תאריך הדו"ח	מיקום	סוג	מצב הים	עומק משוער	סגנון הדייג:
14/8/2020	מרכז - תל אביב	מים מלוחים	גלי	20 - 30 מטר	דיג מסירה - פתיונות

תפיסות דגים
שעת תפיסה	פיתיון	סוג הדג	כמות	משקל כולל בק"ג
22+	שרימפס -	פארידה (ספרוס מצוי, שינן החוט)		כארבעה ק"ג
22+	שרימפס -	אגאג (דניס בר)	2

הדו"ח:
יציאה בעשר בערב, ים גלי ומבורבר, עם צפי לעליה במשך הלילה.

מגיעים לנקודה ב 20 מטרים, פיתיון שרימפס קפוא, רק טלוויזיות אוכלות כמו מכונת יריה, לא אותן אנו מחפשים.

עולים לנקודה עמוקה יותר, מורידים עוגן ויושבים על החרף, מיד עם ההורדה אכילות של פרידות בגודל כף יד+

והפתעה דניס בר, אחרי כחצי שעה משתתקות האכילות, כאילו יד נעלמה מחקה את הדגים, מרימים עוגן ונודדים לנקודה אחרת באותו העומק, ושוב רק מורידים התנפלות של פרידות, הפעם מעט גדולות יותר ושוב פעם הפתעה, דניס בריכה, שני וואק וואקים שמיד משוחררים וחפש קטו שמשוחרר אף הוא. ועוד הפעם הפסקה טוטלית באכילות.

הים עולה, הרוח מתגברת, מחליטים לרדת קרוב לחוף, כדי שנוכל לברוח מהר אם יהיה שינוי חד בגלים.

עוגנים על סלע והסירה על החרף, מיד פרידה ראשונה עולה לאחריה מרמיר מכובד מאוד, וכמה סרגוסים יפים.

הרוח מתגברת והגלים המתגבהים מסמנים לנו שזהו הזמן לחזור למרינה.

תענוג של יציאה, אשר יכלה להיות מושלמת אם הרוח והגלים היו מעט יותר רגועים.

ריג משקול חוט 60+בניה חוט 50+ קרס סירקל מספר8

יציאה עם לא מעט אקשן
גם אם הרוב קטנים
תודה על השיתוף

העיקר שיש אקשן בסירה ונהנים   
בזמן הארחון יש הרבה תפיסות של צ'יפורה (דניס בר) 
בתקופה שיצאנו לבולוס, אם הים היה מבורבר, פשוט לא יצאנו באותו ערב.
תמיד העדפנו יש שקט ורגוע.

הקטנים האלו (וחשוב להדגיש כולם מעל גודל המינימום החוקי),  טעימים מאוד בטיגון, עם סלט ירקות טרי ורוטב מיונז חרדל ושום. דליקטס.

בקיץ הזה  הים מבורבר יותר מבשנים רגילות, כך שאם יש חצי חלון ליציאה גובר החשק לנצלו על אף חוסר הנוחות היחסי.

בעבר היו הרבה דניסים בר, מאז סגירת סכר אסואן פחת הסחף המגיע לים התיכון והאוכלוסיה שלה הדלדלה.

עם בריחת הדניסים המבוייתים אני רואה פריחה גם בתפוצת דניס הבר, לא יכול להצביע עם גורם מקשר, אבל עובדה היא שנתפסים דניסים מבוייתים גם בתקופה שאין בריחות מהכלובים.

נראה שחלק מהם בכל זאת מצליחים לאושש את אוכלוסית דניס הבר.

יחד עם זאת, בשנים עברו הייתי תופס בבולוס דניסים גדולים מאוד של קילו ויותר, היום הדניסים ברובם הינם של כף יד.

יציאה עם המון פעילות, וארוחה יפה בצידה
תודה על השיתוף!

מקווה שיש איזה שהוא קשר .
אולי הם מתרבים או מצטרפים ללהקות שלהם

נראה לי שהם מתרבים יחד עם דניס הבר, סה"כ הם מאותה המשפחה

הם לא אותה המשפחה, הם אותו מין... ע"פ שבי רוטמן, גנטית אין בין דניס תרבות ודניס בר שום הבדל

עצוב שכבר בקושי רואים אותם, ואם רואים אז קטנים. בניגוד ללוקוסים שנתפסים כמה בכל יציאה (בייבי, משוחררים) הדג הזה כנראה הולך להיעלם.

לעניין, יופי של תפיסות ראובן, אני רואה יש תמיד אקשן בפתיון מסירה

אני מאוד מקווה שהדניס לא יעלם מחופינו, בשנים האחרונות בתקופת הסתיו, הייתי מחפש פיתיון חי לאינטיאסים בדריפט, נתקלתי בתופעה מעניינת. הייתי מתחיל מערבית לחר"ף והמזרחיות היו מרחיקות אותי למים עמוקים יותר, ברצועה מסויימת אכלו המרמירים, כשהעמקנו התחילו לאכול דניסים, וכשהעמקנו עוד התחילו לאכול פרידות. אולי הדניס נעלם מדיג בחכה מהחוף אבל היא קיים בדיג מחכה מסירה בעומק מסוים. וזה נותן תיקווה לעתיד.

תענוג !

יופי של יציאה עם שלל מכובד. תודה על השיתוף

אבל ההבדל בטעם... . בהחלט יש הבדל. דורדה שאוכלת מזון טבעי מהים (רכיכות, סרטנים ותולעים) מפתחת טעם משובח יותר. היא גם נלחמת חזק יותר מדניס בריכה והקשקשים מעט שונים. בהחלט אותו מין אבל הדניסים של הכלובים לעניות דעתי מהונדסים גנטית. גם אם דניסים בורחים מהכלוב וניזונים תקופה מהטבע ואז עולים בחכת הדייג- סביר להניח שטעמם לא יישתנה כמו הדורדה הפראית.

האמת אם יש מקור מידע מהימן שיכול לשפוך אור על העניין והאם הדניסים שבורחים מהכלובים מצליחים להשתלב בטבע ולהתרבות זה יכול להיות מעניין

ראשית אציין ואומר שנהנתי מהדו"ח ושיהיה לבריאות!

שנית, גם אני שם לב להדלדלות הצ'יפורות מהחוף, פעם היו בהחלט יותר.. אבל כמובן שבחורף עדיין ממשיך לחפש אותן ולעיתים מוצא.. סבידה/קלמרי/תולעת עושים את העבודה והכי חשוב- דווקא בים פלטה! ים גלי אפילו בקטנה, והן מתחפפות מהשטח