| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 23/11/2019 | כנרת - מזרח | מים מתוקים | שקט עד גלי | 10 - 20 מטר | דיג מקיאק בים - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 6:00-11:00 | דמוי דג בינוני - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 2 | 8.4 קילו |
| 6:00-11:00 | דמוי דג בינוני - | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 14 | לא נשקל |
הדו"ח:
שבועיים עברו מיציאת הגישושים בשלולית ועדיין מרגיש את שאריות האדרנלין של היציאה מלאת האקשן שהייתה.
חמישי מתחיל סבב בדיקות מי רוצה להצטרף בשבת לגיחה נוספת, רובם מעדיפים לצאת למלוחים.
בודק מול צור שעדיין לא יודע, אבל בשישי הגיע האישור הסופי ממנו שהוא מצטרף.
אז בעקבות היציאה ההיא, הוצב רף גבוה ע"י צור של 4 קילו, כמובן שלא יכולתי לתת לו ליהנות מזה יותר מידי
.קובעים באותו מקום ובאותה השעה, אור ראשון ויוצאים לדרך, אני לא מספיק להוריד את הבובה הראשונה וכמעט מיד נעילה ראשונה של בינית חביבה, צור בינתיים שם גז והתקדם הלאה.
אני מנסה להתקדם לסגור את המרחק , זורק בובה ראשונה ועובר לשניה, תוך כדי שוב נעילה על המקל הראשון ועוד בינית מצטרפת לסיפון.
ושוב בנוהל חוזר במטרה לחבור לצור והפעם נעילה עוד לפני שהחכה הצליחה לנוח בסטנד, תענוג של פתיחה ליום.
בסופו של דבר מצליח לחבור לצור, כחצי שעה לאחר כניסה למים התחילה רוח דרום מזרחית ערה, בניגוד לתחזית, במשך שעה היה קשה לפדל ולכן עברנו לגרירה של חכה אחת, מזג האוויר נראה שלא רוצה להשתנות, אבל אחרי שהשמש יצאה לה מעבר להרים הרוח נרגעה ואפשר היה לחזור לשגרה.
אנחנו ממשיכים בשגרה שלשנינו יש נעילות כל כמה זמן, ב7 ורבע אני מקבל נעילה עם צליל נהדר של השפולה שרצה לסירוגין, מה שאומר לי שזה דג של קילו וחצי לפחות , מהמשקלים שאנו מחפשים, עבודה של 5 דקות לערך ועולה לה בינית ארוכת ראש במשקל של 2.7 קילו , חתיכה די מכובדת לכל הדעות.
לא עוברות מספר דקות וגם צור נעול עם ארוכת ראש במשקל של 2.5 קילו לערך, שנינו מרוצים, המפלצות כבר פה.
קצת אחרי 9 ועשרים זה קורה, מקבל תקיפה עם יציאת חוט מאוד מהירה, מרגיש שגם כאן יש משהו כבד על החכה שדומה לארוכת ראש הקודמת, מתחיל להביא אותה לאט לאט אלי, בהתחלה ההתנגדות די יפה אבל לא שיקפה את מה שהולך להיות כאחד הפייטים הכי ארוכים שהיו לי.
כאשר מה שלא נתפס הגיע לקרבת הקיאק נפתחו לפתע כל המבערים שלו והתחיל בריצה למטה עם נגיחות שלא מביישות אינטיאס, כך במשך 10 דקות אני בעיקר מחזיק את המקל שמגיע לכיפופים כאלו שאני מפחד שיישבר, מתוך ההבנה שיש משהו יותר גדול מהבינית הקודמת, אני משאיר את הקלאץ קצת פתוח כדי שלא יתפוצץ החוט (חוט בד 0.18 אם אינני טועה ללא לידר) , צור כבר מבין שיש פה משהו שלא רואים כל יום ומפסיק את הגרירה ובא להיות בהיכון לעזרה.
מעל 20 דקות עוברות ועדיין לא הצלחנו להבין מול מה אני מתמודד, רק לאחר כעוד דקה או שניים אני רואה את הצללית הענקית והלב מתחיל לפמפם בקצב של מנוע סילון, עכשיו יש רק את הפחד לא לאבד אותה אחרי כל כך הרבה זמן.
ב 10 דקות הבאות זה רק משחק של התשה, היא מנסה להתיש אותי (שאני כבר בשלב ששרירי הידיים צורחים) ואני אותה להביא למצב שהיא עם ראש מעל המים, בסופו של דבר היא נכנעת ובעזרת צור שתופס אותה עם הרשת שלו מגיעה הסאגה לסופה.
כמובן ששקילה זה MUST , מנסה להחזיק אותה בשארית כוחותיי והמשקל "מנצנץ" במספר שלא חלמתי שקיים אצלנו בשלולית, 5.75 קילו של שרירים
, עושים כמה תמונות ולבסוף מחזירים את היצור הנהדר הזה חזרה למים, כמה מעודד לדעת שיש גדלים יפים כאלו אצלנו בכנרת.ממשיכים את שאר היום עם מספר לא מבוטל של נעילות של ביניות שבחלקן שקלו מעל 2 קילו ובסיכום של יום יצאו לי כ 16 או 17 ביניות שמעלות בסופה של היציאה חיוך מרוח על פנינו, אפשר להגיד רשמית שעונת החורף בשלולית נפתחה.
ובנימה זאת אשלח המלצה קטנה למנהלים, נראה לי שתחרות מקיאק בחורף יכולה להיות הרבה יותר מאתגרת ומהנה מאשר בקיץ, לתשומת לבכם.
https://youtu.be/emhbuhGKKmY
מברוק על שבירת השיא.
