| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 27/9/2020 | כללי: חו"ל | מים מתוקים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
הדו"ח:
מאגר בילינגס, יוצאים מאותו מקום כמו שבוע שעבר, רק הפעם חתרנו הרבה יותר רחוק. רק אני ודניאל הפעם, השאר לא יכלו. קובע עם דניאל בריאשו גרנדה, עיר שנמצאת על המאגר, ממנה לוקחים את המעבורת.
דניאל כרגיל מאחר ואני נכנס לחנות דיג שבדיוק נפתחה. קונה כמה קרסים, משקולות ודמויי סיליקון. בזמן האחרון זה מה שבעיקר תופס, למרות שאני תפסתי רק על מינו וטופווטר. על הדרך מסתכל על כמה צעצועים ובודק חכות אולטרה לייט. יש לי על הכוונת חכה חדשה שאני רוצה לקנות. אחרי שבשבוע שעבר דגתי עם סט בייט פינס של חבר (אולטרה לייט לרולר שוכב), הבנתי שאני מאוד אוהב את הרעיון אבל יותר קל אולטרה לייט עם רולר עומד. מתישהו יהיה לי גם סט BFS, אבל בינתיים, מסתפק בסט קונבנציונלי. הרבה יותר זול, קל לתפעול, ובאמת מאפשר הטלה של דמויים מתחת לשני גרם. בודק כמה חכות של יצרנים מקומיים. יש פה כמה חברות עם חכות ממש איכותיות במחירים מצחיקים. משווה כמה דגמים ומופתע לגלות שדניאל הביא לי חכה לנסות, בדיוק אותו דגם שראיתי בחנות. רוב היום דגתי עם הסט של דניאל, ובסוף היום הסט הלך איתי הביתה. דניאל התעקש למכור לי אותו במחיר סמלי.
הייתי עם שתי חכות, חכת לייט 4-10 גרם רולר שוכב וחכת אולטרה לייט 1-6 גרם רולר עומד. כל הדגים נתפסו על האולטרה לייט, כולם על אותו דמוי שקניתי יום לפני בדקטלון. מי אמר שמידי פעם אין שם מציאות… דמוי מינו של 2.5 גרם, 4 ס"מ בערך, 12 ריאל (מתחת ל 10 שקל). מיוצר עבור דקטלון אז אני מאמין שתמצאו אותו גם בארץ. בספק אם בארץ יעלה פחות מ 10 שקל אבל אי אפשר לדעת.
יוצאים, חותרים, חותרים, רוחות חזקות וחמות. גלים שלא מאפשרים עבודה עם טופ ווטר, רוחות שלא משאירות אותנו במקום ולא מאפשרות לדוג בעמידה. לא תופסים כלום. מחליטים להיכנס לדוג בתוך השלוחות הקטנות. אני תמיד מעדיף, גם נמצאים בין העצים, גם צל וגם אין רוח וגלים. לשמחתנו, גם הדגים העדיפו להיות שם באותו יום.
דניאל תופס טראירה ראשונה, גדולה יחסית, קרוב לחמישים סנטימטר. משוחררת כמובן וממשיכים. אני לא תופס כלום אבל לא מתייאש. מגיעים לשלוחה מבודדת יפיפיה. אני רואה תקיפות של דגים קטנים על פני המים. חשבתי שאלו בייבי טילפיה, מסתבר שטעיתי. המים עמוקים, אני זורק את הדמוי של דקטלון ואחרי כמה תקיפות ללא נעילה, מקבל נעילה קטנה. מוציא דג למברי, קורא לדניאל והוא לא מאמין לי. זו פעם ראשונה שדניאל רואה למברי שנתפס בז'רז'ור. אני כבר ראיתי אותם נתפסים על פליי אבל לרוב הם נתפסים בבוס על פתיון תולעת. זה דג מאוד נפוץ בברזיל, הוא הטרף העיקרי של הטוקונרה הבוגר והוא הטורף העיקרי של הטוקונרה כשהוא עדיין דגיג. אני לא יודע מה עבר ללמברי שתפסתי בראש כשהוא החליט לתקוף דג כמעט בגודל שלו. הפה שלו כל כך קטן שבקושי הקרס נכנסה לו לפה. אני מאמין שהתקיפות הקודמות היו למברי כל כך קטנים שפשוט הקרס לא נכנסה להם לפה.
אני שמח שלפחות דג אחד נתפס, גם אם קטן, לפחות משהו. ממשיכים לעוד שלוחה. אני רואה את המקום ומרגיש שפה אני הולך לתפוס. זריקה ראשונה עם הדמוי של דקטלון, וננעל דג יחסית בעומק. מושך ומושך, החכה מתקפלת 180 מעלות. הדג לוקח חוט, ואני מגלגל, שוב לוקח חוט, ואני מגלגל. אחרי כמה משחקים כאלו, לדג נמאס… טראירה יפיפיה עולה קצת מותשת על פני המים. אני שולח רשת והדג ביד. תפיסה של החיים. אנשים בברזיל לא רגילים לאולטרה לייט. לא פעם שמעתי שאי אפשר לדוג בבילינגס עם חכה של פחות מ 17 ליברה (דמויים של 15-20 גרם). אז הוכחתי להם שאפשר. אני שמח וברקע אני שומע את דניאל שולח הודעה מוקלטת בקבוצה "לא תאמינו מה הגרינגו תפס… אמרתם שאי אפשר אז תראו את הגרינגו".
פעם ראשונה שקראו לי גרינגו לא הפסקתי לצחוק, אבל כבר התרגלתי. בראש שלי, כשמישהו קורא למישהו גרינגו, המישהו הראשון הוא בדרך כלל מקסיקני מאיזה מערבון והמישהו השני הוא איזה קלינט איסטווד אמריקאי לבן. אני שחום יותר מהרבה ברזילאים, איך הם קוראים לי גרינגו?!
מתחיל להיות מאוחר, יש לנו חתירה חזרה של יותר משעה. מחליטים לחזור ולדוג קרוב יותר למכוניות. שעת אחר הצהרים, השעה בה הדגים אוכלים. מגיעים למקום יפה לא רחוק מהרכב ואני רואה תקיפות קטנות על פני המים. זורק את אותו הדמוי ועל הזריקה השנייה מוציא טילפיה יפה (אמנון/מושט). נלחמת יפה, מקפלת את החכה ולוקחת חוט אבל לא כמו הטראירה. בסוף גם היא עולה על הקיאק, מקבלת צילום ומשוחררת לחופשי.
אני מאושר עד הגג. מסתכל סביבי ורואה המון תקיפות על פני המים בכל מיני מרחקים ממני. התקיפות רובן קטנות אבל כל כמה דקות יש תקיפה אחת ממש גדולה. משער שאלו למברי שאוכלים דגיגונים קטנים, וטילפיות או טראירות שאוכלות את הלמברי. שיערתי נכון, גם למברי, גם טילפיה וגם טראירה. זורק את אותו הדמוי ועובד בדיוק אותו דבר. אני חושב שאם יצא לי מזל אתפוס את הטראירה המפלצת שטיאגו איבד בדיוק באותה הנקודה שבוע שעבר. תופס עוד שני למברי, אחד נתפס מהבטן והשני נתפס בפה. הלמברי השני יפיפה, בצבעים כחול וירוק בגב, זה הלמברי הכי גדול שאי פעם ראיתי. מתנתק מהקרס וקופץ על הקיאק. אני מוציא את הפדלים כדי שימצא את דרכו הביתה אבל הוא שוחה בתוך ה"בריכה" של הפדל ולא צולל. בסוף קצת דחפתי אותו לעומק כדי שיבין שהוא משוחרר.
מחליטים להתחיל לחזור. דניאל מנסה עוד זריקה אחרונה לפני שעוזבים ותופס טראירה נחמדה. תמונה, וידאו, שחרור וחוזרים לרכבים. המקום יפה, מקפלים את כל הציוד קצת לפני שיורד החושך ועולים על הכביש הראשי כבר בחושך. תופסים את כל הפקקים של ראשון בערב של כל מי שחוזר מהים. נסיעה של חצי שעה הביתה הופכת לשעה וחצי, אבל זה חלק מהעניין. היה יום מאוד כיף, מקווה שיהיו עוד הרבה כאלו.
תודה שקראתם, מוזמנים לצפות בסרטון.
