 פורום הדיג הספורטיבי בישראל
 פורומי דיג מקצועיים
 דיג פתיונות מהחוף - מים מלוחים (אחראים: rafi, אבי חכם)
סוד הסרגוסים הגדולים... |
עמודים: [1] 2 
|
|
|
| 0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה. |
|
נושא: סוד הסרגוסים הגדולים... (נקרא 5171 פעמים) |
הדפסה |
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום 
 מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
תופעה מעניינת ומוכרת לכל מי שמצוי בדיג פתיונות מהחוף - בסרף ועל סוס:
הסרגוסים הגדולים נתפסים בים גלי וסוער - בים שקט נדיר לתפוס אותם גם ביום וגם בלילה...
מה שמעניין הוא,
שזה לא כך עם רוב הדגים האחרים:
טרחונים גדולים, אינטיאסים גדולים, גומברים גדולים, דניס בר גדולים (כשעוד היו), מרמירים גדולים, בורי גדול..
אפשר להוסיף בז'רז'ור גם פלמידות, טוניות... ועוד...
כל אלו נתפסים פריטים גדולים גם בים שקט - וחלקם נתפסים טוב יותר כשהים שקט...
ונוסיף כי בים שקט - סרגוסים קטנים דווקא נתפסים...
למישהו יש השערה, למה הסרגוסים הגדולים נתפסים דווקא בים גלי עד גבה גלי וגם סוער,
ובים שקט כמעט לא תופסים אותם?
|
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
נראה ששאלתי שאלה קשה....  |
|
-------------------------------
|
|
|
|
(אלון)
|
חבר פורום 
מנותקגיל:
55
הודעות: 4207
|
|
נראה ששאלתי שאלה קשה.... תזכיר לי להיות סרגוס בגלגול הבא ואני אוכל לענות לך  |
|
-------------------------------
|
|
|
|
מור אמסלם
|
חבר פורום 
מנותקגיל:
42
הודעות: 2396
|
|
אני מניח שיש ים עובד, יותר אוכל מתגלה בקרבת החוף, מה שגורם לגדולים להתקרב
בסופו של דבר כל התנהגות הדגים קשורה או לאוכל או לרביה - מכיוון שלא ניתן לקשור את הרביה לעניין (קורה לא העונה מסויימת או טמפ' מים)
אני מניח שזה קשור לאוכל
דעתי הלא מלומדת....
|
|
-------------------------------
|
|
| IP: [
מחובר ]
|
|
|
|
UZIK
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 1415
|
|
מפנה אתה שאלת הסוד לראובן
עוזי
|
|
|
|
|
|
|
סיבה פשוטה מאוד בים גלי עם קצף הראות במים פחות טובה. פחות סיכוי לדג לחשוד במשהו בפיתיון.
|
|
|
|
|
|
ronenmoa
|
חבר פורום 
מנותקגיל:
56
הודעות: 542
הים הוא המנוע של הנשמה
|
|
הי השערה בלבד לדעתי הסרגוס הגדול הוא שוכן מערות בדיוק כמו האדם הקדמון ובים סוער המערה מתמלאת במערבולות חול שמציקות לו בזימים כמו כן הוא מרגיש יותר בטוח לצאת ולנשנש ... באמת תופעה נכונה ומעניינת |
|
|
|
|
|
ruviva
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 1269
|
|
 |
|
|
לדעתי, זה עיניין של הצלחה להתמודד עם זרמים חזקים.
הסרגוסים בהם מדובר, הם לא הסרגוס הכתפי, שאותו אפשר להוציא מסירה בים שקט גם בגדלים מרשימים. אלא הסרגוס הלבן, המכונה גם סרגוס חול, או סרגוס אסלי.
כאן מתאים המשפט, כאשר הגלים מתחזקים החזקים מתגלים.
בצעירותי, עוד לפני ימי הסירה, דגתי עם חכה מהמזח של המרינה בתל אביב, כחמישים מטרים מערבית למזח, יש ריף יפה מאוד עשיר בדגים.
באחד הימים בים גבה גלי, הגעתי אחר הצהריים לים, במטרה לטרגט דאורים, שמתי קרסים גדולות (מספר 10 של שארק) ועליהם תסריף של בורי מהמקפיא.
העמדתי את המקל באחד החריצים שבסלע וזזתי הצידה כי הגלים הגיעו כמעט עד המקל.
פתאום המקל נותן כיפוף מכובד, רץ אליו ומרגיש משקל כבד, הייתי בטוח שזה דאור, מושך מהר ועם הגל מעלה את הדג לשובר. והנה סרגוס ענק של בערך שני קילו. זורק שוב ועוד סרגוס דומה. ומאז התגלה שהסרגוסים הגדולים אוהבים ים חזק מאוד.
בעקבות זאת, כל פעם שהים היה חזק ולא מאפשר דיג מהשובר במרינה, הייתי הולך לרידינג עד לקצה השובר וזורק לכיוון החוף, ושוב היתה התופעה של הסרגוסים הענקיים.
ובאותו הקשר, בטרם חל האיסור על דיג בחטיפה באמצעות משולשת. הבורי הגדולים ביותר בסוג דיג זה היו בורי שפן וקנביט, שהיו יוצאים ברידינג על גבול הים הסוער.
ככל הנראה הדגים הגדולים מתמודדים טוב יותר עם הזרמים של הים החזק.
|
|
|
|
|
|
UZIK
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 1415
|
|
ידעתי למי להפנות את שאלת הסוד
ראובן אתה מגלה את כל הסודות
עוזי
|
|
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
אני מניח שיש ים עובד, יותר אוכל מתגלה בקרבת החוף, מה שגורם לגדולים להתקרב
בסופו של דבר כל התנהגות הדגים קשורה או לאוכל או לרביה - מכיוון שלא ניתן לקשור את הרביה לעניין (קורה לא העונה מסויימת או טמפ' מים)
אני מניח שזה קשור לאוכל
דעתי הלא מלומדת....
אקשה עליך מור.... בצלילה בשוברי גלים בהם נהגתי לדוג - שבי ציון ומסוף הכימיקלים בקריות, כמו גם בריפים הקרובים לחוף בעיקר בעכו ובצפון, בימים רגועים וצלולים ראיתי סרגוסים גדולים ובעיקר בנקיקים ובכוכים - לא ממש בחוץ... כלומר הם היו בסביבה.... ואגב, בים צלול ושקט נדיר לתפוס סרגוס גדול - בים נמוך יחסית אך עכור עם קצף, הם נמצאים... ועוד עניין - למה הקטנים כן אוכלים בים שקט וצלול - והגדולים כמעט ולא... ומדוע הסרגוסים הגדולים נוהגים כך - וגדולים ממינים אחרים מגיעים בים שקט... |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
סיבה פשוטה מאוד בים גלי עם קצף הראות במים פחות טובה. פחות סיכוי לדג לחשוד במשהו בפיתיון.
הגיוני אך עדיין, מדוע גדולים ממינים אחרים פחות מתרגשים ממצב של ים שקט, ומדוע הסרגוסים הקטנים תוקפים גם בים שקט... |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
הי השערה בלבד לדעתי הסרגוס הגדול הוא שוכן מערות בדיוק כמו האדם הקדמון ובים סוער המערה מתמלאת במערבולות חול שמציקות לו בזימים כמו כן הוא מרגיש יותר בטוח לצאת ולנשנש ... באמת תופעה נכונה ומעניינת עדיין מנסה להקשות, אם זה מציק לו - מדוע עדיין הוא נשאר צמוד לסלעים ושוברי הגלים, ולא יתרחק לעומק? |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
|
|
|
לדעתי, זה עיניין של הצלחה להתמודד עם זרמים חזקים.
הסרגוסים בהם מדובר, הם לא הסרגוס הכתפי, שאותו אפשר להוציא מסירה בים שקט גם בגדלים מרשימים. אלא הסרגוס הלבן, המכונה גם סרגוס חול, או סרגוס אסלי.
כאן מתאים המשפט, כאשר הגלים מתחזקים החזקים מתגלים.
בצעירותי, עוד לפני ימי הסירה, דגתי עם חכה מהמזח של המרינה בתל אביב, כחמישים מטרים מערבית למזח, יש ריף יפה מאוד עשיר בדגים.
באחד הימים בים גבה גלי, הגעתי אחר הצהריים לים, במטרה לטרגט דאורים, שמתי קרסים גדולות (מספר 10 של שארק) ועליהם תסריף של בורי מהמקפיא.
העמדתי את המקל באחד החריצים שבסלע וזזתי הצידה כי הגלים הגיעו כמעט עד המקל.
פתאום המקל נותן כיפוף מכובד, רץ אליו ומרגיש משקל כבד, הייתי בטוח שזה דאור, מושך מהר ועם הגל מעלה את הדג לשובר. והנה סרגוס ענק של בערך שני קילו. זורק שוב ועוד סרגוס דומה. ומאז התגלה שהסרגוסים הגדולים אוהבים ים חזק מאוד.
בעקבות זאת, כל פעם שהים היה חזק ולא מאפשר דיג מהשובר במרינה, הייתי הולך לרידינג עד לקצה השובר וזורק לכיוון החוף, ושוב היתה התופעה של הסרגוסים הענקיים.
ובאותו הקשר, בטרם חל האיסור על דיג בחטיפה באמצעות משולשת. הבורי הגדולים ביותר בסוג דיג זה היו בורי שפן וקנביט, שהיו יוצאים ברידינג על גבול הים הסוער.
ככל הנראה הדגים הגדולים מתמודדים טוב יותר עם הזרמים של הים החזק.
מאוד הגיוני ראובן... אבל... ראשית, אכן ממש לא מדבר על הסרגוס הכתפי המכונה חרעאן - זה עם השחור הבוהק בזנב ובזימים, אלו נדיר לראותם בקרבת החוף ומצויים מעט רחוק מהחוף בעומקים של 4-35 מטר ובעיקר 10-25מ' - ואכן הם תוקפים משום מה דווקא בים שקט כולל הגדולים שביניהם כולל באמצע היום... שזו בכלל שאלה - הרגל הפוך לשני מינים של סרגוסים... שנית, אקשה עליך: אם הגדולים חזקים בזרמים ובגלים - מה מפריע להם להיות חזקים גם בים שקט? חוצמזה וכאן עוד שאלה, בים סוער עדיין תראה את הסרגוסים הקטנים כולל של 100גרם ואף פחות..... בים פלטה תראה רק קטנים ולא גדולים... ואם בסיפורים נעסוק... בנעורי נהגתי לדוג על שובר גלים, ביום ובלילה, חיפשנו תמיד ים שקט... היה מקרה שלא בדקנו מראש - הגענו והים גבה גלי... במקום לרדת לקו המים ולזרוק רחוק - התרחקנו במעלה השובר וזרקנו די קרוב לסלעים, באותם מקומות בהם יכלנו בכלל לעמוד... ויצאו סרגוסים ענקיים שלא זכינו לראות לפני כן - חצי קילו ויותר... אחרי 3 ימים הגענו כשהים פלטה וחשבנו שבכלל תהיה שחיטה - וכמובן התייבשנו... אז נפלו האסימונים וכמה בדיקות הביאו למסקנות, מאז חיכינו לים הגבוה כדי לצאת לשם... |
|
-------------------------------
|
|
|
|
rafi
|
מנהל אתר חבר פורום
מנותקגיל:
62
הודעות: 39113
|
|
ידעתי למי להפנות את שאלת הסוד
ראובן אתה מגלה את כל הסודות
עוזי
הפעם אני מקשה על ראובן  לרוב, אחרי תשובה שלו נותר רק לומר אמן ולמחוא כפיים - בינתיים לא ממהר במקרה הזה  |
|
-------------------------------
|
|
|
|
ruviva
|
חבר פורום
מנותקגיל:
לא זמין
הודעות: 1269
|
|
|
|
|
לדעתי, זה עיניין של הצלחה להתמודד עם זרמים חזקים.
הסרגוסים בהם מדובר, הם לא הסרגוס הכתפי, שאותו אפשר להוציא מסירה בים שקט גם בגדלים מרשימים. אלא הסרגוס הלבן, המכונה גם סרגוס חול, או סרגוס אסלי.
כאן מתאים המשפט, כאשר הגלים מתחזקים החזקים מתגלים.
בצעירותי, עוד לפני ימי הסירה, דגתי עם חכה מהמזח של המרינה בתל אביב, כחמישים מטרים מערבית למזח, יש ריף יפה מאוד עשיר בדגים.
באחד הימים בים גבה גלי, הגעתי אחר הצהריים לים, במטרה לטרגט דאורים, שמתי קרסים גדולות (מספר 10 של שארק) ועליהם תסריף של בורי מהמקפיא.
העמדתי את המקל באחד החריצים שבסלע וזזתי הצידה כי הגלים הגיעו כמעט עד המקל.
פתאום המקל נותן כיפוף מכובד, רץ אליו ומרגיש משקל כבד, הייתי בטוח שזה דאור, מושך מהר ועם הגל מעלה את הדג לשובר. והנה סרגוס ענק של בערך שני קילו. זורק שוב ועוד סרגוס דומה. ומאז התגלה שהסרגוסים הגדולים אוהבים ים חזק מאוד.
בעקבות זאת, כל פעם שהים היה חזק ולא מאפשר דיג מהשובר במרינה, הייתי הולך לרידינג עד לקצה השובר וזורק לכיוון החוף, ושוב היתה התופעה של הסרגוסים הענקיים.
ובאותו הקשר, בטרם חל האיסור על דיג בחטיפה באמצעות משולשת. הבורי הגדולים ביותר בסוג דיג זה היו בורי שפן וקנביט, שהיו יוצאים ברידינג על גבול הים הסוער.
ככל הנראה הדגים הגדולים מתמודדים טוב יותר עם הזרמים של הים החזק.
מאוד הגיוני ראובן... אבל... ראשית, אכן ממש לא מדבר על הסרגוס הכתפי המכונה חרעאן - זה עם השחור הבוהק בזנב ובזימים, אלו נדיר לראותם בקרבת החוף ומצויים מעט רחוק מהחוף בעומקים של 4-35 מטר ובעיקר 10-25מ' - ואכן הם תוקפים משום מה דווקא בים שקט כולל הגדולים שביניהם כולל באמצע היום... שזו בכלל שאלה - הרגל הפוך לשני מינים של סרגוסים... שנית, אקשה עליך: אם הגדולים חזקים בזרמים ובגלים - מה מפריע להם להיות חזקים גם בים שקט? חוצמזה וכאן עוד שאלה, בים סוער עדיין תראה את הסרגוסים הקטנים כולל של 100גרם ואף פחות..... בים פלטה תראה רק קטנים ולא גדולים... ואם בסיפורים נעסוק... בנעורי נהגתי לדוג על שובר גלים, ביום ובלילה, חיפשנו תמיד ים שקט... היה מקרה שלא בדקנו מראש - הגענו והים גבה גלי... במקום לרדת לקו המים ולזרוק רחוק - התרחקנו במעלה השובר וזרקנו די קרוב לסלעים, באותם מקומות בהם יכלנו בכלל לעמוד... ויצאו סרגוסים ענקיים שלא זכינו לראות לפני כן - חצי קילו ויותר... אחרי 3 ימים הגענו כשהים פלטה וחשבנו שבכלל תהיה שחיטה - וכמובן התייבשנו... אז נפלו האסימונים וכמה בדיקות הביאו למסקנות, מאז חיכינו לים הגבוה כדי לצאת לשם... הסוד של הסרגוס הגדול, הוא מזונו, הקטנים אוכלים אצות, תולעים וצדפות זעירות, התפריט של הגדולים הוא שונה צדפות גדולות, סרטנים ורכיכות בעלי שריון, כאשר הים סוער הצדפות הקבורות בחול נחשפות וזו חגיגה לגדולים. |
|
|
|
|
| 0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה. |
| « הקודם הבא »
|
| הדפסה
|
|
עמודים: [1] 2 
|
|
|
|
