תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
17/8/2018 | צפון: ראש הנקרה-נהריה | מים מלוחים | גלי | מעל 50 מטר | דיג מקיאק בים - ג'יגינג |
תפיסות דגים | ||||
---|---|---|---|---|
שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
06:50 | גיג בינוני - גיגאפרה ורוד 60 | לוקוס לבן (דקר המכמורת) | 1 | חוקי |
08:20 | גיג בינוני - גיגאפרה ורוד 60 | טונית אטלנטית (פלמידה שחורה) | 1 | 8.45 |
הדו"ח:
אזהרה: הדו"ח יהיה ארוך, ארוך מאוד, תקציר מקוצר וקצר בתחתית.

אז הדו"ח הזה מתחיל בכלל לפני שבועיים, ב 02.08.2018 , יום חמישי.
יוצאים לטיול בת מצווה, הילדה בקשה שייט בים התיכון, אז יוצאים לברצלונה שלושה לילות ויום ראשון עולים לספינה.
אני עוד לפני בודק אם יש אילו חנויות דייג באזור הטיול, ולשמחתי ליד האקווריום של ברצלונה יש חנות, ואישתי הרי אמרה שזה יהיה טיול של הליכה, ואפילו הסכימה שנלך לחנות ונראה, אולי אקבל משהו. ואכן קיבלתי, רולר חדש של דאיווה, הוספתי חוט 37.5 ליברות ( כי עולה חצי מחיר מהארץ ) ושוק לידר 35 ליברות.
חוזרים קצת יותר אחורה בזמן ( כי זה חשוב ) ויש את היציאה, ב- 27.7.2018 שבה אי אפשר לשכוח את הפספוס של מור
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=32398.0
אבל אחרי כל יציאה שבה בורח דג גדול יש את הדיון בקבוצה/ות הווטסאפ מה אפשר ללמוד מכך, במקרה הזה לקחתי את נושא העבודה עם הרולר והחכה ( יוסבר בהמשך ).
חוזרים חזרה לשייט ובזמן שאני על הספינה יש עוד יציאה
של מור, הפעם רכבת הלילה לקהיר
http://www.israelsportfishing.co.il/index.php?option=com_smf&Itemid=41&topic=32457.0
ביציאה הזו מור מחזיק את החכה ומה שהיה בצד השני פשוט הוציא לו את כל החוט.
בדיון הזה בפורום הועלה נושא המרדף אחרי הדג כאשר הוא מוציא את החוט לעומת הישארות במקום והחזקת החכה ( גם לזה נגיע )
וכל זה רק מדגדג לי יותר, ואני מקווה שכאשר אחזור לארץ תהיה תחזית שרגא ליציאה.
אז חוזרים לארץ ביום ראשון אחרי עיכוב של שעה וחצי בהמראה, מגיעים הבייתה בחצות ישירות לשבוע עבודה מפרך. אבל התחזית של שרגא מעודדת, ואני מארגן לי את הרולר החדש, עם החוט החדש ועם השוק לידר החדש.
כפי שכתבתי באחד הדיונים, אני התחלתי לעבוד עם גיגים עד 60 גרם, גם בעומק, אבל לא שזו הסיבה למה שקורה בהמשך.
אז אחרי כל ההקדמה הזו, מגיעים ליום ה- 17.8.2018 , התחזית מעודדת ויואב, ויטלי ואני קובעים לצאת בשעה הרגילה מהמרינה בנהריה.
מתארגנים על החוף ומתחיל הדיון הרגיל לאיזה כיוון לצאת, בסוף הוחלט לצאת לנקודה בה עלתה הפרידה הגדולה שתפסתי, בערך 5 ק"מ מהחוף.
15 דקות לתחילת הפידול ויואב מתקשר להמתין כי לויטלי יש מים מאחור, עוצר במקום ומחכה ( כי משום מה אני מתקדם יותר מהר ) , אבל יש צפירת הרגעה, זו לא חדירת מים, פשוט העגלה של ההובי בחורי הניקוז וכנראה למים לוקח יותר זמן לצאת.
יואב מחליט ללכת קצת יותר צפונה בזמן שויטלי ואני ממשיכים לנקודה.
ממשיכים הלאה ומגיעים לנקודה, אני עם הרולר החדש מוריד את הגיגאפרה 60 גרם הורודה, היא מגיעה למטה, שני טוויצי'ם ובווום משהו בצד השני, עבודה של שתיים שלוש דקות ועולה לוקוס נחמד.
משכיב אותו על הסרגל שציירתי על הקיאק והוא חוקי+, 42-43 ס"מ, אמרתי לעצמי שאם אוציא דג שיש לו מידה בתקנות, לא לוקח אם אני רואה שהוא בדיוק במידה, מעדיף להיות בטוח, לכן תמיד אקח 2-3 ס"מ מעל.
כיוון שהוא חוקי ואני עוד לא לקחתי לוקוס הבייתה, משאיר אותו וממשיכים לדוג סביב הנקודה עוד איזו שעה.
http://prntscr.com/kkbk32
רגוע שיש לי דג לקחת הבייתה וויטלי ואני מחליטים להתקדם לאט צפונה לכיוון יואב.
רבע שעה של פידול לכיוון ומתחילים לראות אותם, את הרתיחות שאוהבים כל כך, מתקרבים עד כמה שניתן וזורקים לכיוון, אך ללא היענות מצד התוקפים, ככה אנחנו ממשיכים, מידי פעם יש רתיחה ואנחנו עוצרים.
באחת העצירות אני זורק את הגיג 40 גרם לכיוון כללי שבו הייתה הרתיחה ואומר לעצמי, בזמן שהגיג הקטן יירד אני אוריד את ה-60 גרם.
מניח את החכה על הברכיים עם קצה למים, משחרר מעצור והגיג מתחיל לו בירידה המתונה שלו מטה. אני מסתכל על חכת הזרזור כדי לראות מה מצב החוט ובזווית העין אני קולט את השפולה של הרולר השוכב פשוט טסה, כאילו עבר איזה מטוס סילון ולקח את הגיג.
אני סוגר מייד את הקשת של חכת הזרזור ואת המעצור של הרולר השוכב ובריייייקס אדיר, עוד לא היה לי דבר כזה, החוט עדיין יוצא.
אני מניח את חכת הזרזור בסטנד ומתפנה לצוללת שיש בצד השני, כאשר כל הזמן הזה מה שרץ לי בראש אלו שתי היציאות של מור.
הקלאץ שלי מכוון טוב אז יש את הרגעים שהדג נותן לי לגלג קצת חוט, מרים את החכה עם שתי הידיים ומגלגל רק שאני מוריד את החכה.
אבל הדג מחליט גם ללכת קצת אחורה, אז מיד מתחיל לפדל ומתקן את עצמי, וגם מתחיל לשייט לכיוון אליו הדג בורח.
תוך כדי המלחמה, וכל אימת שאני מרגיש שאנחנו בשוויון ( לא מצליח להרים את החכה והדג לא מושך חוט ) אני מגלגל עוד קצת את חכה הזרזור כדי שלא יהיה מצב של הסתבכות חוטים, עד שהגיג הקטן באוויר.
המלחמה הזו נמשכת 20-30 דקות, וזו לא מלחמה שאני רגיל אליה, הכתפיים מתחילות לכאוב, השרירים מתחילים לשרוף ולא משנה כמה אני צועק ( צורח כמו ילדה זה תיאור יותר נכון ) ליואב וויטלי שיבואו להחליף אותי, הם לא שומעים.
החוט שלי הוא צבעוני מתחלף, ואני זכרתי שכאשר הוא אסוף הצבע הוא בגוון אדום, ואני כבר מתחיל לתהות מתי אראה את הגוון הזה.
אחרי 20-30 דקות מפרכות השוק לידר מגיע ואיתו הצללית, איפשהו בראש עברה המחשבה של כריש, אבל הצללית היא בהירה על גוון הלבן, אבל ההתנהגות היא לא של טונית, כי היא לא שוחה במעגלים. מכין את רשת ההרמה ליד הרגליים ובשארית כוחותיי עובד עם החכה ומקווה שכאשר היא תראה את הרשת היא לא תקבל כוחות מחודשים.
ואז היא עולה, טורפדו שעוד לא יצא לי לראות, אבל היא סחוטה לא פחות ממני וכאשר אני מביא מולה את הרשת היא לא משתוללת, כאילו מבקשת גם מקום לנוח.
היא ברשת ואני מנסה להרים ולא מצליח, השרירים כואבים וזה מרגיש לי כאילו אני מרים 20 קילו דג, שם את החכה על הברכיים ובשתי ידיים מרים את הרשת ואז מתגלה הסיבה למלחמה הזו.
הטונית לא תקפה את הגיג, היא פשוט התחככה בו ושני האסיסטים נתקעו לה בסנפירי הבטן הקטנים, מקום קשיח מאוד, הבודדת שמאחור נתקעה גם כן וככה הרמתי אותה, על הצד.
הטונית על הקיאק, אני בלי אוויר ותשוש מתקשר ליואב , וויטלי סופסוף מגיע גם ושלושתנו צורחים משמחה.
עושה הפסקה לאכול ולשתות ולאגור כוחות להמשך.
יודעים שהרוח עומדת להשתנות ומחליטים להתחיל בחזרה, תוך כדי רואים פיצוצים אדירים על המים, אבל לא הצלחנו לעניין אותם.
לאחר שיצאנו,יואב ואני נוסעים למור, כי קניתי פיש חדש ( חשבתי ששלי הלך בסוף שני המצברים שלי היו דפוקים, יעלה לשוק פתוח עוד מעט ) ומור הסכים להתקין לי. את הלוקוס נתתי לויטלי כי הטונית מספיקה לי בהחלט.
מור המקצוען עוזר לפלט את הטונה שנכנסת לצידנית. ואני משאיר אצלו את הקיאק.
מגיע הבייתה, מתקלח ורוצה לסוע לסופר לקנות מצרכים לטונהבורגר, ורצפת החנייה כולה נוזל ירוק שיוצא מהמנוע, מנוע שגם כך יש לו בעיות, אז מתבאס ומזמי גרר שיבוא היום לגרור למוסך.
בערב מכין את הטונהבורגר שהילדים והאישה אוהבים, וחוזר למצב מאוזן להתאושש.
ארוך מידי; לא קראתי:
יציאה מטורפת, מלחמה של 20-30 דקות, טונית הכי גדולה שלי נתפסה מהבטן ולא מהפה, גמרה אותי לגמרי והיה גם לוקוס נחמד.