תאריך הדו"ח	מיקום	סוג	מצב הים	עומק משוער	סגנון הדייג:
1/5/2019	כללי: חו"ל	מים מתוקים	רגוע ונמוך	0 - 10 מטר	דיג במתוקים - ז'רז'ור

תפיסות דגים
שעת תפיסה	פיתיון	סוג הדג	כמות	משקל כולל בק"ג

הדו"ח:
עבר הרבה זמן מהדוח האחרון שלי...
דג פה, דג שם, סטנדרטי...
את הדוח הזה החלטתי לכתוב אחרי שחוויתי בעצמי את הקשיים ואולי לדורות הבאים יהיה קצת יותר קל וקצת יותר תוצאות מאלו שהיו לנו.
הדוח כולל את החוויה אבל גם את כול המסביב ולכן למי שאין סבלנות אני מציע שידלג ישר לתמונות...

נתחיל בנסיבות שהובילו אותי לבחירה בקרואטיה כיעד לנסיעה.
הבן חגג בר מצווה ובחירתו היתה טיול לחו"ל. בלי אמא, בלי האחות, רק אני והוא ודיג...
כששאלתי לאן הוא רוצה לנסוע, התשובות שלו היו סביב אנדמן, ניקובר, רודריגז, סיישל, מדגסקר ואפילו עומן...
את הרצון לדגים גדולים אני בהחלט יכול להבין אבל יש משהו שאני יודע לגבי עצמי ולא בטוח לגביו וזה היכולת להחזיק ים מסירה.
לי אין את זה. אולי לו יש אבל זה לא משנה...
בלית ברירה, הולכים על יבשה.
ואיזה דג גדול ומיוחד אפשר לתפוס מהיבשה, ורצוי בז'ירז'ור?
התשובה היא פייק.
התחקיר מתחיל ואני מגלה שלא רק שהדג בעייתי מכול הבחינות של הדיג עצמו, הוא גם די אוהב להיות בארצות יקרות.
לצורך ההשוואה, תקציב הטיול עמד על כ-12000 ₪ לשנינו כולל הכול ושבוע בפינלנד שנחשבת בירת הפייקים האירופאית, היה יוצא קרוב ל-20000 ₪...
בפועל חזרנו מקרואטיה עם כ-600 יורו אחרי שהוצאנו שם כספים בלי הגבלה...
בודק אתרים, דוחות מהעבר, טלפונים לחברים, קבוצות פייסבוק ופורומים ומה לא...
וההחלטה מתקבלת.
שבוע בקרואטיה, עם מלון בזאגרב ורכב לכול התקופה ונסתדר עם מה שיש...
מכין רשימות ומתחיל לאסוף ציוד כשלושה חודשים מראש והרשימה מתארכת מיום ליום כשערב לפני הטיסה אני שומע ממנהל אגם הדיג שבו יש ריכוז גדול של פייקים, שהשימוש בגריפר אסור ושיש חובה להשתמש במזרן לדג שמוציאים מהמים ומניחים על הקרקע.
נוסע לאסוף רשת הרמה מתקפלת מחבר ושובר את הראש איך לארגן מזרון הנחתה אבל לא משהו מסיבי כמו של קרפיונים...
הברקה של רגע ואני נזכר בגליל "פצפצים" במחסן מתחת למדרגות.
מוציא את הגליל וחותך מטר וחצי, מקפל לשלוש ומדביק מסביב את הקצוות עם סרט חבלה.
המזרון מוכן וגם נכנס למזוודה כשהוא מקופל לשניים ועל הדרך נותן הגנה לכול הציוד...
אני לא אציין שמות של חברים שלקחתי מהם ציוד כי הרשימה ארוכה ואני עדיין עובד על לפזר חלק מהציוד אבל כול אחד ואחד מהם יודע שהוא ברשימה ואני מודה לכול אחד ואחד מכם מעומק לבי  
אני אציין חלקית את מה שכן לקחנו בסוף, כולל מה שנקרא "טוב שיהיה על כול מקרה..." :
2 חכות 3-15 גרם
חכה עד 50 גרם
חכה עד 80 גרם
3 רולרים 2500 עם חוטי בד
רולר 5000 עם חוט בד
רולר 6000 עם חוט בד
שני גריפרים
רשת הרמה
פאוץ' מתניים
2 תיקי צד לדמויים
2 סרבלי PVC
2 חליפות סערה
כובעי צמר
חם צוואר
פנס ראש
חוטים למילוי
חוטים לשוק לידר
כבלים
סכינים יפניים, שפיץ פלייר, קאטר גדול וקטן, סיכות, סוויבלים, משקולות קטנות בכול הצורות, הסגנונות והגדלים
ודמויים...
קופסה שלמה של סיליקונים, מגראב של 2 ס"מ ועד סיליקונים של 20 ס"מ, תולעים, צפרדעים, חרקים ומה לא? גן חיות שלם...
ג'יג-הדס, קרסים נגד אצות, חוטי תיל לאילתור, גומיות וכול מה שמסביב 
קופסה של דמויים, מ-2 ס"מ עד 25 ס"מ, למים מתוקים ולים, צוללים ומרחפים
קופסה של ג'יגים וניקלים, ספינרים וציקדות
וכול יום שעובר אני מוסיף עוד משהו, על כול מקרה שלא יהיה...

מבירור מול חברת הנסיעות עולה שהטיובה לחכות צריכה להיות קצרה מ-158 ס"מ שזה האורך המקסימלי להובלה אווירית.
מניסיוני בתחום שאני עוסק בו, מדובר על מגבלת גובה של אריזה ולא על משהו שניתן להשכיב אבל אין עם מי לדבר...
ימים ספורים לפני הטיסה אני מעביר נתונים סופיים לחברת הנסיעות ומקבל בתגובה מידות מקסימליות אחרות לגמרי וגם המחיר שונה לחלוטין.
במקום 35 דולר שנאמר לי בתחילה, המחיר עולה ל-80 דולר. לכול כיוון!!
בודק את תקנוני חברת התעופה וחוזר לסוכנת הנסיעות.
בישראל, כמו בישראל, יום בלי קומבינה זה יום חלש...
מזוודה אחת רשומה על הבן, המזוודה השניה רשומה עליו כמטען נוסף והוא משלם עליה 40 דולר לכול כיוון.
הטיובה, עלי...
בקיצור, כול ההתעסקות עם טיובה לחכות היה מיותר והייתי יכול לקחת חכות שלי ולא להשאיל מחברים...
אגב טיובה, בלית ברירה ולאור המגבלות שצוינו בפני, הלכתי לאספקה טכנית, קניתי צינור "4 מ-PVC, חתכתי למידה, פקק פנימי עם אטם בצד אחד (לא יוצא, גם עם שני מברגים...) ומהצד השני פקק חיצוני עם עיגול פלציב להגנה על קצוות החכות.
מדבקות "שביר" ו"נא לא להעמיס מעל" באנגלית מכול הכיוונים ויש טיובה מוכנה בעלות של פחות מ-50 ₪...

עד כאן לארגון.

טיסת צהריים מתל אביב ואנחנו נוחתים לקראת ערב, יוצאים משדה התעופה וניגשים להשכרת הרכב.
כאן מסתבר שאין להם את הרכב שהוזמן (פולקסוואגן גולף) אבל יש להם הצעה יותר טובה...
יגואר FPACE20...  
נתווכח???

מסיימים בירוקרטיה ונוסעים למלון.
המלון נקרא LOOP ומעבר לחניה הזמינה לידו והמחיר האטרקטיבי, הוא נמצא במרכז העיר, הצוות היה נחמד ומאד עזר לנו בכול שאלה ובקשה, הבאר של המלון היה זול מאד ותמיד היו להם סנדוויצ'ים בקבלה
רק דבר אחד מוזר.
השמיכות היו קצת קצרות...
מיקום של המלון בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/The+Loop+Hotel/@45.7953461,16.0004811,17z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x4765d63f449880ad:0x44030448258a0a7b!8m2!3d45.7953461!4d16.0026698

למחרת בבוקר אנחנו נוסעים לאגם אורשייה (Jezero Oresje) ופוגשים את זלוטאק.
היכרות מהירה, תדריך כללי, בדיקת הציוד והנפקת רישיון דיג יומי.
שמעתי מספר דיווחים שונים לגבי הרישיונות והסכומים נעו בין 10 ל-20 יורו ליום וגם הכנסתי את זה לתקציב הנסיעה אבל בפועל רישיון דיג יומי סטנדרטי עולה 60 קונה שהם 8 יורו או 33 ₪...
חשוב לציין שזהו רישיון לתפוס ושחרר בלבד ואין אפשרות לקחת דגים (שהתאים לנו מאד וגם ככה ישנם מקומות שלא ניתן לקחת את הדגים במילא...)
קצת על אגם אורשייה :
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/45%C2%B049'04.9%22N+15%C2%B048'56.9%22E/@45.818032,15.8136143,17z/data=!3m1!4b1!4m6!3m5!1s0!7e2!8m2!3d45.8180315!4d15.815803

האגם נמצא מערבית לזאגרב וכ-25 דקות נסיעה ממרכז העיר.
גודלו כ-400 דונם עם כביש היקפי של כ-4 ק"מ והוא כולל בריכת גידול צמודה שנמצאת בצידו הצפוני של האגם אבל הדיג בה אסור.
באגם ישנם קרפיונים, דגי אמור, שפמנונים, מעט באס וזאנדר ופה ושם רואים דגים קטנים דומים לסרדינים אבל הדגים העיקריים באגם אלו הפייקים וזה גם מה שהאגם מוכר בו...
העומק המירבי בתקופה הזו כ-2 מטר להערכתי וישנן תקופות שהמפלס עולה וחלקים לא קטנים שעומקם כ-10 ס"מ הופכים להיות פעילים.
המון איים קטנים עם עצים, נופרים ומים צלולים שמאפשרים לראות את הקרקעית, בעיקר בצד הדרומי והמערבי. כשיש רוח, הצד המזרחי, צפוני וצפון מערבי הופכים עכורים ובעיקר מתאימים לדיג קרפיונים...
בתקופה זו של השנה הנופרים כבר נראים בכול מקום והפריחה מתחילה אבל במהלך החורף פני המים כמעט נקיים.
בקיץ הסיפור שונה ולדבריו של זלוטאק, כ-80% או אפילו 90% מפני המים מכוסים בעלים והעבודה עם דמויים כגון צפרדעים וסיליקונים כבדים מחומשים בקרסים WEEDLESS היא כנראה היחידה שאפשרית!
מקום חדש, רדוד בצורה הזויה, חוסר בטחון מוחלט בדמויים, במיקום, בציוד, במזג האוויר, בדגים ואם הם בכלל שם, מובילים אותנו להקיף את האגם לאט לאט ולנסות את כול הארסנל. ההקפה אמנם עם רכב אבל עדיין, כול פעם פריקת ציוד וקיפול...
לקראת הצהריים אנחנו מחליטים ללכת לאכול ולחזור בערב. השקיעה בסביבות 8 וחצי בערב וזה עושה את הימים ארוכים למדי...
מתקפלים ויוצאים לסיבוב בכפר הסמוך, מוצאים מיני מרקט קטן ומצטיידים בכול מיני לנשנוש בחיק הטבע.
לצורך הערכת עלויות, קניה כזו של נקניקים פרוסים, ירקות, פירות, שתיה קלה, שישיה של מים מינרליים גדולים, חטיפים ולחמים היתה עולה כאן אצלנו כ-150 ₪ במקרה הטוב אבל שם זה הסתכם בפחות מ-100 ₪...
יוצאים לסיבוב במטרה למצוא ספסל קק"ל...
כמה דקות נסיעה בכיוון לא מוגדר ואנחנו רואים שלט שמצביע על פארק דיג נוסף.

האגם נקרא רקיטייה (Jezera Rakitje) והוא נמצא מדרום מזרח לאורשייה.
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/Jezera+Rakitje/@45.7988515,15.8307942,16z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x4765d1f56e4e02a3:0xe28b2db45237b260!8m2!3d45.7998859!4d15.8320731

שימו לב שהפעם זה JEZERA ולא JEZERO כי אלו "אגמים" (ברבים) ולא אגם בודד...
שטח האגמים גדול פי 3 או 4 מאורשייה ויש שם מגוון גדול יותר של דגים אבל לפי הדיווחים כנראה שהאגם נשחט בקצב גדול מזה של איכלוס הדגים מחדש.
מכיוון שהגענו ב-1.5 כמעט כולם היו בחופש ובמקום התקיימה תחרות דיג כך שלא יכולנו לדוג בעצמנו.
לאור הדיווחים והמראה המלאכותי של האגם, לא הרגשנו שהפסדנו משהו אבל בנסיבות אחרות אולי היינו משקיעים את ה-120 קונה ואת הזמן לבדיקה מעמיקה...
קצת טיול באזור ומנוחה וחוזרים לסשן שקיעה באורשייה.
גם הפעם, לא משנה מה ואיך, לא ראינו צל של דג אבל פגשנו דייגים נוספים שדיווחו על תפיסות בתדירות סבירה בהחלט בזמן האחרון ואנחנו מתעודדים מעט...

יום המחרת מתחיל מאוחר מהצפוי 
מרתון ז'ירז'ור עם ציוד בינוני-כבד עושה את שלו ואנחנו מתפנקים על שינה מאוחרת וארוחת בוקר במלון. שילמנו. לא נהנה???
השעה כבר מאוחרת ואנחנו נוסעים לגשר שמצאנו מול פארק בונדק (Bundek)
מיקום החניה ליד הגשר בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/45%C2%B047'12.0%22N+16%C2%B000'10.5%22E/@45.7866544,16.0020852,18z/data=!3m1!4b1!4m6!3m5!1s0x0:0x0!7e2!8m2!3d45.7866527!4d16.0029187
הדיג מתחת לגשר אפשרי בהחלט וכשיורד גשם זה הרבה יותר נעים להישאר יבש.
מצד שני זה עדיין מתחת לגשר ויש לפעמים רעש מהתנועה, העמודים שיוצרים מערבולות ומגבלות אסטרטגיות בהנחתת הדג שנתפס ושברי בטון וסלעים מתחת לרגליים שגובים דמויים מדי פעם...
בשלב הזה אני נתפס עם ג'יג הד לא רחוק מקו המים ובניסיונות השחרור הג'יג הד משתחרר ועף החוצה, ישר לטבעת התחתונה בחלק העליון...
הצליל של הפגיעה לא משאיר מקום לספק. הטבעת שבורה...
שולח הודעה לזלוטאק ומנסה לברר תיקון ומקבל הפניה לחנות בזאגרב שמתברר שאני קונה מהם באיביי...
מתקפלים ויוצאים לסיבוב בזאגרב לקבלת התחושה וספיגת האווירה ולבסוף נוחתים לביקור בחנות TOP FISHING שבה אנחנו משאירים את החלק העליון לתיקון ומצטיידים בעוד ועוד ועוד ציוד שמתאים למקום, העונה וסוגי הדגים שאנחנו עשויים להיתקל בהם...
אחד הפריטים זה סיליקון קטן שלטענתו של המוכר בחנות הוא נראה בדיוק בצבע ובגודל של הדגיגים שמסתובבים עכשיו באזור. אני נותן את הכבוד לסיליקונים אבל מחפש משהו קצת יותר קשיח ושיעוף קצת יותר רחוק והוא ממליץ על דמוי מסוים שמצטרף לחברים שלו בסלסלה.
נפרדים מ-150 יורו בערך (מה אני יכול לעשות?? היו שם כול כך הרבה דברים יפים שיתאימו לי לדיג גם כאן בארץ...) ויוצאים לכיוון אגם לא רחוק שהומלץ לנו על ידי מישהו בחנות.
10 דקות ואנחנו מוצאים את עצמנו באגם יארון (Jarun) שנמצא בצידה הדרומי של זאגרב.
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/Jarun/@45.7797172,15.9110614,15.26z/data=!4m5!3m4!1s0x4765d4013a262a87:0x30b4110e8a7465dc!8m2!3d45.78!4d15.9172222
המקום יפיפה!
אגם ענק עם אי גדול במרכזו, ספורט מים (הכול, רק לא ממונע!), חופי רחצה עם חלוקי נחל קטנים ומפרשיות גלישה על סקייטבורד שניתן להקיף איתם את האגם...
התנועה רק בכיוון אחד מסביב לאגם (נגד כיוון השעון) ויש שקט מיוחד במקום שמאפשר להעביר שם שעות.
וזה מה שעשינו...
אמנם יצא רק דג אחד, SUN FISH קטן וחביב אבל התחושה היתה של מיליון דולר... דג ראשון, סופסוף!!!
רוח גבית בנקודה שהמליצו לנו אפשרה שיגורים למרחק והוסיפה לתחושה של "הנה זה בא" אבל  חוץ מהדג הנחמד שתרם לאשליה, לא ראינו דגים נוספים...
סיפור נוסף שסיפרו לנו זה שיש שם זאנדרים שתוקפים בז'ירז'ור גם חצי שעה עד שעה לאחר השקיעה אז שווה לנסות...
בתכלס, לא זאנדר ולא בטיח...
עד שהתקפלנו לקראת עשר בלילה, כבר נסגרו כול המסעדות ונאלצנו להסתפק במקדונלדס שהיה מגעיל, אפילו בקנה מידה של מקדונלדס...
אל תחפשו קשר בין מה שתקבלו למה שמופיע בתמונה מעל הדלפק, כי הוא איננו.
מה שחשוב לדעת בשורה התחתונה זה שכמעט כול המסעדות נסגרות באחת עשרה בלילה כשהמטבח נסגר כחצי שעה או יותר עוד לפני כן...

יום שישי מגיע ומזג האוויר משתנה לרעה.
הרוח מתחזקת והטמפרטורות צונחות לכיוון ה-8 מעלות...
טיפטוף נונסטופ ודי חורפי בסה"כ...
מקבלים החלטה לבחון גשרים נוספים מעל נהר הסאבה (Sava). גם לראות איך הדיג בנהר וגם לאסוף נקודות דיג למקרה של גשם...
למרות כמות המים בכול מקום, מסתבר שהגישה אליהם לא תמיד קלה ובמקרים רבים אינה אפשרית 
חוזרים לגשר מאתמול ואת פנינו מקבלת פעילות של דגים במים כולל כמה פיצוצים גדולים על המים מדי פעם...
המפלס נמוך בכ-30-40 ס"מ ומשטר הזרימה, כולל בין העמודים, השתנה לגמרי.
מנסים מכול הבא ליד אבל בסופו של דבר יוצא דג אחד אצל יורש העצר, לא פחות ולא יותר על הדמוי שקנינו יום לפני ...
אספ (Asp) במשקל מוערך של כ-2.5 ק"ג עולה לפני המים ושואב את הדמוי עד התחת...
רק שחוץ מהתקיפה הראשונית ולתת ראש בזרם לשלוש שניות, הוא יוצא כמו סמרטוט ...
מה זה משנה??
העיקר שיש דג נורמלי...
הבן מאושר עד הגג, האבא מאושר עד הגג, חיבוקים וצהלולים ותמונות מכול זווית והדג חוזר לשחות 
ממשיכים לעבוד בציפייה לדג נוסף אבל הוא לא מגיע...
בינתיים מקבל הודעה מזלוטאק שהחכה מוכנה בחזרה בחנות ושניתן לאסוף ואנחנו מתקפלים וזזים בכיוון.
הבן רומז שנסחפנו עם הזמן ושכבר צהריים ושהוא רעב ומסיח את דעתי ואנחנו חולפים על פני החנות ונאלצים לנסוע במורד הרחוב עד לרחבת חניה גדולה שלידה מסעדת בשרים שנקראת ספייר-ריבס גריל, מה שמעיד על מנת הדגל שלהם ועל כך שהיא בפירוש לא כשרה...
חונים ונכנסים למסעדה.
המחירים נמוכים והריח מפעיל את המערכות ואנחנו הולכים על הגדול.
איך אומרים אצלנו? "GO BIG OR GO HOME…"... 
למי שאין בעיה עם כשרות, מומלץ בחום!
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/45%C2%B048'10.4%22N+15%C2%B055'18.4%22E/@45.8029002,15.9210738,248m/data=!3m2!1e3!4b1!4m6!3m5!1s0x0:0x0!7e2!8m2!3d45.8028985!4d15.9217725

מסיימים לאכול וחוזרים לחנות לאסוף את החכה מתיקון .
עלות התיקון 100 קונה (כ-55 ₪) אבל העבודה מדהימה והפעם נמצא בחור נוסף בשם גוראן בחנות שמציע לנו לעלות צפונה כשעה וחצי לכפר קטן בשם גלינה שיש בו אגם קטן עם באסים וזאנדרים ומבטיח לידע את איביצה, הבחור באגם שאנחנו מגיעים 
מצטיידים בתוספות, כאילו שאתמול לא הספיק ועולים צפונה.
חלק מהדרך על הכביש המהיר והחלק השני בכביש מתפתל באזור כפרי יפיפה ולבסוף אנחנו מגיעים לאגם.
מיקום האגם בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/45%C2%B020'31.2%22N+16%C2%B006'02.5%22E/@45.3419887,16.0985143,17z/data=!3m1!4b1!4m14!1m7!3m6!1s0x4766be70a82b2ab3:0x891334c4f9501b5e!2s44400,+Glina,+Croatia!3b1!8m2!3d45.3382624!4d16.0909709!3m5!1s0x0:0x0!7e2!8m2!3d45.3419853!4d16.100703

להבנתי האגם די חדש ואפילו לא מופיע בחלק מהמפות.
עושים סיבוב מסביב לאגם ומנסים מכול הבא ליד אבל עד 6 בערב אין תגובה מצד הדגים...
ב-6 בערב מופיע איביצה.
בחור חייכן, מתלהב עם המון רצון לעזור אבל קשיי שפה מאלצים אותנו להשתמש באפליקצית תרגום גוגל והשיחה המשולשת עם הנייד, משעשעת ופוריה ככול שתהיה, לוקחת זמן...
אני פותח את קופסאות הדמויים ומבקש שיסמן מה מתאים למקום והוא מצביע בין היתר על דמוי זול מאיביי שקניתי לא מזמן 3 דמויים בצבעים שונים.
רק שניים בקופסה ואני מסתכל אחורנית על הבן בחשד שהוא נמצא בעבודה ובו זמנית הוא קורא בהתרגשות שנתפס דג
ומרגע זה התחיל אטרף של תפיסות שנמשך עד שמונה בערב, כולן על דמויים קשיחים בגוונים של לבן/אפור/כסוף/טבעי ובגדלים של עד 50 מ"מ.
תקיפה נוספת אפילו על דמוי טופווטר של גארי יאממוטו באורך 70 מ"מ בצבע שחור 
האקשן נגמר והערב יורד ואני מחליט שהספיק להיום כי צריך עוד לחזור בחזרה לזאגרב והדרך הכפרית המפותלת עם כול השלטים לאורכה שמתריעים על בע"ח שחוצים, לא ממש מלהיבים...

שבת בבוקר אנחנו מתעוררים למזג אויר חורפי ומגעיל ובלית ברירה חוזרים לגשר.
נראה שגם הדגים שותפים לחוסר שביעות הרצון ולא רק שהם לא נתפסים, אפילו לא רואים אותם...
מקצרים את הדיג וחוזרים למלון לארוחת בוקר מאוחרת ויושבים להחליט מה עושים.
ההחלטה שמתקבלת היא לרדת דרומה כ-300 ק"מ לעיר החוף זאדאר שידועה באיים שסביבה, מזג האוויר הים תיכוני שלה והדגים שנתפסים שם ובדרך לבדוק אגם מלאכותי ענק בשם ריצ'יצה שיש בו פרצ'ים שוברי שיאים ודגים אחרים שאמורים לספק אקשן.
מעדכנים בקבלה שאנחנו נוסעים ליום או יומיים ומבקשים את עזרתה של הבחורה הנחמדה שיושבת שם במציאת מקום לינה, גם מלון וגם אכסניה כאופציה.
תוך חצי שעה היא חוזרת עם 3 כתובות ומחירים ומספקת פרטים נוספים לגבי הכביש המהיר, תשלום האגרה, זמן הנסיעה, תחנות דלק ועוד...
עולים לרכב ויוצאים לדרך...
והגשם יורד...
מבול...
רוחות...
כמעט בלי הפסקה...
בשלב מסוים הווייז מוריד אותנו מהכביש המהיר (תשלום אגרה של 100 קונה ביציאה) ותוך כחצי שעה אנו מגיעים לאגם ריצ'יצה.
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/44%C2%B017'26.0%22N+15%C2%B048'19.7%22E/@44.2905508,15.8032793,17z/data=!3m1!4b1!4m6!3m5!1s0x0:0x0!7e2!8m2!3d44.2905468!4d15.8054675

אגם ענק שהוקם לצורך אספקת מים לקירור תחנת הכוח רק שהמים מושבים לאחר תהליך הקירור.
האגם מחולק לשני חלקים כשהצד הדרום מערבי תחום בטרסה ענקית ונראה כמו מאגר ענק.
שאר הצדדים טבעיים, חלקם עמוסים בצמחיה וחלקם מסולעים.
הגשם הפסיק לזמן קצר ורק הרוח נושבת בטירוף ואנחנו מחליטים לנסות את מזלנו.
עולים על חליפות סערה ופותחים חכות.
רבע שעה בנקודה הראשונה ללא תוצאות ואנחנו עוברים כ-100 מטר הצידה.
יש קצת יותר עומק אבל אין תגובה.
מתחילים לעבור לנקודה השלישית אבל הרוח המטורפת מביאה עננים במהירות ובפתאומיות והגשם מתחיל לרדת.
ומתחזק...
מחליטים להתקפל ולנסות מהצד הצפוני של האגם ליד כניסת הנחל.
נסיעה קצרה ואנחנו בנקודה אבל קשה מאד להגיע לקו המים במקומות שאינם רדודים מאד (רדוד הכוונה ל-5-20 ס"מ עם ענני בוץ...)
הגשם הפך לטיפטוף ואנחנו מנסים למשך חצי שעה עד שהגשם חוזר בכול הכוח ואנחנו בורחים משם...
מחדשים מסלול לזאדאר והכביש לוקח אותנו במעלה ההרים לתוך הערפל והגשם כשמצד ימין מצוק עד השמים ובצד השמאלי תהום של מאות מטרים 
לאחר כשעה על מהירות אפס שהרגישה כמו נצח, המצוק מנמיך והתהום מגביהה ואנחנו מגיעים למישור שמזכיר מעט את הנגב לאחר החורף. פשוט מדהים איך הטופוגרפיה משנה את האקלים 
זמן קצר לאחר מכן מתחילים לראות שלטים עם השם זאדאר ובפתאומיות אנחנו עוברים גבעונת ומתחתינו נגלה עמק מטורף עם אגם בגודל של חצי הכנרת 
עם יד על הלב, אני חושב שזה אחד המקומות היפים שראיתי עלי אדמות 
מתקרבים לאגם ועוברים גשר ענק ובצד השני אנחנו רואים כביש אספלט מתפתל ויורד עד לקו המים עם רחבת כורכר שעליה חונים רכבים ואנשים עם חכות 
לאחר כמה מאות מטרים קולטים ירידה מהכביש ואנחנו בקו המים תוך דקות ספורות.
הדבר הראשון שתופס לי את העין זה שכמעט אין ירוקת על האבנים במים 
מכניס את היד למים ושם בפה. מלוח...
בדיקה במפות מראה שהאגם הזה מוזן מנהר במזרח וכניסת מי ים ממערב (הקניון מתחת לגשר)
ניגש לדיג ראשון ושואל כמה שאלות והוא מראה לנו בדלי מספר דגים שנראו כמו טרכון (אמיתי, לא טרולוס...) או כמו קוליאס.
אבא ובן שדגו בפיתיונות מציגים מצידם דלי עם דניסים בגדלים מכובדים ביותר (בין 20 ל-30 ס"מ) 
השמים בהירים באותתו הרגע אבל הרוח נושבת בכול הכוח (הרכה גסה של 50-60 קמ"ש) ממזרח למערב
פותחים חכות ומתחילים עם ג'יגים.
ג'יג של 30 גרם צולל וצולל וצולל ולא מגיע לקרקעית 
מורגש בבירור שהרוח נושבת ממזרח למערב אבל הזרמים החזקים נעים ממערב למזרח.
עשר דקות עבודה ומתחיל טיפטוף 
רבע שעה לאחר מכן הרוח מתגברת והגשם כבר שוטף ויורד בזוויות שלא כול כך מוכרות לנו כאן בארץ 
מרפי לא מבזבז הזדמנויות ודואג לי לפלונטר אכזרי בדיוק כשאני מכריז על קיפול ובריחה לרכב...
עוזבים את המקום וממשיכים לכיוון זאדאר...

זאדאר שנראית כמו עיירה ים תיכונית ממוצעת, ממוקמת על שפת הים ומסביבה איים בגדלים שונים, חלקם מאוכלסים וחלקם לא עם מעבורות ששטות בין האיים וגשרים שמקשרים בין חלק קטן מהאיים גם כן.
קישור לגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/Zadar,+Croatia/@44.1350119,15.2138847,13z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x4761fa62d2c0b88f:0x12323e1c13f40784!8m2!3d44.1193572!4d15.2313852

והרוח....
איזו רוח מטורפת!!
לפחות העננות גבוהה והגשם קצת פסק 
אנחנו עושים צ'ק-אין במלון בשם מרינקו (Marinko) שממוקם כ-200 מטר מהמרינה ועולה כ-75 יורו ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.com/maps/place/Hotel+Marinko/@44.1318345,15.2103801,17z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x4761f0a8c4d10ae7:0x41cf2aa6568a4fa3!8m2!3d44.1318307!4d15.2125688

השעה כבר אחרי שש בערב ויש שני דברים שדורשים טיפול:
הראשון, אוכל. דחוף.
השני, בדיקת השטח והכנה למחר בבוקר על מנת לא לבזבז זמן בזריחה בחיפוש אחר מיקום נוח.

יוצאים לרחוב ומתחילים ללכת לאורך המרינה שמתבררת כגדולה יותר ממה שהיא נראית...
ואיך לא? מתחיל גשם 
בהתחלה זה טיפטוף עדין שנראה שהוא עף אופקית ולא ממש נופל בגלל הרוח המטורפת אבל לאחר שתי דקות השמים משחירים והטיפטוף העדין הופך לגשם זלעפות 
רטובים כמו כלבים אנחנו מוצאים מסתור בפיצרייה ובולסים את עצמנו לדעת...
3 פיצות של 45 ס"מ עם תוספות כאילו אין מחר, עם שני סבבי שתיה בעלות של כ-140 ₪
אני פשוט מת על זה שהם באים לשאול אם הכול בסדר ואם אני רוצה עוד משהו וכול מה שיש לי להגיד זה "כן, עוד מקום בבטן..." 
מתקפלים למלון, מורידים את הבגדים הרטובים, מקלחת חמה ומשתרעים על המיטות.
יום ארוך עם סרט במלון בסופו ומבול מקראי שיורד בחוץ, אנחנו נכנעים ומקבלים את המצב 
ההשכמה בחמש כרגיל רק שהפעם היה קל להחליט שלא לצאת מהמיטה כי המבול בחוץ ממשיך כאילו שלא ירד כול הלילה.
הרוח שנושבת בחוץ אפילו חזקה מהיום קודם ואנחנו ממשיכים לישון עד ארוחת הבוקר והצ'ק-אאוט.
לאחר מכן מתברר לנו שנפלנו על מה שהם קוראים "פנומנה מטאורולוגית" של פעם ב-50 שנה 
מסתבר שזה קורה כשחזית סיבירית ואיזה שקע ים תיכוני חמקמק נפגשים והולכים מכות והדמעות והרוח נופלים על זאדאר שבדר"כ נהנית ממזג אויר מאד סימפטי...
אם כבר גשם, עדיף בזאגרב שם יש גשרים לדוג מתחתם...
עולים על הכביש המהיר וטסים נמוך לזאגרב... 
הפעם הדרך מובילה אותנו שוב מעל גשר גדול אבל לא אותו אחד והפעם אין ירידה למים... 
אנחנו מטפסים לגובה ההרים ברוח המטורפת ונכנסים מנהרה ארוכה שעוברת לצד השני.
הצד השני נראה כמו ארץ אחרת והרבה יותר דומה למה שיש סביב זאגרב. ירוק בלי סוף, עצים, ערפל, גשם וקר...
חוזרים למלון, מתרעננים ונוסעים לגשר הישן והטוב...
המפלס גבוה אבל כנראה שקר לדגים ולא רק לנו והפעם אנחנו לא נסחפים לתוך השקיעה ומספיקים למסעדת בשרים ברשת שנקראת באטאק (Batak Grill)
פירוש המילה באטאק בקרואטית זה רגל של תרנגולת (השוק, בלי הירך)
אחת מנות הדגל שלהם זו ההרגל שמופשטת מהעצם או כמו שאנחנו קוראים לה "פרגיות"... 
אבל ב-33 קונה (כ-17 ₪) ל-100 גרם אנטריקוט, אין מקום להתלבטויות...
מזמינים קילו אנטריקוט ותוספות, בירה ושתיה קלה, לחם בצד ורטבים וקדימה לעבודה...
חשבון סופי, 210 ₪...
שבעים ומרוצים אנחנו מתקפלים למלון וסוגרים על יום אחרון באגם אורישייה שוב פעם על מנת למצות את עניין הפייקים
השכמה חקלאית בחמש, חמש מעלות בחוץ וטפטוף של 5 מ"מ בשעה.
5  5  5   
חמסה, חמסה, חמסה...
הפעם מצטרף אלינו זלוטאק שסיים משמרת לילה ואנחנו מתחילים לחרוש בשיטתיות את האגם כשמתחילים בזריקה צמודה לגדה בצד שמאל וסורקים את קו המים.
הזריקה הבאה צריכה להיות כשהדמוי נופל כמטר-מטר וחצי הצידה מהנקודה הקודמת וכך חורשים בצורה שיטתית את האזור בצורת מניפה.
כששאלתי למה כול כך צפוף ואם הפייק קולט את הדמוי עובר מאחוריו לא יתקוף, התשובה היתה פשוטה. כנראה שלא...
מסתבר שצריך שהדמוי יעבור לו ממש מול הפרצוף כי הוא פשוט אדיש.
תשלבו את זה עם המים הקרים, תחילת עונת הרבייה וסגנון הציד שלו שהוא די פסיבי ומתבסס על מארבים והפתעה מתפרצת, תקבלו דג די בעייתי... 
אנחנו סורקים את הנקודה הראשונה וממשיכים הלאה.
פה ושם קרפיון עשב בורח מאיתנו ואנחנו בנקודה השלישית כשלפתע אני קולט פילוח איטי של המים בכיוון הכללי של הצפרדע שלי 
המים רדודים והפילוח כול כך עדין שלא האמנתי שהדג גדול במיוחד. מה גם שהמים צלולים לגמרי ורואים את הקרקעית גם בעומק של 50 ס"מ אבל אני לא רואה את הדג ... 
הפילוח עוקף את הצפרדע ואז הדג מסתובב במקום ואני רואה את סנפיר הגב מבצבץ 
מאט מעט את הגילגול והצפרדע נעלמת 
וזהו.
לא עצירה חדה, לא ברקס, לא מכות, לא פיצוץ ולא כלום 
בהיסוס מה אני נותן מתיחה לחוט ומרגיש מהצד השני התנגדות שהזכירה לי קלמארי 
חצי מושך- חצי הוק סט ורק אז יש התנגדות לשבריר שניה והצפרדע עפה החוצה...
מה זה החארטה הזו
לטענתו של זלוטאק, לא נתתי הוק סט מספיק חזק אבל לדעתי הדגים שם פשוט פדלעות... 
ממשיכים לסרוק שתי נקודות נוספות ונפרדים מזלוטאק 
השעות חולפות ואנחנו מסיימים להקיף את האגם ללא תוצאות או אפילו סימן לדג...
השעה כבר 2 בצהריים והגיע זמן האוכל ובהמלצתו של זלוטאק אנחנו נוסעים כקילומטר וחצי למסעדה ביתית בשם Dugi Put שמציעה כ-20 מנות שונות של אוכל ביתי בכול יום 
מזמינים 3 מנות שונות ליתר בטחון, עם סלטים, לחם לבן פרוס ושתיה קלה וכול זה ב-110 ₪...
אם מישהו מזדמן לאגם אורשייה (או רקיטייה שנמצא לא רחוק משם), הביקור במסעדה הזו, חובה!!
מיקום בגוגל מפות:
https://www.google.co.il/maps/place/45%C2%B048'00.8%22N+15%C2%B048'18.6%22E/@45.800213,15.8045953,200m/data=!3m2!1e3!4b1!4m6!3m5!1s0x0:0x0!7e2!8m2!3d45.8002122!4d15.8051598

אחרי האוכל אנחנו מתחילים להרגיש את העייפות ומחליטים לעשות הפסקת מנוחה ולחזור לסיבוב שקיעה באגם.
תוכניות לחוד ומציאות לחוד ואנחנו מוצאים את עצמנו מטיילים עם הרכב ומגיעים קרוב מדי לזאגרב ומשם הדרך לגשר קצרה ושם גם מסתיים היום האחרון ללא דגים 

יום האחרון למסע, השכמה חקלאית בחמש והתייצבות בגשר עד שמונה וחצי, שוב ללא דגים בקצה החוט אבל המון פעילות במים, חזרה למלון, מקלחות, ארוחת בוקר של רגע אחרון, אריזה וסידורים וצ'ק-אאוט מאוחר ב-12 בצהריים...
יש כמה שעות עד שצריך להגיע לשדה התעופה ואנחנו מנצלים אותן לטיול, ביקור בחנות הדיג MAGURU בהמלצתו של מארט, שטיפת הרכב שנראה כמו אחרי פריז-דקאר, תדלוק ולשדה התעופה...
לגבי חנות הדיג, זו חנות גדולה, עמוסה ומגוונת, לכול סגנונות הדיג וגם קצת ספורט, חברה נחמדים שמבינים עניין ונותנים שירות מצוין 
גם שם נשארים 150 יורו ועוד דוח חניה של 60 קונה... 
מיקום של החנות בגוגל מפות:
https://www.google.co.il/maps/place/Maguro+Pro+Shop/@45.7984073,15.9600721,17z/data=!4m5!3m4!1s0x4765d6904e337bd9:0x68f4c65398c3f3c1!8m2!3d45.7984036!4d15.9622608

נסיעה קצרה לשדה התעופה, החזרת הרכב השכור וצ'ק-אין זריז, דיוטי פרי והמבורגר אחרון לקרואטיה ואנחנו בדרך הביתה  
טיסה של שלוש שעות זה המון זמן לחשוב מה היינו יכולים לעשות אחרת, מתי עדיף להגיע שוב, מה אפשר לחסוך מבחינת הציוד ועוד... 
אז הנה כמה נקודות ובזה נסיים:
סרבלים – אין צורך ממשי. ישנם מקומות שבהם סרבל יכול להיות נחמד כמו בנחלים טבעיים ואולי פה ושם בשפת אגמים עם צמחיה או מים רדודים אבל בחלק גדול מהמקומות העומק במרחק צעד מהגדה כבר עמוק מדי או פשוט לא מצדיק סרבל ובחלק מהמקומות הכניסה למים אסורה בכלל, עם סרבל או בלי... בכול מקרה, מכנס עם מגף עשוי להספיק לדעתי ואין צורך בסרבל שלם...
חכות – אם אין כוונה ברורה לטירגוט פייקים, אין צורך בסט בינוני/כבד. נהפוך הוא. אולי דווקא עדיף להביא סט לייט ובנוסף סט אולטרה כי יש יותר מה לחפש עם אולטרה מאשר עם בינוני/כבד...
דמויים – בהתייחסות למים המתוקים בלבד, ג'יגים וניקלים אפשר לצמצם. דמויים עד 60 מ"מ לכול היותר ודגש על קטנטנים. סיליקונים גם כן קטנים. בגדול, מה שהייתם לוקחים לכנרת בחיפוש אחר המושטים...
רשת הרמה – לא להשתגע. יש והיא קטנה ונוחה, סבבה. לא מעבר...
טיובה לחכות – אם יש, יופי. אם אין, כול מה שצריך לייצר אחת, קיים בחנויות לאספקה טכנית, בגרושים...
רישיון דיג – בכול אגם, בריכה ונחל נדרש רישיון דיג אישי יומי. עלות רישיון 60 קונה (כ-8 יורו). בפועל יש כאלו שמקפידים מאד שיהיה לך רישיון בתוקף לפני תחילת הדיג, יש כאלו שהפיקו אותו רקואקטיבית במהלך הדיג ובמקומות שלא ברור מי הזכיין ואיפה משיגים את הרישיון, פשוט דגים. אם מגיע פקח, קונים במקום. לפי המקומיים אין קנסות אלא רק תשלום על הרישיון וזהו...
ביגוד – תמיד טוב שיש עוד. בעיקר חם. חליפות סערה, מומלץ בחום! כפפות היו יכולות לרכך את האפקט של הקור...
תקופה לביקור – רצוי מאוחר יותר לתוך הקיץ. גם סיכוי אפסי להפתעות מזג אויר כמו שהיו לנו וגם יש אקשן מצד הדגים. ויותר נעים לבלות בחוץ...
תזמון – כמו שיש לנו חופשים, כך גם למקומיים. תבדקו טוב לפני הנסיעה מה צפוי מצידם של המארחים במדינת היעד...
שעות דיג – כמו אצלנו וכנראה שבערך בכול העולם. בוקר וערב...  הימים ארוכים מאד, מחמש בבוקר עד כמעט תשע בערב ויש המון שעות מתות שאין ממש מה לחפש בהן...
אוכל – זמין בכול מקום, זול וטעים.
דלק – תחנות על ימין ועל שמאל...
חוקי תנועה חשובים – מהירות בתוך העיר 50 קמ"ש. בין עירוני 90 קמ"ש. כביש מהיר 130 קמ"ש. כמובן בכפוף לשלטים שמתריעים על מהירות מיוחדת... 
חוקי תנועה מפתיעים – בצמתים מסויימים יש לך אור ירוק לפניה שמאלה אבל תנועה זורמת ממול. בכול צומת ולא משנה לאן פונים, להסתכל לכול הכיוונים. ועדיף להיות מאחורי מישהו 
מלון – רצוי לסגור כאן, מראש. עם זאת שימו לב שיש "מס עיר" על סך החשבון שהוא לא כלול בתשלום כאן בארץ ותדרשו לשלם אותו במעמד העזיבה של המלון.
כבישי אגרה – הכבישים המהירים, בדומה לכביש 6 אצלנו, גובים סכומים בהתאם למקטעים. נסיעה של כמעט 300 ק"מ מזאדאר לזאגרב עלתה כ-120 קונה (כ-65 ₪). בכניסה לכביש המהיר יש ביתנים ללא אנשים בדר"כ ולוחצים על כפתור לקבלת כרטיס בדומה לחניות כאן בארץ. התשלום ביציאה כמובן...
מסעדות – האוכל טעים וזול. עם זאת המסעדות נסגרות לרוב בשעה 11 בלילה והמטבח נסגר עוד לפני כן. אחרי עשר לא יתנו לכם לשבת... אין חובה לתת טיפ אבל עשר אחוז זה מקובל. המקומיים יגידו לכם ש-20 קונה טיפ (ולא משנה מה הסכום של הארוחה) זה בסדר גמור...
שפה – השפה הרשמית מורכבת מכמה שפות שונות כשבצפון יש מוטיבים רוסיים, הונגרים ואפילו קצת ערבית אבל בדרום יש השפעה חזקה של איטלקית. מזלג בזאגרב זה מילה אחת אבל בזאדאר זו מילה שונה... המבוגרים ידעו גם קצת גרמנית, אנגלית במקרים נדירים או כול שפה שהם אספו בעברם. הצעירים מדברים אנגלית לא רעה בכלל. אם הסתבכתם ואין הצלחה בתקשורת – אפליקציית גוגל תרגום ואתם מסודרים, גם בטקסטים, גם בדיבור וגם בכתב יד!!

עד כאן לסיקור טיול לקרואטיה.
מומלץ בחום ובטוח שאגיע לשם שוב  

גיא

WOW
פשוט נשמע מדהים

וואו אני חייב לקרוא את כל זה אבל על מחשב כי עם הסלולרי אמות קודם..
כבוד על ההשקעה בכתיבה והפירוט. אחרי שאקרא בטח אגיב שוב ויהיו לי מללללאאא שאלות כי גם אני מת לעשות טיול כזה...

גיאצ'וק... מאוד נהניתי לקרוא את הדו"ח, רק שלקרוא לזה דו"ח זה אנדר סטייטמנט... זה יותר בכיוון של יומן מסע ומדריך step by step לתיירות דייג בקרואטיה!
החוויה מרשימה בהחלט, גם דיג (וטיול) במקום שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים, וגם הבונדינג האינטנסיבי עם הצאצא...
הייתי צריך לתת לך את הרולר שהייתי אמור לשלוח למאגורו, היה מקצר לי תהליכים
ועוד משהו, חסרת פה, שמח לראות אותך מעלה דו"ח שוב...
יופי של דו"ח, תודה על השיתוף!

שמע גיא....איזו חוויה ואיזה דוח,
שתבין שעצרתי בבית קפה בדרך ללקוח, רק כדי לקרוא הכל.
מדהים מפורט בדיוק כמו שצריך
סקירה מעלפת, ועשיית חשק גדולה.
מעל הכל טיול כזה עם הבן זה כנראה חוויה לראוי לתת הכל למענה
כיף לכם !!!!
כל הכבוד לשניכם.
מקווה לראות גם את הבן כאן.
נעלמת לנו וחבל, מקווה ליצאת דייג איתך בקרוב.

ושוב, איזה דוח !!!

לא קראתי הכל אבל ממה שקראתי נראה שנהניתם גם מהדייג וגם מעצם החוויה

יופי של יומן מסע
ויופי של תמונות שמעבירות גם חלק מן החוויה

שמע גיא,

זה חתיכת דו"ח!

בהחלט מדריך למטייל step by step.

ההשקעה, הירידה לפרטים, המיקומים והמפות, כל הכבוד.

אבל הכי חשוב זה הטיול עם הבן, חווית אב ובנו שלא תשכחו לעולם! בסוף רק עם אלה אנחנו נשארים..

שי

WOW 

תודה על הדו"ח המפורט שהחזיר אותי למחוזות מוכרים.


מארט 

שמע גיאצוק אחד הדוחות המפורטים והמושקעים, כל הכבוד!
נהנתי ממש לקרוא ולהשתתף במסע הזה, ומי כמוני יודע שלא תמיד הוא כמו שציפית או רצית.
אבל מה זה משנה האמת?
היו דגים קצת? חוויה עם הבן וטיול בנופים וערים חדשות?
נראה לי שזה שווה את הכל!

וכמו שאני מכיר אותך בתור אחד של הסקת מסקנות כמו שפירטת בסוף הדוח, אז בפעם הבאה תהיה הרבה יותר חכם.
וכמו כן תדע לבחור את הזמן הנכון להגיע, כי ברוב המקרים הפעם הראשונה היא כזו שפחות הולך כי פחות מכירים וכמה שתחרוש את האזור ותשאב מידע מהאינטרנט ומהמקומיים זה לרוב לא יעזור, מניסיון של 3 פעמים בצרפת רק השלישית הייתה מספקת מבחינת דייג 

אהבתי מאוד אחלה דוח!!

אחרי פעמיים שביליתי בקרואטיה בזאדר
בדייג של כחולות.
התחברתי לתחושות של המסע שלכם
האוכל במחירים המפתיעים
ריחות החזירים בגריל
המים והשמים שמתחברים בצבע
הניקיון בכל מקום.
נהניתי לקרא

עוזי