תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
17/9/2019 | ירדן - צפון לכנרת | מים מתוקים | שקט עד גלי | 0 - 10 מטר | דיג במתוקים - ז'רז'ור |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
בוקר | דמוי דג קטן - רפאלה 3 גרם | כסיף (כסיף שפל-עין) | ||
בוקר | דמוי דג קטן - רפאלה 3 גרם | בינית גדולת קשקש (אישרי/קישרי) | 5 |
הדו"ח:
לאחר הביקור הבלתי נשכח שלנו בירדן, מגיעים שוב אני, שון ודודו. מתחילים את הסיור הקבוע שלנו בכמה מן הנקודות החמות של הביניות,אך הן אינן משתפות פעולה כמעט בכלל.פה ושם יוצאת לה איזה בינית נחמדה,אבל בגדול מרגישים שהדייג נחלש משמעותית. מתמקמים לנו בנקודה שבה הוצאתי את הכסיף בתקווה שתבוא אולי עוד הפתעה. מתחילים לז'רז'ר וגם בנקודה הזו נדמה שהביניות יצאו לחופשה... לאחר כשעה של נסיונות עקרים אני ודודו מחליטים לתת צ'אנס בעוד כמה נקודות ושון נשאר בנקודה וממשיך לנסות את מזלו.
אני ודודו מנסים בכמה נקודות וכל אחד מוציא בינית אחת ואז אנחנו מחליטים לחזור לשון שנשאר בנקודה הקודמת. שאנחנו חוברים לשון אז הוא מעדכן אותנו שהיו לו כמה תקיפות חזקות אבל הוא לא הצליח להינעל על הדגים והם הצליחו לחמוק.
אני מתחיל לז'רז'ר ופתאום מקבל תקיפה עצבנית! הדג מוציא כמה מטרים מהחוט שברולר ומצליח להשתחרר מהדמוי ( לפחות לא לקח לי את הדימוי חח ). שון גם מקבל תקיפה אלימה,והפעם הדג נתפס כמו שצריך!! מנסיונינו אנחנו כבר יודעים שזה הולך להיות פייט ארוך, ואפילו הבאנו איתנו רשת גדולה יותר הפעם. אנחנו עדיין לא יודעים באיזה דג מדובר וכל אחד זורק ניחוש באוויר. אני ודודו נכנסים למים ומוכנים עם הרשתות לעזור. תוך כדי תנועה במים אני מקבל מכה חזקה מאוד בפיקה של הברך שכמעט משביתה אותי לחלוטין, אך אני נושך שפתיים ובעזרת האדרנלין ממשיך איכשהו לתפקד. לאחר כמעט שעתיים של פייט עם הדג אנחנו מגיעים לישורת האחרונה והדג מושך לאיזור של הזרימה החזקה. ברגע שהוא מגיע למים הרדודים אנחנו ישר מזהים שזהו כסיף מכובד ומנסים להגיע אליו עם רשתות ההרמה, אך הסלעים שבמים מקשים עלינו מאוד להגיע בזמן לפני שהדג נסחף בזרם, ותוך כדי נסיון ליצור מגע אנחנו חוטפים עוד כמה מכות יבשות מהסלעים. הדג מתחיל לרדת בזרימה החזקה, ואני באינסטיקט של רגע יורד אחריו בזרם ( יותר נכון נסחף חח ) עד שאני מגיע לנקודה שיש בה גדר תיל שמאלצת אותי לחזור לגדה. אני מתישב על הגדה להסדיר נשימה ושון ודודו מתחילים לרדת בזהירות לכיוון הגדר ( הדג עדיין נעול ) שלושתנו עוברים בזהירות מתחת לגדר לאזור שבו המים יותר רגועים ושון ממשיך להאבק בדג שמושך בכל הכוח לאזור נוסף של זרימה חזקה והרבה צמחייה. אני מנסה להדביק את הדג לפני שהוא יתחמק שוב ותוך כדי תנועה אני נופל למים ומקבל עוד מכה לאוסף המכות שכבר קיבלתי. פה אני כבר מחליט שזהו זה, הדג לא שווה את הסיכון שבפציעה נוספת. שון עוד מנסה לרדת קצת עם הדג בזרם,אך הקרב הזה כבר אבוד. הדג מצליח בסוף לקרוע את החוט ולברוח. הלקח הכי חשוב שנלמד הוא שלא חשוב על איזה דג ננעלת, שום דג לא שווה את הסיכון של פציעה או יותר גרוע!!! סה"כ אנחנו יכולים לציין עוד חוויה לארסנל החוויות שלנו.
מקווה שנהנתם מהדו"ח והסרטון חברימוס.