| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 10/7/2019 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | שקט עד גלי | 30 - 40 מטר | דיג מקיאק בים - ז'רז'ור |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 07:00 | גיג קטן - | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 3 | כבדות |
הדו"ח:
כמו מהמר בקזינו , עוד הימור אחד ואני נותן את המכה.
אז שישי שעבר הייתה יצאה של אקסטרים , אבל ויטלי פספס אותה כי הוא היה בחו"ל.
מבטיח לו שאקח חופש בשני לצאת איתו, אבל לא היו תנאים וויטלי אמר שיש לו רק יום שני.
אז בודק מי זמין ולמזלי יואב בחופש וקובעים להיום, ויותר מזה.. ויטלי הצליח גם כן לסגור את רביעי אז ככה יצאנו שלושה.
הגעה לחוף כרגיל, התארגנות ויציאה באור ראשון.
הכיוון אותו כיוון כמו פעם שעברה, וגם הפעם אומר לעצמי ( ולחברים ) שנעלה ישר ל-30-40.
אבל כאשר מגיעים ל-25 הפיש לא מפסיק להראות ענני פתיון אז מחליט לעשות הפסקה.
שוב עבודה עם הגיג הקטן , מזהה קפיצה אחת בטווח הזריקה , זורק, כמה טוויצ'ים ובווום... הריצה מתחילה.
עשר דקות של מלחמה ואני די בטוח שהיא התעייפה, אבל כנראה טעות שלי ומטרים ספורים מהקיאק והיא השתחררה.. לא נורא, העיקר הפייט.
חצי שעה לאחר מכן מחליטים לעלות למעלה. והם לא מאכזבות.
הרתיחות מתחילות מכל כיוון וכל מרחק.
מגיע לטווח רתיחה , זורק ושוב...בווום...ריצה ואני מתחיל לעבוד שוב במתינות וזהירות.
רבע שעה ומצליח להביא אותה. הראשונה בקיאק.
ככה אנחנו רואים את הרתיחות , לפעמים מחכים ולפעמים רודפים.
שעה עוברת ואני מצליח להעלות עוד טונית. אבל אנחנו שלושה אז יש עוד לאן לשאוף.
ממשיכים לשייט בעקבות הרתיחות ( כאשר הן קרובות יחסית ) ומנסים בלי הפסקה לתפוס אותן, אבל גם שנמצאים מטרים מהרתיחה זה לא אומר שתהיה נעילה, פה ושם מרגיש תקיפה, אבל ללא נעילה.
שעה עוברת ושוב אני ליד רתיחה , מטיל את הגיג , כמה טוויצ'ים ובווום.... הריצה מתחילה.
הפעם הקרב ארוך יותר וגם שהיא כבר עולה היא פותחת מבערים ויוצאת לעוד ריצה של איזה 50-60 מטר, אבל יש לי סבלנות. לבסוף היא נכנעת ומתחילה לעלות בסיבוב המוכר.
כאשר היא על הקיאק אני מבין שכנראה זה שיא חדש.
לאחר השלישית שוב ממשיכים לשייט אחריהן, כיוון שידוע שהרוח עולה בעשר אנחנו מתחילים לדון בחזרה, אבל אני רואה עוד רתיחה ומשייט אליה. מגיע קרוב אבל אין היענות והם נעלמות.
מחכה כמה דקות ושוב הם עולות כמאתיים מטר ממני , רודף, מגיע קרוב אבל אין הצלחה.
ויטלי ויואב מתקשרים לשאול מה קורה, ואני אומר " כן , כן אני כבר חוזר".
אבל אז עוד רתיחה , ושוב אני רודף ללא הצלחה.
ושוב רתיחה ושוב רתיחה ואני מוצא את עצמי אומר בקול " זהו , זאת האחרונה ". אבל לא מצליח לעמוד בזה.
לבסוף בעשר מחליטים שזהו , ויוצאים.
בחוף, כרגיל חלוק שלל.
את הדג שלקחתי הבאתי לאדריכל שלי כי הבטחתי לו שאביא לו דג, מתברר שהוא קיבל את הדג הכי גדול שתפסתי עד עכשיו, נשקלה אצל בבית והגיעה לכ- 9.5 ק"ג.
חייב לציין את השוק שלו ושל אשתו שראו את הגודל של הדג ( נמדד - 90 ס"מ ) .
חוזרים הבייתה וכרגיל , מתחילים לחשוב על סופ"ש.
אז עד הפעם הבאה.
