תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
26/4/2019 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | רגוע ונמוך | 20 - 30 מטר | דיג מקיאק בים - ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
גיג מדאי/איציקו - | אבו- נפחא (לגינון נודד) | 8 | 10 | |
11:30 | גיג בינוני - Major Craft Jigpara Slow 60g | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 2 | 2 |
הדו"ח:
ושוב החזר חוב קטן, וקצת טחינה על סלו... סתם, רק טיזר למה שיבוא מתישהו...
העניין הוא כזה... המשפחה התרחבה... הילד כבר בן חודש, ועוד 3 ימים מתחיל איסור הדייג.... אשתי יודעת שאני על הקשקש, ואני מקבל מתנת "יומולדת חודש", לעוף לי עם הקאייק, בעוד שהיא תיקח את כל העדר לאמא שלה לפגוש את כולם (לרווקים: בהנחה שיש לכם אשה עם הורים נעימים, מומלץ מאוד לגור קילומטר מהם... אתם תודו לי על זה בהמשך...)
כמובן שהתכניות היו להתארגן על הציוד, ללכת לישון ב9-10 בלילה, לקום ב3 ולעוף לנהריה....
כמובן שהתכניות של התינוק היו שונות, משהו יותר בכיוון של "אתה תלך לישון ב-1 ותנסה בכח לקום...".... אבל איכשהו, זה הצליח (יש טריק נחמד: שימו את השעון המעורר על סנוז ועוצמה מספיק גבוהה להפריע לאשה --- ורחוק ממנה... אתם כמובן תמשיכו לישון גם כשהשעון המעורר יתעקש אתכם, אבל היא כבר תדאג להעיר אתכם... "קום קום, אתה תפספס את הים.... וסגור את השעון הזה בדרך"....)
יאללה, יוצאים לצפון לפוצקר, להיפגש עם זוהר ושמעון (ויואב, מסתבר)...
עכשיו: אני לא הרבה זמן בקאייק, שנה וחצי של כיף.... וכמובן שעשיתי כל מיני שגיאות של בחירת ציוד בדרך, אבל היות ואני חופר לפני - ויש לי חברים טובים, אז הן היו קלילות...
בסופו של דבר, לא ממש הבנתי מה זה סלו גיג ומה זה פסט בזמן.... עשיתי רק פסט...
כשאני רואה את מתן למשל עושה פסט, אני מבין שאני לא עושה באמת פסט... אבל אני לא נהנה מעבודה של מנוע V12 על דלק סילוני... להוריד ולפמפם בכל הכח.... ושוב....
אני אוהב דייג טכני, להרגיש את הדמוי, להרגיש את הג'רקינג (הזזת הדמוי), להרגיש את הדריפט על הגי'ג....
בקיצור, בזמנו לא הבנתי את זה, אבל אני די אוהב סלו...
אז ניסיתי סלו, אבל עם החכה הקשיחה שלי שהיא אחלה לפסט, קשה להזיז דמוי סלו (ולמען האמת, גם לא שמתי משקלים מספיק גבוהים של ג'יג סלו בשבילה....)...
ומצד שני: אני לא רוצה לקנות ציוד סלו לפני שאני מבין שזה בשבילי..
כאן אשם אדון תומר בכר: אני אוהב את זוהר ושמעון ואת הצפון, אבל ליציאה זו הגעתי חרמן במיוחד על משהו אחד: קבעתי עם אדון בכר שאני מנסה ביציאה הזו את הסט שלו.... ואז אדע, האם אני וסלו ורולר שוכב חברים טובים... ואדון בכר הודיע לי באמצע הלילה שבעוד אני יוצא אליו, הוא יוצא לחוף לידי (אולגה) כי מישהו... לא נאמר מי.... הוא יודע לבד ושיתבייש לו

אבל הבחור מתחתן עוד כמה ימים, זה לא הזמן לכעוס עליו עכשיו, עוד כמה ימים יהיה לו את זה כל הזמן....

(שיהיה ברור: אני מסתלבט, אין שום כעס או הרגשה לא נעימה.....)
בדיעבד תומר כנראה עשה לי טובה...
לפני היציאה הזו קיבלתי החלטה שהפעם אני מנסה סלו וזהו. אז הבאתי חכת סלו גומוקו, שקיבלתי מהבחור שמכר לי בזמנו את הקאייק (קיבלתי = קניתי בזול....). הבעיה: יום אחד היא עצבנה אותו, אז הוא סגר עליה את הדלת של המעלית... וקיצר אותה בחתיכת אורך... כל חכה אחרת הייתה בסדר עם זה, אבל מחכת סלו היא הפכה להיות חכת פתיונות... מצד שני, היא עדיין הכי גמישה שיש לי, אז שמתי עליה רולר ב100 שקל עם חוט ניילון שקיבלתי בחינם ויאללה, יוצאים לעשות ניסוי....
יוצא לצפון, פוגש את החברה, זורק לזוהר שאני היום עושה סלו וזהו, עד שהג'יג סלו האהוד על החברה שלנו (Major Craft Jigpara Slow 60g בצבע ורוד) יעבוד. היה דריפט חזק מאוד שהקשה על העבודה, בטח עם 60 גרם... התחלתי בלנסות את הסלו עם חכת הג'יג... בדרך הוצאתי 8 אבו קקות על המאדאי... זוהר ושמעון הרימו לוקוסונים שחזרו לים...
והתחלנו במרדפים אחרי טוניות..
זה עבד ככה: אנחנו בשלווה, פתאום להקה של שחפים עטה על הביזרי (או כמו ששמעון קורה להן: "יונים"), כמה שניות אחר כך גם רואים שהטוניות הגיעו לשם, ופיצוצים יפים במים... חצי יום רדפנו אחריהן... הגעתי למצב שאני באמצע הלהקה, והן היו בסטלה, חלק שחו עם הגב מפלח את פני המים, חלק קפצו לידי... טוניות של סוף החורף, גדלים של 5-8 ק"ג.... מטורפות...
מצד שני, הן כנראה מהקבוצה של חלי ממן... לא נגעו בכלום...
לקראת סוף היום, כבר 11 וחצי, ונמאס לי שהדריפט לוקח אותנו מזרחה בטירוף... רוצה קצת עומק שוב - מעמיק ל-29 עם עין על הפיש ומזהה ירידה יפה..
הפעם עובדים עם הניסוי - מחליף לחכת סלו-לשעבר, מוריד 60 גרם (בדיעבד אם הייתי יודע מה שאני יודע היום הייתי עובד כבד יותר), הדריפט לוקח את הדמוי... אבל פתאום, בניגוד לחכת ג'יג פסט, אני מרגיש את הדמוי... מרגיש את הים דרכו...
משחק איתו, קצת הקפצות, קצת גלגולים... קצת נעילה.
והנעילה לוקחת קצת חוט.... ואני עם הרולר של הפתיון של הילדות, סוגר מהר קלאץ' ומתחיל לעבוד.... מסתבר שנשארה לחכה קצת גמישות, היא מקופלת בזווית תענוג !
מעניין מה זה, זה נותן פייט, אבל פתאום נרגע.... עולה לה הצללית...
לוקוס לבן יפיוף, קרוב ל-60 ס"מ....
רשת (לקח שנלמד דרך כאב נשאר להרבה זמן.... עכשיו למעט אבו נפחה אני תמיד עם הרשת.. או הגנץ.... לא אאבד יותר דגים על שטות ועצלנות).
ואז אני מבין למה הפסיק המאבק - התנפחה לו הקיבה מהפרשי הלחצים...
מבסוט, מאפסן אותו, מדווח לזוהר... אבל הם מתחילים לחזור...
טוב, זורק שוב... קצת משחק עם הסלו...איזה כיף.
ומייד עוד נעילה !
עוד לוקוס לבן... הפעם קטן שחוזר למים...
אני מבסוט, נהנה מהסלו סופסוף, אבל צריך לחזור, החברה לא מוכנים להישאר עוד.. ולא נשארים לבד לעולם...
חוזר עם מסקנות: נכנסים לסלו.
מאז חפרתי כבר לחצי פורום, למדתי וקראתי וראיתי סרטים ושאלתי אנשים בפורומים בחו"ל... ובסוף החלטתי שאי אפשר לעגל פינות בסלו והזמנתי ציוד (חכה בארץ, רולר בדרך מיפן + ציוד היקפי.... חצי מחיר אם עובדים עם האנשים הנכונים ביפן).
על כל אלו אטחן לכם בעתיד, אני צובר חומר.
תודה מיוחדת לחברים מהקבוצה שליוו אותי בצפון ובחפירות בקבוצה.
ולרפי, שרגא, קובי, קמיל ועוד כמה חברה טובים על ייעוץ טלפוני מעולה (ועל דו"חות נהדרים שקראתי כאן ונתנו לי בסיס נהדר להבנה ולשאלות)
ותודה לשף שמעון מלול על המתכון של חמאה שום ומרווה ללוקוס - היה חזק.
נתראה אחרי האיסור !