| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 4/12/2020 | בריכות דיג ומאגרים | מים מתוקים | רגוע ונמוך | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| כל היום | בצק רגיל - דייג בוס | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 6 | |
| כל היום | בצק רגיל - דייג בוס | אמנון הגליל (מושט אביאד/מושט לבן) | 9 | |
| כל היום | בצק רגיל - דייג בוס | שפמנון / ברבוט (שפמנון מצוי) | 1 | |
הדו"ח:
יום שישי הגיע סוף סוף,ושוב אנחנו עולים צפונה ליום עמוס של דייג. מתחילים את הבוקר בעמק האמורים,בציפייה לסגור חשבון עם המפלצת שברחה בפעם שעברה,ולשם כך הבאתי איתי את הנשק ה"כבד" שלי.מקל לדייג אינטיאס למקרה שהיא תגיע.אני ודדה מתרכזים בדייג פתיונות בזמן ששרה דגה עם הבוס ושולפת ביניות מכובדות בקצב.הפעם האמורים לא שיתפו פעולה(אולי שמעו שאנחנו מגיעים חח), אבל הביניות היו פעילות במיוחד,מה שנתן לי את החשק שוב לעבוד עם סט האולטרה לייט.הפעם לא הבאתי עימי את הסט,אבל שרה הביאה את שלה ומשאילה לי אותו לפרוק את הדודא. בניגוד לפעם שעברה שעבדתי עם כפית,הפעם אני שם דמוי של Caperlan במשקל 2.7 גרם. הביניות מיד משתפות פעולה ותוקפות,ממש כמו בירדן והכנרת.איזה תענוג! אחת הביניות מפתיעה אותי בתקיפה אלימה ביותר,ולפני שאני מספיק להבין מה קורה,היא מושכת ימינה לשיחים ומשם המאבק די אבוד.אני לא יכול להיכנס למים בשביל לשחרר את הדמוי,אז בסוף אני נאלץ לקרוע את החוט ולצערי הרב להשאיר את הדמוי תקוע בפה של הבינית המסכנה.הרגשה לא נעימה בלשון המעטה.לאחר כשעתיים וחצי במאגר אנחנו ממשיכים הלאה לעוד מאגר לנסות את מזלנו.שוב פורסים את הרולרים ומתיישבים לדוג עם חכות הבוס.חוץ מתקיפה עצבנית אצל דדה שמתבררת כשפמנון במקום קרפיון, יוצאים להם כמה מושטים בבוס,ויחסית הדייג די חלש.אז מה עושים?מקפלים ציוד ומדלגים הלאה לנקודה הבאה.הפעם אנחנו מגיעים לתעלה שזו הפעם הראשונה שאנחנו מנסים לדוג בה.דדה מתחיל לדוג עם הבוס,ומיד בזריקה הראשונה שולף מושט גדול! איזו פתיחה אופטימית. אני ושרה מתפרסים בהמשך התעלה ומנסים גם את מזלנו,אך ללא הצלחה,ולאחר כשעה וחצי ללא התפתחויות ופעילות מחליטים,שוב,לדלג לנקודה הבאה . דדה, שהניח את מקל הבוס שלו בצד בזמן שהפתיון במים,בא לקפל את המקל,וכשהוא מרים אותו,הוא מגלה לתדהמתו שנתפס לו עוד מושט גדול שאכל את הפתיון וכנראה נרדם על הקרס חח.
את שני המושטים הגדולים שדדה הוציא אני מחליט לקחת הביתה לאכול לשם שינוי.משם אנחנו נוסעים לנקודה האחרונה של היום (נשבע לכם שאחרונה...). שאנחנו מגיעים לנקודה אנחנו מגלים לאכזבתנו שבקושי יש בה מים,אך בכל זאת מחליטים לנסות "להוציא מים מן הסלע". הדייג לא פשוט,ואפילו מאתגר,אך בכל זאת אנחנו מצליחים לתפוס כמה מושטים נחמדים ובעיקר נהנים מהחברותא. לקראת השעה ארבע אנחנו מקפלים את הציוד וסוגרים עוד יום מעניי וכייפי של דייג.אז עד הדו"ח והסרטון הבאים אדיוס אמיגוססססססס
