ל-20 דקות, הדג צף על המים, ואז אני תופס בלידר ביד והוא נועץ נעיצה מדוייקת של הגאנצ' בדג- ויש דג על הסירה!!!!

את הצהלות והשאגות שלנו אני בטוח ששמעו לא רק על החוף אצלנו, אלא גם על החוף בעקבה השכנה...

מבחינתי החוויה היתה מושלמת ואת שלי עשיתי, מה גם שהייתי מוצף באדרנלין, השרירים היו מתוחים טוב טוב, ואחרי דג כזה צריך לקשור את הלידר מחדש (ה-fg איבד זוג עיניים, אבל נשאר חזק מאוד!), וגם הגוף צריך הפוגה קלה... אבל יוסי דווקא נחוש להשיג נעילה משל עצמו, מתקן מהר וחוזר לדוג.
אחרי הפוגה, בירה, קשירה חדשה ומנוחה לשרירים, אני חוזר ומצטרף ליוסי בדיג, אבל למעט כמה קטנים, אין עוד תוצאות, הרוח מתגברת והים מתחיל לעלות, ולאחר זמן מה מתקפלים לחוף.
בשבילי מדובר בשיא אישי בג'יג, תפיסה מכובדת בכל קנה מידה, ומבחן מעולה לציוד (מעל הטסט של החוט, מבחן לקשרים שלי, לאסיסטים שאני מכין בעצמי, הכל עבד באופן מושלם).
חזרתי הביתה עם דג עצום, הישר לטיפול מדוייק על דלפק עבודה חדש שבניתי וחנכתי במטבח בדיוק לפני שבוע, ממש לשימוש הזה, אחרי שהבנתי שעל השיש במטבח אין לי מספיק מקום לדגים גדולים, והגובה שלו נמוך לי מדי, כך שאחרי עבודה ממושכת גם הגב כואב לי, אבל על כזה סיפתח מושלם לדלפק לא יכולתי לחלום!
הדג פולט ביסודיות, ללא בזבוז של גרם בשר, ושמחתי לחלק את רובו בין חברים יקרים, מנה מכובדת מאוד גם ליוסי הקוסם, שאירח אותי אצלו בסירה והביא אותי לנקודה החמה, ואת היתר (מעבר למה שאכלנו מיד), ארזתי בוואקום והקפאתי להמשך...