כגימלאים, ניצלנו את ירידת המחירים של ספטמבר לנופש בעיר החוף בטומי שבגאורגיה, טיסה ישירה של ישראייר של שעתיים ורבע. ואנו נוחתים בבבטומי. מזג אויר סגרירי קידם את פנינו, טיפטוף אבל חם אין קור מקפיא עצמות כבחודשי החורף.

מהשדה, נסיעה קצרה במיניבוס מיושן, למלון במרכז העיר, בדרך עוברים בניינים מפוארים לצד בניינים עלובים מהתקופה הקומוניסטית. הרגשה כאילו אתה נמצא בפריז מעורבת בסנטפטרבורג. הכל ירוק, נקי ומטופח, גנים ופארקים רחבי ידיים ובמרחק של כקילומטר מהמלון, טיילת מרהיבה, זרועה בספסלים למנוחה, בפסלים מודרניים סטטיים וקינטיים, לאורך הטיילת יש גם מרינה קטנה עם ספינות הקוראות לטיולי שייט קצרים וזולים.

לאורך הטיילת ובין הספינות פזורים דייגי חוף, הבחנתי בשלוש שיטות דייג:

1. דיג עם סביקי - מקל זריקה ארוך, שבעזרתו מטילים מהחוף סביקי של 10 קרסים ובקצהו עופרת קטנה של 20 גרם, הדייג מטיל למרחק של כארבעים מטרים ונותן לעופרת לשקוע לקרקעית, מהזמן שלקח לעופרת לשקוע, אני מעריך את העומק בכשלושים מטרים. כשהגיעה המערך לקרקעית החל הדייג למשוך אליו בתנועות של ג'יג, ציפיתי לראות אותם מוציאים מקרלים אבל להפתעתי הם הוציאו דגי קרקעית הדומים למרמירים, עשרות של דייגים פזורים לאורך הטיילת וקולם דגים עם סביקי, לא ראיתי דיג עם פתיונות.

2. דיג בורי - הדייגים יושבים קרוב לקצה הבטון, ומורידים חוט מונו דק בין המזח לספינה שקשורה אליו, לאחר שירד החוט לעומק המתאים, במקום להרגיש את האכילה ביד, כפי שנהוג בארץ, הם מלפפים את החוט על מין מוט פיברגלס דק וגמיש הנראה כמו מסרגה דקה שאורכו כעשרים סנטימטרים, את המסרגה הדקה הם מחזיקים ביד ורואים היטב את הרעידות הקטנות של האכילה, בזמן האכילה הם נותנים הוק סט עם היד השניה, יצאו בורי דובארה קטנים, דייגים מתוחכמים יותר עשו את אותו הדבר עם מוט גמיש מעט יותר ארוך, שהצמידו לו פעמון ותקעו אותו בחריץ, לא ראיתי דייגים שדגים עם בוס כמו שאני רגיל לראות בארץ.

3. דייג עם חוט ביד - דיג מפזר על הטיילת חוט מונו, בקצה החוט יש חבל דק, שבקצהו משקולת עוגן, הדייג מסובב את המשקולת מעל ראשו (פחד אלוהים להולכים על הטיילת) ומשליך את העופרת למרחק,  לאחר שהעופרת יורדת הוא מתחיל למשוך את החוט אליו תוך כדי סידורו במעגלים על המשטח, לא הצלחתי להבחין באיזה פיתיון הוא משתמש, אבל מהמשיכה הרציפה אני משחר שגם הוא דג עם סביקי.

להפתעתי, כל הים היה מלא מדוזות גדולות.

מעניין היה לראות דייגים משתמשים בשיטות שאינן נפוצות אצלנו.

מאוד מעניין לראות דייגים במקומות אחרים, אני אף פעם לא מוותר על החוויה הזו.
לפי התיאור שלך, נראה שקודם כל מדובר על דלות רצינית של ציוד, אני מניח שפער הקדמה קשור גם לפער הכלכלי...
באמת מעניין שרוב הדיג בחוף לא מתבצע בפיתיון, לכאורה "הפטנט הכי ישן בספר". יצא לך לראות דיג של דגים גדולים, או שהכל קטנים? יכול להיות שהלחץ של הדיג המסחרי כל כך כבד שם, שכל מה שיש לתפוס זה רק דגים קטנים, ולכן הדייגים התאימו את עצמם לשיטה שעובדת בשבילם, אבל ויתרו על הסיכוי לתפוס דגים אחרים, כי פשוט אין סיכוי כזה....
תודה על השיתוף

תמיד מסקרן להיחשף לטכניקות דייג חדשות
בין אם הם בעזרת הציוד החדיש ביותר
לבין עם הציוד "הפרמטיבי" ביותר

בכל מקרה היה ממש מעניין לקרוא,
תודה על השיתוף

גם אני ביקרתי בבטומי לפני כמה חודשים .
 מבחינת ציוד דייג לא חסר יש הכל מהכל ואפילו ציוד טוב ובזול יחסית לישראל , הבאתי משם המון ציוד איכותי וזולללל.
הציוד בעיקר למים מתוקים .
הייתי גם בשוק הדגים יש שם את כל סוגי הדגים שאני מכיר ועוד רבים ממש תענוג - לא נראה לי שחסר שם דגים .
יש גם נחלים רבים שביקרנו בהם ושם יש פורלים בגדלים מרשימים לא יצא לי לדוג הייתי במסגרת קבוצה .
אגב חוץ מדייג גם עניין הצייד שם מאד מפותח ובכל חנות ספורט מוכרים גם רובים ואקדחים , סכינים לצייד ועוד .

מקווה שאכלתה אצרולי וחצפורי - זול טעים ומשמין

תמיד כיף להסתובב בחו"ל ליד דייגים אחרים ולראות מה קורה.
תודה על השיתוף

חן חן ראובן על השיתוף המעניין