| תאריך הדו"ח | מיקום | סוג | מצב הים | עומק משוער | סגנון הדייג: |
| 30/5/2018 | מרכז - הרצליה | מים מלוחים | גלי | מעל 50 מטר | דיג מסירה - טרולינג |
| תפיסות דגים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שעת תפיסה | פיתיון | סוג הדג | כמות | משקל כולל בק"ג |
| 8:15 | דמוי דג גדול - כהה | טונה כחולה | 1 | 44 |
הדו"ח:
מאני טיים, 24 שעות לפני תחילת איסור הדייג ההזוי.
יוצאים ב 4:00 ממרינה הרצליה לכיוון העומק.
התוכנית לדוג בטרולינג בעומק. המטרה : כחולה.
לא היינו מתנגדים גם לאלבקור והמערך של שש החכות נפרס לו מאחורי הסירה בשעת החושך האחרונה.
תחילה סט עם ציפור יוזורי שמיד מאחוריה מפלח לו סיגר את המים. לצידו מגיעות עוד חמש חכות מצויידות בשלל רפאלות למיניהן.
הים עובד חזק, רוחות דרומיות מערביות וסווייל מסודר של מטר, מנת חלקינו.
מחפש סירות נוספות, אין אף אחד היום בחוץ. בים כזה? אני לא מתפלא. אני לבד בגזרה, מחכה כבר לאכילה..
לאחר 10 מייל של גרירה לכיוון צפון, גיא מתעורר לו.
מסתכל לצדדים, למכשיר וקובע שעזבנו מוקדם מידי את החלק הדרומי בו דווחו הכי הרבה תפיסות לאחרונה.
אני חושב לעצמי, נחזור לדרום? 1+1 קצר ומחליט להרגיע את גיא ולחזור על המסלול דרומה. הרוח מול הפרצוף משרה אווירה של מלחמה בסירה.
השעה שמונה בבוקר ולאחר שגמענו 2 מייל נוספים, היא סוף סוף מגיעה - האכילה.
הייתי מאוד סקפטי באותו הבוקר, מתחיל להפנים את העובדה שדג לא יהיה היום בסירה... גם מה הסבירות שהיא תבוא על הסט המועדף? עם התוף הכי מלא?
עם הדמוי הראוי? עם הקרסים המשודרגות..
לפני שאגש לעניין, הנה עוד קצת נתונים:
מקל- פן 50-100.
רולר- שימנו tld50 LRSA
חוט בד 800 מטר 90 ליברות
לידר 0.90 100 מטר.
קרסים ג׳יגינג מאסטר 7, מולבשות על רפאלה כהה עם ספליטים של 300-400 ליברות.
זהו מפגש רביעי שלי עם החיה. בשלושת הראשונים בעונות שקדמו הסיפור נגמר די מהר.. משנה לשנה שידרגתי את הציוד, למדתי קשרים חזקים לחוטים עבים,
ערכתי טסטים למערכים.
חיזקתי סטנדים, התאמתי כל דבר לסירה שכשתבוא האכילה, אולי הפעם ידי תהיה על העליונה..
8:15 הרולר פוצח בצרחה.
אני מסתכל על גיא, גיא מסתכל עלי, קדימה מתחילה המסיבה. יציאת חוט של 200 מטר מתירה לנו די זמן לארגן מסביבנו את העניינים.
גם אופי האכילה לא מותיר ספק לגבי איזו חיה מחוברת לי לחכה.
אחרי שאני רואה שהקלאץ מכוון בול למשקלה, אני מוציא את המקל מהסטנד הצדדי ומעביר אותו לסטנד הכי חזק על דופן הסירה. צריך להבין שהמתחים על החוטים ועל המקל הם בעוצמות אחרות,
פחות מוכרות לנו דייגי הסירות החופיים. המלחמה יכולה להיות ארוכה, אני צריך להרגיש נוח ובטוח בסביבה.
מתיישב לי על הדופן בנוחות.
בינתיים הדג עצר את הריצה.
לראשונה נוגע בידית , מתחיל לסובב וההתנגדות קשה.
לא חושב יותר מדי ומעביר את הרולר למהירות האיטית וגם היותר בטוחה.
600 מטר לתחתית הים ואני עם 900 מטר חוט על הרולר.
הדג 150 מטר מתחתי.
למטה אין שום תקלה ואפילו סירות שחותכות לא נמצאות היום באזור. נכנס לי לרוגע פנימי מהול באופטימיות זהירה שלא ברור מאיפה היא באה ומתחיל לסובב.
מטר ועוד מטר, הנה היא באה.
טו מייק לונג סטורי שורט,
ארבעה סשנים עיקריים של יציאות חוט, כל פעם שהתקרבה לסירה. כל פעם כמאה מטרים היא לקחה.
אני הרגשתי מרוכז ורענן,
מרגיש שהדג תפוס היטב כל פעם שהוא מנער את ראשו לצדדים ומנסה להפרד ממני ומהחכה. מדי פעם מוסיף עוד מילימטר על הדראג ומנסה ללחוץ את הדג. מזהה שזה לא הולך בקלות איתה , מאיט את מהירות ההפלגה ל3.5 קשרים, נותן לה לרוץ ומייד מחזיר אותה בחזרה.
אחרי 45 דקות, עשרה מטרים אחרונים והיא בסירה.
מעביר את המקל אל החגורה,
הישורת האחרונה...
החבל מוכן, בקצה קשר לאסו,
הגאנץ׳ מוכן, מצמצם איתה את המטרים האחרונים נפעם מכוחה. אין צורך לפרט פה על רמות האנדרנלין שזרם לי בדם. שלושה ימים לקחו לי לחזור לשפיות.
איפה היינו?
גאנץ׳ באזור הזנב, משיכה חזקה של הזנב למעלה ונסיון להלביש לאסו, שלא כ״כ צלח בהתחלה. הדג מרביץ עם הזנב על דופן הסירה. לא פשוט העסק. אני מבין שאני עדיין עלול לאבד את הדג .
בשארית כוחותי מלביש לה את החבל על הזנב, מותח ומחבר לברווז.
מרחיק את המקל בצרחות
״כחולה בסירה!!!!״.
1,2,3 מושכים אותה ביחד מעל לדופן וברוכה הבאה אלינו לסירה.
ארבע שנים לקחו לי לתפוס אותה. מאות שעות של טרולינג. תאמינו לי? שווה כל שניה...
לעייני מתגלה כחולה עגלגלה,
תפוסה עם קרס בעצם הלסת התחתונה . 44 קילו משקלה.
10:00- נכנס למרינה, הכי קרוב לטווס שהייתי אי פעם.
עוד 14 שעות לאיסור הנורא.
לפחות קיבלתי מהים היום מנה מנה.
https://youtu.be/K32bAHsaO84
