שלום לכולם. לאחרונה יצא לי שבכל ארבעת הפעמים שאינטיאס תקף לי, הוא הצליח להתחמק.

מקרה א': עבדתי עם קשת פתוחה וגומייה. הייתה אכילה, החוט יצא מערבה בצורה יפה. פתאום רפיון מוחלט (מה שבניתוח לאחור כנראה הוא הסתובב מזרחה לכיווני ולכן היה את הרפיון וקרתה ההתחמקות).

 10 דקות מאוחר יותר ועל אותה החכה (הפתיון נשאר על הקרס) : הפעם עבדתי עם חצי קלאץ' פתוח- קרה מקרה ב' : אמנם הוא ננעל אך עבר את השוק לידר שאורכו היה 10-12 מטר וקרע בחוט בד.

מקרה ג': בעודי מתעסק עם הכנסת הפתיון בחכה של חבר ושליחתו עם הרחפן, דפק עליי אינטיאס. לשם שינוי עבדתי עם קלאץ' 90% סגור. לאחר כמה כיפופים יפים של החכה הוא לא ננעל ופשוט פלט את הפתיון. בניתוח לאחור הבנתי שכנראה סגרתי לו יותר מדי את הקלאץ' ואולי הפתיון עף לו מהלסת..

מקרה ד': קלאץ' 70% נעול (הפעם פחות נעול ממקרה ג'- שייצא חוט במאמץ במידה ותהיה אכילה).כיפוף מטורף של אנטיאס. חיכיתי שהחכה תתיישר, הדג יוציא חוט והוא יינעל.  בפועל אחרי יישור החכה, לא היה עוד כיפוף. החזקתי את החוט בשתי אצבעות, הייתה ויברציה קלה של דג ופה זה נגמר- הוא פלט. בהחזרת הריג אליי נתקע בסלע ונקרע כך שאינני יודע מה עלה בגורל הפתיון.


קצת נתונים יבשים:

1. האינטיאסים דפקו לי אך ורק על סבידות חיות- פתיונות מתים, גם טריים ביותר- פשוט לא מקבלים תגובה- לוקוס שתפסתי על קלמרי זה נחמד אבל צב-ים שבא לחבר שלי על קלמרי טרי זה סיוט..  

2. אני שם קרס מוסטד גדולה בראש (בזרבובית שממנה הסבידה יורקת דיו) אני משתמש בקרס שראק (לא סירקל) וקרס נוסף מקובע בקצה הגוף של הסבידה, חודר את העצם מעט ומוציא החוצה. כמובן שהחודים גלויים כראוי. הקרסים גדולים: הקרס שראק size 1 הכי גדול, הקרס למעלה 10/0 גמקטסו דגם 02420 אוקטיפוס, עין מכופפת. הסבידות נשארות חיות אחרי התפירה.

3. אני שוקל לקשור במקום הקרס גמקטסו, פשוט עוד קרס שראק גדול למעלה. יש מצב שככה יינעל הדג להבא בע"ה

מה לדעתכם הייתי צריך לעשות? אציין שהנטייה שלי היא לעבוד על סגור 70% שייצא חוט במאמץ. האם ברגע שראיתי את האכילה, אוטומטית לדפוק בו הוקסט או שניים או שעשיתי נכון שחיכיתי שייצא חוט?

אשמח לתשובות מאנשים שמבינים ויש להם נסיון.

תודה!

טוב אז הרבה ניסיון אין לי  ..
הרבה תיאוריה ואנטיאס אחד על החוף.
השאלה היא אם אף אחת מהקרסים איננה סירקל? אם כן למה לא לנסות ולהחליף את אחת מהן לסירקל?
הרעיון שלה היא להתגבר גם על עניין הפליטה מעבר לחסכון הצורך בטקסט.
בדג היחיד שהוצאתי ( גם על פתיון חי) שתי הקרסים היו סירקל, קשת סגורה וקלאץ פתוח, ננעל ללא הוקסט על הקרס הראשונה.



שווה לנסות להחליף..

שי

לא הייתי מערבב סירקל וקרס רגילה, בצורה הזו אתה "נהנה" מהחסרונות של שתיהן....
אם אתה בעד סבלנות כשיש אכילות, כמו שעבדת במפגש הראשון, הייתי עובר לסירקל. הנעילה היא עצמית, כשהקרס מגיעה למקום, והבונוס הוא קרס ידידותית יותר לשלל לוואי (כרישים, צבים, חתולי ים וכו') וגם פחות מסכנת אותך.
אם בכל זאת אתה רוצה לעבוד עם קרסי j, אני לא חושב שאתה צריך להדק את הקלאצ' עד כדי כך, עומס של 3-4 קילו, תן לדג לטעום, לבלוע, למשוך כמה מטרים של חוט בביטחון, ורק אז- שני הוקסטים מהלב, כדי לנעוץ לו את הקרסים היטב. אם הקלאצ' סגור ונותן לו התנגדות למשיכה, או אם תיתן הוקסט לפני הזמן, סיכוי טוב שהדג יפלוט את הפיתיון יחד עם הקרסים!
דרך אגב, כשאתה אומר שאתה משתמש בקרס שראק, היא גם מנירוסטה? אם כן, תחליף אחי. בדיג ספורטיבי משתמשים בקרסים מתכלות, ככה שאם איבדת את הדג בפייט עם הקרס נעוצה בו, לפחות תיתן לו צ'אנס לאבד את הקרס שתתכלה ולא שיסתובב עם המזכרת ממך לאורך זמן, שכמובן עלולה לסכן את פעילותו התקינה ולמנוע ממני מלחזור לשגרה.
יאללה, תן בראש

ממליץ לך לתפור לא בזרבובית אלא מעל בבשר של הסבידה ובזנב שני קרסי סירקל כמו בתמונה, קלאץ' פתוח.

קובי, תודה לך על התשובה. אני עובד עם קרסי j בגלל שאני יותר סומך עליהם ואליהם התרגלתי לאורך השנים. לגבי הקרסים שאיתם אני עובד- הקרס העליון של גמקטסו עשוי מחומר מתכלה בוודאות, הקרס התחתון שבו השתמשתי עד לא מזמן היה מוסטד אורגינל, האמת שעכשיו הזמנתי מעלי אקספרס חיקוי של המוסטד, חד ברמות מפחידות, אותו הגודל, הזווית של הoffset.. חיקוי אחד לאחד, פשוט מעט דק יותר (ואפילו עדיף בעיניי כיוון שהקרס ממש כמו מחט שלדעתי תינעץ טוב יותר בפה של הדג). ממה ששמתי לב הוא לא מנירוסטה אלא עם ציפוי.

השיטה מצויינת אין ספק. הבעיה שאני לא מניח את הפתיון בעדינות כמו שמורידים מסירה/קיאק/שחיין או בלון. כשאני מפיל מהגובה בעזרת רחפן, מהחבטה במים יש מצב גדול שהתפירה תתפקשש. אבל אין ספק שאם הייתי עובד בפלטפורמה שבה אתה משתמש (דיג מסירה)- הייתי עובד כמוך

בלי קשר לעניין מיקום התפירה, חושב ששווה לך בכל זאת לנסות על מקל אחד סירקלים,  אין מה להפסיד..

שי

אני לא ממתין. אם יש אכילה, יש דג על הקרס. לגלגל החוצה....
אם אין דגיג- כנראה יש נזק אבונפחה.
שני ניקורים בדרכ משכנעים אותי שהזמן להוציא

לדעתי אתה נופל בגלל הסבידה הגוצית. הקרס מתחפר בבשרה ומתחבא, או הדגיג תופס לך בה במקום בלי קרס..

אצלי זה ככה:
רצוי ריג קבוע. בלי משקולות רצות יתר על מידה. גג 3 מ. 150-170G עופרת מתחפרת.
רצוי פיתיון ארוך. סלמי קוטר 2-4 סמ באורך 10-20 סמ. לקשור קרסים מבחוץ. גם אם זה אומר לחתוך פיתיון. ולדעתי להציף חובה-חוסך פיתיון. התקיפה לרוב בצד של העיניים/מחושים(כדאי שתהיה קרס גדולה שם).
קרסים חזקות/נירוסטה הן כבדות. והן חודרות פחות טוב מהרגילות. אישית הולך טוב עם קרסי הספמנונים ה9/0(סיני. קרבוןסטיל מצופה רגיל).
אני משאיר קלצ פתוח. אין טעם לסגור, לא תורם...המשקולת תנעץ אותו. הוקסטים אני משתדל לא לתת, זה סתם קורע חור בדג והקרס משוחררת בלסת. שיטת ההוקסט היא במתן מתח-איסוף מהיר 20 מ. כמו כן אני לא כזה ערני בדרכ, לא רוצה שסירה/דג תעלים לי את המקל.

גם אני חשבתי לנסות סירקל. לשאר הסרדינים עבד יפה. הבעיה שזה עבד נהדר עד כה...ואם זה לא שבור אני לא רץ לתקן.
מקווה שעשע

אחלה מישה

אקח לתשומת ליבי. אני לא עובד עם משקולת רצה אלא עם קבועה. אני קושר לשוק לידר חוט 40 באורך כ20-30 ס"מ עם משקולת בודדת או שתי משקולות, שהמשקל הכולל יהיה כ150-200 גרם (תלוי בסחף והגלים). לפעמים במקרי קיצון, אפילו מעלה ל250 גרם..

אביחי, אני מהחוף לא עובד עם פתיון חי, רק מת טרי או מת של יומיים-שלושה.
אם הדג שם הוא יקח ולקח.
זריקה מהחוף של פתיון חי ברוב המקרים הורגת אותו 

אני שמתי את הקרס התחתון דרך הזרבובית ואז תוקע האחת מהזרועות העבות העליונות של הסבידה.
הקרס השני תקע בזנב כמו אצלך.

אני עובד עם קלאץ בלחץ בערך של 2-3 ק"ג ומשאיר בטן בחון כדי שהדג יוכל לרוץ קצת ואז ינעל.

בסוף תצליח 

אהבתי את הרעיון של התקיעה בזרועות העבות

תיסלם ידידי על העזרה. בסוף זה בא

אחרי קריאת הדיון המעניין....
בהחלט מבין ללבך אביחי, מתסכל בריבוע.....

אתחיל בזה שמעולם לא ניסיתי לדוג אינטיאסים מהחוף - מצד שני תפסתי על חי מהסירה...
מה שיש לי לומר זה מידע כללי והגיון שמבוסס על הידע הכללי - נסיוני מהסירה ונסיון של חברים..

אכן, האינטיאס ידוע בקטע של פליטת הפתיון (אם זה פתיון דג - ניקוי קשקשים בחינם...)
יש לזכור שהאינטיאס ככלל בולע את הפתיון ואז השאלה היא אם הקרס ננעצה בו היטב אי שם בפנים - או אם הפתיון מנע מהקרס/ים להינעץ בו היטב שאז פליטת הפתיון הולכת וגדלה... בוודאי כאשר הקלאץ' סגור יחסית... לכן גם ולדעתי - לחשוב היטב בזמן התפירה איך למנוע מצב בו בזמן ההטלה הקרס לא ציסוג ותתחבא בתוך הפתיון. אין בעיה שהקרב תבלוט חזק - האינטיאס לא דג זהיר ולא סופר את הקרס כמשהו שיעכב תקיפת הפתיון.

אחרי ניסיון מאוד מוצלח עם הסירקלים (פתיון בורי מהסירה) - אני מאוד בעד לנסות....
עם קלץ' פחות 50% וקצת יותר כדי שיוציא חוט בחופשיות, לתת לו לרוץ קצת ולהתחיל לסגור...

בכל אופן אביחי, מקווה שעוד השנה נראה תמונה שלך עם אינטיאס דו"ס ביומן דו"חות הדיג 
ראשית בשבילך - מגיע לך... ושנית - פינוק בשבילנו

בהצלחה חבר... 

רפי התותח! ראשית איחולי רפואה שלמה לשריר התאומים

תודה על שיתוף הידע, וכמובן חן חן על האיחול. מקווה מאוד לסמן וי על דג מכובד וכמובן שנשתף כאן בפורום