| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 7/2/2020 | כנרת - מערב | מים מתוקים | גלי | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - פתיונות |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 9-10 בבוקר | פתיון צמחי אחר - טייגר נאטס ובווילס | קרפיון בר (סאזאן) | 5 | 58 קילו |
| 9-10 בבוקר | פתיון צמחי אחר - טייגר נאטס ובווילס | קרפיון מצוי (קרפיון בריכה) | 1 | 8 קילו |
הדו"ח:
הקדמה:
טוב חברים אני לא אחדש לכם שבכל שנה בחורף אנחנו יוצאים לשבוע בכנרת.
השנה זה נבחר לתאריכים 7-15.2 כשאני נשארתי כל הימים האלו וכל שאר החברים עשו סוג של חליופים.
אני דור ושי היינו משישי עד שלישי בשלישי דור עזב וברביעי סרגיי הגיע בחמישי שי עזב.
אז כמובן שכמו כל דייג שלנו הוא מתחיל כמה חודשים לפני תכנונים רשימות, הכנרת בווילס וכו...
אפילו הלכנו לסיור חופים לראות אולי נשנה מקום אבל לאור עליית המפלס המקומות הצטמצמו מכיוון ששטחים גדולים מלאים שיחים ועצים.
ואלו שיש בהם מקום עמוסים בדייגים ברמה שיש תורים של אנשים שמחכים לאחרים שיעזבו.
מה שמשאיר לנו את דליה המקום היחידי ששקט וטוב, כמובן שעליית המים הקשתה עלינו גם שם מאוד בגלל שנוצר שביל של 2-3 מטר ובו נצטרך לעבוד.
אז לאחר הכנות קניות סידורים וכמובן המתנה ארוכה עד ליציאה הזמן מגיע.
יום שישי 7.2 - תחילתה של סופה:
אז לאחר לילה לבן ללא שינה הגענו לכרכום להעמיס ציוד לקראת השעה 07:00.
מעמיסים ציוד אצל דור ואצלי עם הגיפ של דור ויוצאים לדרך.
סביבות 08:30 אנחנו בחוף מתחילים לפרוק והגשם מתחיל בטפטופים פה ושם.
משתדלים להקים מה שיותר מהר את המחנה לפני שהכל יתמלא מים ובוץ.
הבעיה בחוף של דליה הוא שהשטח החקלאי למעלה הוא אדמה ולא אדמה שיודעת לספוג ממש טוב מים ולכן נוצרים שם שלוליות והמון בוץ שנדבק בנעליים ומגיע לכל מקום ולכל הציוד.
אבל כן זה גם חלק מהדייג בסופו של יום.
הרוחות מתחילות לעלות ולא ניקח סיכון להכניס חכות עכשיו כך או כך יש הרבה עבודה בהקמה קשירת ריגים ולד קורים ושאר ההכנות הכרוכות בכך.
למרות שדור להוט להכניס אני מתעקש שלא וכך היה.
יום שבת 8.2 - רוחות של 60 קמ"ש:
טוב יום שבת בבוקר אני ודור גמורים מהלילה הלבן ושי מגיע מעיר אותנו ב 10:00.
לאחר לילה גשום ורוחות שנמשכות גם בבוקר עד שעות הצהריים בהם יש רגיעה לפרק זמן שמאפשר הכנסת חכות בשעה 16:00 על שתי המקלות בווילס שלי גדולים.
שי ודור מכניסים בינתיים את שתי החכות שלי בלבד עד ששי ודור יכינו את שלהם.
שעה 20:20 ריצה על מקל שמאל דור ניגש למקל ומתחיל עבודה, כמובן בגלל שביל השיחים אין סיכוי לעבודה עם הדג מהחוף וכל דג נכנסים ישר לסירה.
שי ודור יוצאים עם הסירה לעבר הדג ומגיע לו החבר הראשון שלנו במשקל 11.8 קילו.
פתיחה יפה לדייג אני חושב שזו פעם ראשונה שלנו שאנחנו תופסים דו ספרתי ראשון ליציאה.
היום מסתיים לו הרוחות ערות ועדיין לא נרגעו לחלוטין.
ארוחת ערב טובה כמו שאנחנו אוהבים ולישון.
יום ראשון 9.2 - תכף רגיעה:
אז ראשון הרוח נמשכת מה שלא מאפשר לדוג אנחנו מתעוררים 06:30 בערך.
אבל הכנסת החכות הראשונה מתאפשרת רק ב 09:30.
שלושה מקלות עם הבווילס שלי ושמאלית ביותר של דור ושי עם שתי טייגרים.
בשעה 12:15 ריצה מקל שמאל של שי דור עובד עם הדג כמובן מהסירה ומגיע לו בחור חתיך במשקל 12.4 קילו.
ואנחנו אומרים לעצמנו אוקיי אם ככה זה הולך להיות יש מצב שמישהו מאיתנו ישבור את השיא שלו.
כמו כן אנחנו מתחילים לקבל תמונה על הנקודה הרלוונטית והחמה מפני שנכון לעכשיו 2 הדגים הגיעו מצד שמאל שלנו.
הבעיה היא שמאוד קשה לדוג בערוץ שיחים שנוצר שם בטח ובטח עם ארבעה מקלות זה הופך את זה לסיפור בעייתי.
אנחנו מנסים לייצר שתי מוטות ארוכים שבסופם יהיו ווים כאלו שעליהם ישבו שתי המקלות שלי בסמוך לקצה השיחים מה שיאפשר הוצאה שלהם ימינה יותר בזווית מבלי שהם ישכבו על השיחים.
מסתבר שאיפה שישבנו שנה שעברה בקצה השיחים היום יש שם 2.5 מטר מים.
בכל מקרה אנחנו מבינים שקל לא יהיה לנו השבוע הזה מבחינת העבודה עם הדגים והוצאת החוטים.
אז גם ראשון מסתכם עם דג אחד.
עוד יום עובר ואנחנו מקפלים לישון בתקווה שמחר מזג האוויר יתאזן ויאפשר לנו עבודה נוחה יותר.
יום שני 10.2 - הדג הגדול של היציאה:
מתעוררים לקראת 07:00 מסיימים הכנסת חכות בשעה 08:30.
החכה השמאלית שלי נשארות במים ורק של דור נכנסות חזרה.
אחת בווילס שלי אחת שתי טייגרים.
בשעה 11:50 ריצה שוב על המקל השמאלי של דור על הבווילס שלי דור ואני על הסירה דור עובד עם הדג.
ומגיע לו השיא של הדייג הזה קרפיון של 14 קילו.
שעה עוברת ובשעה 12:40 ריצה מקל ימין של שי שגם כן נמצא בצד שמאל על שלושה טייגרים.
הדג בורח בקרבת הרשת ממש.
שעה 13:30 הכנסת המקלות של דור ושי אחד עם שלושה טייגרים והשני בווילס שלי.
כמובן שאנחנו מבינים כבר שהנוקדה שלנו היא שמאלה ולכן כל המקלות נלקחים שמאלה.
בשעות הצהריים אני מפנק את דור ושי בשלושה מגשי פיצה שנעלמים ב10 דקות כמובן
הזמן עובר ובשעה 17:30 רימה על המקל הימני של שי ודור, שי ודור עולים על הסירה ולאחר מספר דקות של עבודה מגיע לו קרפיון בוקסר במשקל 8 קילו.
לקראת הערב אני מחליט על הוצאה של המקלות שלי לאחר 48 שעות בהם היה שקט גמור.
אז בשעה 18:00 הכנסנו את המקלות שלי שניהם עם בווילס שלי.
הערב מגיע ואיתו המשחק של ביתר נגד מכבי חיפה משחק שבתור מנוי ואוהד ביתר וויתרתי עליו לטובת הדייג אבל פותחים את הלפטופ אני ושי ומארגנים לנו סלון עם מנגל שיוצר תנור חימום וכמו בבית יושבים לראות משחק.
שהסתיים כמובן עם חיוך שלי ואין כמו לישון טוב אחרי ניצחון של ביתר
יום שלישי 11.2 - דור עוזב:
אז שלישי אנחנו נפרדים מדור שעוזב אותנו לקראת שעה 10:00.
וכנראה שהדגים הרגישו את זה כי בשלישי לא היה כלום.
אבל מישה היקר בא לבקר בערב אותי ואת שי ישב איתנו כמה שעות וכמובן שדאג לנו לבשר טחון וירקות ועוגיות.
אז תודה למישה המלך!
מקווה שפעם הבאה שתבוא גם תבוא לדוג ולא רק לשבת
יום רביעי 12.2 - אני ושי וזה תמיד מביא משהו מטורף:
אז יום רביעי אני ושי לבד מזה האוויר קצת יותר נחמד אבל עדיין לא יציב דבר שמקשה מאוד עלינו.
מכניסים חכות עד 07:30 שי עם שתי טייגרים אמינו בכל מקל ואני במקל ימין שתי טייגרים באמינו ושמאל בווילס שלי.
ואז זה מגיע משהו שלא ציפינו לו שעה 09:20 מקל שמאל של שי ריצה מטורפת באמת שאולי פעם אחת בחיים ראיתי ריצה כזו.
שי מגיע למקל ורוצה להרים אותו אבל מרוב שהדג מושך הוא מצליח להרים אותו רק חצי.
לקח לנו 20 שניות להיות על הסירה ולצאת שי מנסה להשתלט על הדבר הזה ואני אפילו מחפש סירה דייגים שאולי לקחה את החוט אבל אין שום סירה במים.
בחצי השביל שיחים הדג כבר חתך 200 מטר משמאל לימין והחוט כבר עולה על השיחים שבצד.
ושם נוצר לחץ על החוט והוא נקרע.
אני ושי בהלם מכל הדבר כל הסיפור הזה לקח דקה וחצי.
אחרי שנרגענו וחשבנו קצת הבנו שהיינו צריכים לפתוח לו קלאצ לגמרי שיקח כמה שרוצה עד שנצא מהשיחים.
לאחר מכן נסינו להבין איזה דג זה יכול להיות ולדעתנו זה אמור של 25-30 קילו לפחות.
לא חושב שקרפיון בר או בוקסר מסוגל לחצות בכזו מהירות 200 מטר בפחות מדקה.
טוב מתאוששים וב 10:30 ומכניסים שוב את המקל של שי שתי טייגרים
ושוב לאחר שעה ב 11:30 ריצה על המקל השמאלי, והדג בורח שוב בגלל שהרולר נתקע לשי.
ככל הנראה מהדג הקודם שמשך משהו ברולר של דור השתבש אולי גלגל שיניים בפנים או השפולה עצמה.
שי חוזר מאוד מתוסכל ומבואס ממה שקורה, ואני מנסה לעודד אותו למרות שלגמרי אני מבין אותו.
בשעה 12:30 אדון סרגיי הגיע ישר מהבסיס לאחר שחתך חוגר אחרי כמה שנים בקבע.
אני וסרגיי בשעה 15:00 מכניסים את מקל שמאל שלי עם בווילס חריפים שסרגיי הביא.
בשעה 16:30 ריצה אצלי מקל שמאלי הסתבך החוט בכמה חוטים אחרים ולא הייתה לי ברירה אלה לחתוך את החוט.
בשעה 17:00 חידשנו את כל ארבעת המקלות.
בשעה 19:10 ריצה מקל ימין על שתי טייגרים סרגיי ואני יוצאים וסרגיי מוציא קרפיון ראשון שלו של 7 קילו.
בכך מסתכם לו יום רביעי יום מאכזב אבל כמובן שכולנו יודעים שזה חלק מהדייג וזה היופי בו פעם אתה מנצח ופעם הדג.
יום חמישי 13.2 - שי עוזב:
אנחנו מכניסים חכות בשעה 09:20
הפעם רק רוד פוד אחד מקל ימין שתי טייגרים שמאל בווילס שלי.
ובשעה 10:40 מגיעה הריצה על מקל ימין הדג בורח לסרגיי כלל הנראה נתפס במשהו והשתחרר.
בשעה 11:40 ממש לפני ששי הולך מגיע הרגע שלי לאחר שבוע שלם, ריצה ואני מתחיל עבודה עם הדג אני וסרגיי על הסירה ומגיע לו הקרפיון שכנראה עשה התאמה עם התאריך כי הוא שקל בדיוק 13.2 קילו.
שי עוזב ובשעה 12:00 אני וסרגיי מכניסים את שתי המקלות שוב עם הבווילס שלי.
בזמן הזה מחליטים להעביר את כל המחנה מהבוץ שלא מתייבש כל כל יום יורד טיפה גשם שמשאיר אותו חי ונושם.
והאוהל מטונף ומלא בבוץ.
אז מתחילים בהעברת המחנה לייד המקלות שוטפים את האוהל ומסדרים הכל מחדש.
הלילה מגיע ואנחנו שמים לנו במחשב פאודה בשידור ישיר עם ארוחה טובה של המבורגר ופתיתים.
ולאחר מכן נכנסים לישון אבל איך שאנחנו נכנסים לישון אני רואה דמות זוהרת מגיעה, וכרגיל ניקו מגיע לביקור לבוש כמו עובד מעצ משום מה
אנחנו נשלפים מהמיטות והשינה מתחלפת בקפה שחור.
יושבים ומדברים על הדייג על המקרה שקרה עם הדג שברח ועל עוד נשואים כאלה ואחרים.
ניקו עוזב לקראת שעה 02:00 ואנחנו נכנסים לישון.
יום שישי 14.2 - הכנרת הפכה לים ואנחנו מתקפלים:
טוב פותחים את העניים בחמישי לכנרת גבוהה משהו שלא ראיתי בחיים פשוט כמו ים.
רוחות חזקות ולפי התחזיות זה יהיה ככה בשישי ושבת.
ואנחנו מחליטים להתקפל כי משהו אחר אין לנו לעשות, גם יום האהבה אז נפתיע כבר את הנשים שלנו מה רע.
מתחילים בקיפולים והעמסה לרכב בשתי נגלות כי אני בלי רכב הלך הגיר.
ולכן מעמיסים את רוב הציוד שלי עושים נגלה אלי לכרכום וחוזרים לנגלה שנייה לאחר מכן מסדרים את המחסן.
אני נכנס להתקלח וסגריי מחכה לי בינתיים אוכל ארוחה של אמא ואני גם כן יוצא אוכל ויוצאים לדרך אני יורד בתחנה מחכה לקו חזרה לבית וסרגיי ממשיך לדרכו.
פרטי החוף מרחק עומק:
- מרחק- 350 מטר.
עומק- 8 מטר.
הנקודה שחיפשנו ומצאנו היא בירידה בצד שמאל מ 6 מטר ל 8 מטר.
ריגים:
- ריגים של 30 ס"מ.
קרסים 2-4.
פתיונות:
- בווילס הכנה שלי ריח סלמון שזיף גדלים 35 ס"מ לפתיון ו 20 ס"מ לפידור.
טייגר נאטס נקי.
טייגר נאטס אמינו דבש.
סיכום דגים ומשקלים:
- נתפסו - 6.
ברחו - 3.
משקל כולל- 66.4 קילו.
הדג הגדול ביותר- 14 קילו.
סיכום:
טוב אז אתחיל ואומר שהיו יציאות הרבה יותר מוצלחות ופוריות אבל מה שכן המשקלים היו טובים.
ההגבלה של הנתיב שיחים שבמים מקשה מאוד עלינו ואנחנו מקווים מאוד שדליה תעשה איזה מבצע פינוי כי חבל על הרצועה הזו.
בנוסף מזג האוויר עשה את שלו וחוסר היציבות מנעה מאיתנו לדוג באופן רציף ולהחליף פתיונות לפעמים.
יום שישי ושבת הראשונים נשרפו בגלל הרוח וגם שישי שבת האחרונים נשרפו.
ובאמצע גם היום יום יומיים שחצי מהם לא יכולנו להכניס חכות.
וזה משאיר אותנו עם בסביבות 4 ימי דייג מלאים.
זה מבאס אבל זה חלק מהדייג כשאתה מתכנן יציאה של שבוע אתה לא יכול ברגע האחרון להחליט אם אתה הולך או לא בגלל מזג אוויר כי מה לעשות לוקחים חופשים מהעבודה וצריכים להודיע מראש וצריכים תאריך שמתאים לרוב הקבוצה.
ולכן אנחנו תלויים בחסדי מזג האוויר ולפעמים זה לא מצליח כמו הפעם.
היה אקסטרים ללא ספק גם מזג האוויר הבוץ השיחים במים כך שמאתגר בטוח היה.
הכנרת שלנו עולה וזה מבורך אבל גם ידענו שזה בא עם מחיר והמחיר הוא פחות שטחים לדוג בהם ויותר שיחים במים.
מאמין שהצמחייה הזו תמות רק בעוד כמה שנים לפחות העצים שגדלו במים להם ייקח כמה שנים להירקב.
כמו כן עליית המפלס גם חשפה את כל הזבל ש"כל האנשים הטובים" משאירים בחופים.
אני אנצל את הזה לקרוא לכולם כל מי שמגיע לכנרת קודם כל תנקו אחריכם ודבר שני גם אם זה לא זבל שלכם תנקו זה לא מספיק לנקות רק את שלכם במידה ואתם רואים זבל תאספו בשקיות תזרקו לפחים לא קרה כלום.
זה נורא ואיום כמות הזבל שצפה באגם עכשיו.
כמובן שזה תמיד כייף להיפגש עם הקבוצה והחברים ותמיד זה מלווה באוכל טוב צחוקים ואווירה מצויינת!
ויאללה עד לפעם הבאה.
הסרט:
